התגלה מאובן של "אפרוח" בן 99 מיליון שנה

מאובן בן 99 מיליון שנים, שהתגלה בתוך ענבר במיאנמר, הוא אפרוח השייך לקבוצת עופות עתיקה, קרובת משפחה של העופות המודרניים, שנכחדה לפני 66 מיליון שנים.

עוד כתבות באתר מדע גדול, בקטנה :

נמאס לכם מ"הישרדות"? בואו לצפות בחיוואים!

על בעיית המדידה הקוונטית

לא על הלחם (האחיד) לבדו

בעולם כיום מוכרים מעל ל-10,000 מינים שונים של עופות, וכולם צאצאים של הדינוזאורים. כבר בתור היורה (עידן גיאולוגי שהחל לפני 201 מיליון שנים ונגמר לפני 145 מיליון שנים) החלה שושלת של דינוזאורים מקבוצת התרופודים במסלול אבולוציוני שהוביל אותה במרוצת השנים להפוך לעופות. בהדרגה התפתחו מאפיינים "ציפוריים" ונעלמו מאפיינים "זוחליים" עד שקיבלנו את העופות המודרניים, שהם למעשה הדינוזאורים היחידים ששרדו את אירוע ההכחדה ההמוני שחל בסוף תור הקרטיקון (לפני 66 מיליון שנים).

(צילום: מתוך המחקר)

אך מה שרבים אינם יודעים הוא שהיו הרבה ״עופות״ גם בעבר, במהלך תור הקרטיקון, לפני היכחדות הדינוזאורים, וחלקם לא שרדו. קבוצה אחת כזו היא האננתיאורניתיים (Enenatiornithes, "עופות הופכיים"). האננתיאורניתיים הם "קבוצה אחות" של העופות המודרניים - כלומר מבחינה אבולוציונית זו השושלת הקרובה ביותר לעופות המודרניים. הם נבדלים מהעופות המודרניים בכמה תכונות, הבולטות שבהן הן קיום שיניים (במרבית המינים), טפרים על אצבעות הכנפיים (במרבית המינים) ומבנה זנב שונה. בתור הקרטיקון היה מגוון גדול של אננתיאורניתיים על פני כדור הארץ, והם תפסו נישות אקולוגיות רבות שכיום תופסים העופות המודרניים, אך גם הם נכחדו יחד עם הדינוזאורים ופינו את הדרך להשתלטותם של העופות המודרניים על השמים.

אז מהי התגלית החדשה? קבוצת חוקרים סינים, קנדים ואמריקנים תיארה מאובן של אפרוח אננתיאורניתי בן ימים ספורים המשומר בענבר. ענבר הוא שרף עצים מאובן, והוא ידוע ביכולתו לשמר היטב רקמות רכות, אך כמובן שרק בעלי חיים קטנים נלכדים בו. המאובן הזה נמצא במצבור ענבר חשוב מאוד במיאנמר, המתוארך ללפני 99 מיליון שנים. במצבור זה כבר נמצאו תגליות מרשימות בעבר. התגלית החדשה מרתקת גם היא. מדובר בראש, צוואר, רגליים וחלקי כנפיים של אפרוח אננתיאורניתי - במצב השימור הטוב ביותר שנמצא, בעל נוצות וחתיכות עור. מבנה הנוצות שלו מלמד אותנו לא מעט על הרבייה של האננתיאורניתיים.

(צילום: מתוך המחקר)

ראשית נבהיר מהו אפרוח – צאצאיהם של עופות מודרניים נחלקים לשתי קטגוריות, אם כי למעשה מדובר בספקטרום בעל שני מקרי קיצון. בצד אחד נמצאים גוזלים (נקראים גם "חובשי קן"), שבוקעים מהביצה חסרי אונים, קירחים, עיוורים וחסרי כושר תנועה. בצד השני ממוקמים אפרוחים (נקראים גם "עוזבי קן"), שבוקעים בעלי פלומה ובעלי כושר תנועה ואכילה עצמאית. המרשימים ביותר מבין האפרוחים הם אפרוחיהם של הדגרתיליים, קבוצה מרתקת של תרנגולאים, שכבר עם בקיעתם מסוגלים לפרצי תעופה קצרצרים.

מתברר שאפרוחיהם של אננתיאורניתיים הם "סופר-אפרוחים" - הם בקעו מהביצה בדרגת התפתחות מאוד גבוהה, מכוסים בנוצות מתצורות שמאפיינות דינוזאורים מנוצים (אך לא אפרוחים של עופות מודרניים), ובעיקר - היו להם אברות תעופה. כפי הנראה, האננתיאורניתיים היו מסוגלים לעוף מיד עם הבקיעה! בנוסף, כפי שניתן ללמוד ממציאתם בשרף, הם חיו על עצים, ואילו כל האפרוחים המפותחים ביותר בקרב העופות המודרניים הם עופות קרקע (הדגרתיליים אינם מעופפים מוכשרים במיוחד). ועוד דבר מעניין - נראה שלא שהיו קיימים אננתיאורניתיים כלשהם בעלי גוזלים, אלא שלכולם היו אפרוחים. למעשה, מוצאים ברשומות המאובנים הרבה אפרוחים (ואף עוברים) של אננתיאורניתיים, אך לא של קבוצות עופות אחרות בנות זמנם. כפי הנראה, האפרוחים היו כה עצמאיים כבר בבקיעתם, שהם מתו במספרים גדולים, ולכן נשתמרו רבים מהם.

המאובן הזה, והשימור היוצא מן הכלל של הנוצות שלו, מסייעים לנו להבין יותר טוב את הייחודיות בניצוי האפרוחים של האננתיאורניתיים, ובמיוחד כיצד אלה נבדלים מהאפרוחים של העופות המודרניים. כך אנחנו מסוגלים ללמוד יותר על ההיסטוריה האבולוציונית המרתקת של העופות.

הכתבה פורסמה באתר "מדע גדול, בקטנה" ובדף הפייסבוק "מדע גדול, בקטנה"