מזל טוב, אגדה / טור

בפעם האחרונה בה הגיע סטן ואוורינקה לגמר גראנד סלאם השנה הייתה 2016. מולו בגמר אליפות ארה"ב עמד נובאק ג'וקוביץ', אז עדיין במקום הראשון בעולם, ו-וואורינקה היה מדהים. לא רק הטניס שלו היה מופלא, אלא גם החוסן המנטאלי שהפגין ושבא לידי ביטוי כמה פעמים בצורת האקט הסמלי שסיגל לעצמו: ההצבעה לעבר ראשו, מעין הצהרת כוונות שקטה ועוצמתית שאומרת - 'הכל מתחיל ונגמר שם, בקופסה הזאת'.

• לה דסימה: נדאל אלוף הרולאן גארוס בפעם העשירית
• נדאל: "זה התואר המרגש ביותר"
  

לא סתם ואוורינקה החזיק עד הערב (א') במאזן של 3 מ-3 בגמרי גראנד סלאם. בשנים האחרונות הוא מיצב את עצמו לא רק כשחקן קו אחורי איכותי שיודע לזוז מצוין על המגרש, אלא גם כחיית מעמדים גדולים. גם אם חווה נפילות מתח או ירידות ביכולת במהלך תקופות ההכנה לגראנד סלאמים, בגראנד סלאמים עצמם נהג לרוב להתאים את עצמו לחשיבות המעמד ושיחק בהתאם.

אבל הערב, מול רפאל נדאל, היציבות הזאת התערערה והתפוגגה כלא הייתה. החליף אותה תסכול מתמשך, שלבש מגוון צורות לאורך 125 דקות של גמר הגראנד סלאם הכי חד-צדדי מאז הניצחון של נדאל על רוג'ר פדרר בגמר רולאן גארוס 2008. גם כשהתחיל להתקבל הרושם של משחק צמוד בפתיחה, מהר מאוד צצו מעל פני החימר פערי הרמות הנוכחיים בין שחקן מעולה שסיפק טורניר טוב מאוד לתופעת טבע מהלכת שסיפקה טורניר היסטורי. סופרסטאר שעלה לגדולה מחודשת בגיל 31, ניכס לעצמו טורניר, הפך למלך הבלתי מעורער שלו ויצר בו קולאז' של רגעים בלתי נשכחים לאורך השנים.

כל מה ששחקן טניס רוצה שיהיה לו בא לידי ביטוי אצל נדאל כשהוא והחימר נפגשים, הכל ברמת ביצוע קרובה לשלמות: הגנה, התקפה, מעבר מהגנה להתקפה ומשחק רשת. מול החבילה הבלתי מנוצחת הזאת גם העוצמות של ואוורינקה מהקו האחורי הופכות לחסרות משמעות.

אחת מנקודות האליפות, במצב של 1:4 לנדאל, 15:40 לואוורינקה במערכה השנייה, הצליחה להסביר בצורה האולטימטיבית את הגדולה והדומיננטיות של שחקן החימר הטוב אי פעם, עם ווינר מסחרר ממצב בלתי אפשרי לאורך הקו. ואוורינקה הגיב במחיאות כפיים מרירות, ובשאר הזמן לא ממש הצליח לכבוש את הייאוש. בתחילת אותה מערכה נשך את אחד הכדורים, ולקראת סופה פיצל את המחבט שלו לשניים,

זמן קצר אחרי שהוציא אותו מהניילונים. הלב יצא אליו. חוסר האונים צעק.

רולאן גארוס 2017 נתן את החותמת הרשמית על אחד הקאמבקים המפוארים ומעוררי ההשראה של השנים האחרונות. אותו נדאל שהפסיד ב-2016 לויקטור טרויצקי, בורנה צ'וריץ' ופאבלו קואבס שיכלל את עצמו בפגרה, בין אם בעזרת ההחלטה לשתף פעולה עם קרלוס מויה ובין אם באמצעות מילוי המצברים, לדרגת אמן הטניס והטופ-ספינים שהיה. הזכייה הקסומה של רוג'ר פדרר באליפות אוסטרליה קצת לקחה לו מהתהילה לה היה ראוי במלבורן, אבל עכשיו, כשפדרר נח, נדאל קיבל את כל הבמה להיזכר ולהזכיר מה הוא ידע ויודע לעשות על המשטח שלקח לבעלותו. מזל טוב, אגדה. אתה הרבה יותר מעשר.