הצעת חוק: להגביל את התשלומים שקניונים גובים מרשתות
לפי הצעת חוק חדשה החל משנת הפעילות השנייה של בתי עסק בקניונים לא ייגבה מהם תשלום עבור דמי שכירות וניהול הגבוה מ-4% מסך הפדיון השנתי. כיום רשתות מתלוננות על דמי השכירות של מאות שקלים בחודש למ"ר ועל דמי ניהול שמאמירים כל שנה, וטוענות שזה מוביל לעליית מחירים לצרכנים. חנויות מתקשות לעמוד בהוצאות הגדולות בגלל הירידה במחירי האופנה בשנים האחרונות הנובעת ממעבר לייצור בסין ומהתחרות באינטרנט
תשלום שנתי מוגדר כ"כלל התשלומים אשר משלם בית עסק לקבוצת האחזקות ונדל"ן מניב, ישירות או באמצעות חברת ניהול, בעד השימוש במושכר והשירותים הנלווים הניתנים על ידי קבוצת האחזקות והנדל"ן המניב ובכלל זה שכר דירה ודמי ניהול".
המטרה: "להוזיל את יוקר המחיה במדינה"
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "בשנים האחרונות מנסה הממשלה לפעול בכל התחומים כדי להוזיל את יוקר המחיה במדינה. בענפים רבים הדבר נובע מכשל שוק הקיים באותם ענפים. חוק זה בא לטפל בכשל השוק הנוגע למודל הפעלת הקניונים ברחבי הארץ.
"שוויו של קניון נובע מהיקף הפעילות המסחרית בו וכנגזרת – מהעסקים שפועלים בתחומו. בעת הקמת הקניון, נוטים הבעלים שלו להכניס שוכרים בתעריפים נמוכים, אך לאחר מכן, מתחילה שרשרת העלאה של דמי השכירות. בעלי העסקים נדרשים לשלם דמי שכירות הולכים ועולים כסוג של 'קנס' על הצלחתם במשיכת לקוחות והגדלת ההכנסות.
"נוצר מצב אבסורדי שבו עסק מצליח למשוך לקוחות, אך אינו יכול ליהנות מפירות הצלחתו ולחלוק ברווחים עם עובדיו (באמצעות העלאת שכרם), או עם הציבור (באמצעות הורדת מחירים). במקום זאת, הוא נאלץ לשלם דמי שכירות הולכים ועולים לבעל הקניון. מצב זה יוצר ריכוזיות של ההון אצל בעלי הקניון. בעידן של האטה כלכלית, כשהצרכנים מקטינים את היקפי צריכתם, במקום לאפשר לבעלי העסקים להוריד מחירים, הם נאלצים לשמור על מחירים גבוהים כדי לממן את תשלומי השכירות והאחזקה לבעלי ההון. תופעה זו מקטינה את ההכנסות ומחריפה את הפגיעה בחוסן הכלכלי של העסק וכן מביאה לפגיעה בהיקף הצריכה של האזרח הישראלי".
עוד נכתב כי: "הצעת חוק זו תתרום להגדלת הפעילות הקמעונאית במשק להבטחת שיווי המשקל התחרותי בין בעלי קבוצות האחזקה וחברות הניהול לבעלי העסקים".
פרה חולבת: דמי שכירות ודמי ניהול
בשוק הקניונים שולטות קבוצות עזריאלי ומליסרון, אך פעילות בו גם מתחרות גדולות נוספות כגזית גלוב, GTLV, שיכון ובינוי (אריסון), ביג, פרו-מול ויזמים פרטיים. דמי הניהול שגובות קבוצות הקניונים מהשוכרים, בדרך כלל זהים בין השוכרים ונקבעים פר קניון / מרכז קניות. הם נעים בין 20 ל-40 שקל למ"ר במרכזי קניות פתוחים (פאואר סנטרים) ועד ל-100 שקל למ"ר בקניונים סגורים.
כשמדובר בשכר הדירה, שגם אותו צריכים השוכרים לשלם לקניונים, יש הבדלים בגובה התשלומים בין השוכרים השונים באותו קניון וגם כאן מדובר בחגיגה. ככל שאתה שוכר קטן יותר, כך הסיכוי שתשלם שכר גבוה יותר למ"ר גדול יותר. שוכרים גדולים כמו קבוצת פוקס, קסטרו או זארה משלמים פחות למ"ר. גם מותגים בינלאומיים כמו H&M משלמים פחות.
מאז 2015, שכר הדירה בקניונים לא עלה משמעותית, לאור עודף שטחי מסחר: קניונים נבנים פה בהמוניהם ובסמיכות ויוצרים קניבליזציה. לדוגמא, בבאר שבע, אם קסטרו חייבת להפעיל חנות גם בביג, גם בעזריאלי באר שבע וגם בגרנד קניון - לפחות אחת מהן תיפגע.
מדובר בסכומים לא קטנים. בקניונים חלשים, שכר הדירה עומד על 120 שקל למ"ר. בקניונים חזקים כמו קניון איילון מדובר על כ-800 שקל למ"ר. ברמת אביב שכר הדירה מגיע לכ-500 שקל למ"ר, בעזריאלי ת"א לכ-600 שקל למ"ר ובקניון הזהב משלמים 650-220 שקל למ"ר. חנויות עוגן של קבוצות מותגים חזקות משלמות הרבה פחות: 110-300 שקל למ"ר גם בקניונים החזקים ביותר.
למרות ששכר הדירה מצוי בקיפאון, בשנה האחרונה הקניונים ייקרו את דמי הניהול בעד 12.5%, בתואנה ששכר המינימום של עובדי הניקיון והאבטחה עלה. כלומר מה שלא העלו בשכר הדירה - העלו בדמי הניהול.
גם הרשתות חולבות את הקניונים
מי שנפגע מכך הן בעיקר רשתות קטנות, שרובן קרסו בשנים האחרונות (בין היתר ml ולוצ'י), אבל הרשתות הגדולות והחזקות לא ממש מסכנות. בנוסף להנחות שהן מקבלות בשכר הדירה כשחקנים גדולים ומשמעותיים בקניון, חברות הקניונים משתתפות בעלויות פתיחה ושיפוץ חנויות של רשתות אלה. כלומר, קבוצת מותגים חדשה שרוצה להביא לארץ רשת חדשה, לפתוח סניפים חדשים של רשת קיימת בקניון חדש, או לחדש ולהגדיל את סניפיה הקיימים, תדרוש מהקניון להשתתף בעלויות. הקניונים מסכימים לכך, משום שיש להם מוטיבציה לחזק את החזקים, כדי להתחרות במתחרים שצצים בכל פינה וכן להתחרות באויב הגדול - האינטרנט.
ההשתתפות בעלויות נדיבה: הקבוצות החזקות דורשות מהקניונים השקעה או גרייס של אלפי שקלים למ"ר על כל פתיחה של חנות שלהן בקניון, פלוס חוזה ארוך טווח ותשלום של פחות מ-10% מהפדיון לקניון, כולל דמי ניהול או הגנה בחוזה ששכר הדירה לא יעלה מאחוז מסוים ממחזור המכירות.
הצעת החוק, אם תעבור, תיטיב עם הרשתות וגם עם חנויות פרטיות קטנות, אך אין לדעת אם תיטיב עם הצרכנים. בשנים האחרונות, מה שהוריד את המחירים לצרכן בחנויות בקניונים (רובן חנויות אופנה), היה קודם כל המעבר לייצור בסין ואחר כך ובעיקר - התחרות מצד האינטרנט. כלומר, האפשרות של הצרכן הישראלי לקנות מסין, בריטניה וארצות הברית בזול ובלי מע"מ ומסים מתחת ל-75 דולר.
לפנייה לכתב/ת 
