בידיים שלו
זה לא דייויד בלאט שעזב ל־NBA ב־2014: המאמן הפך לכוכב מבוקש ומעמדו חזק מאי פעם. זו לא מכבי ת"א שנפרדה מבלאט ב־2014: המועדון מרוסק מקצועית וזקוק למושיע. עכשיו הם קרובים לאיחוד: ההנהלה שמיררה בעבר את חייו מבטיחה לקחת צעד אחורה, ולמאמן מצפה אתגר רציני – שיקום האימפריה הצהובה
בצד האחד - המאמן האירופי הראשון ב־NBA, זוכה מדליה אולימפית, אלוף היורוליג, איש מקצוע מהשורה הראשונה ביבשת. בצד השני - קבוצת פאר שנמצאת בהתרסקות מקצועית חסרת תקדים ובכאוס ניהולי, שמוכנה לפרוס שטיח אדום בפני מי שאמור להיות המושיע שלה. רק שיבוא.
מעולם לא הגיע מאמן למכבי ת"א בעמדת כוח כזו, אבל זו הסיטואציה שאליה עומד להיכנס דייויד בלאט, בהנחה שהסיכום שאליו הגיע עם המועדון לא יתפוצץ ברגע האחרון (בלאט מחויב לפצות את קבוצתו דרושפאקה במיליון דולר, והצדדים עדיין לא פתרו את העניין). מאז עזב את ישראל כאלוף אירופה ב-2014 לטובת קליבלנד, מעמדו רק השתבח. הוא הגיע לגמר ה־NBA, ואחרי הפיטורים הטראומטיים מהקאבלירס חזר לעצמו ביבשת הישנה. העונה המוצלחת יחסית בדרושפאקה הוכיחה שוב מדוע מדובר באחד המאמנים הדומיננטיים והמוערכים באירופה.
הקבוצה, שהייתה רגילה שמאמנים מחזרים על פתחה כדי לקבל את משרת החלומות, הפכה לזו שכמעט מתחננת בפני האיש שהיא כל כך רוצה. זה לא רק חוזה העתק, גם במונחים אירופיים – שלוש שנים, כ־1.5 מיליון דולר נטו בעונה, השתתפות במסים הגבוהים שבלאט יצטרך לשלם. לראשונה בתולדותיה הנהלת מכבי ת"א המתערבת תמידית מוכנה להפקיד בידיו של בלאט את המפתחות לבניית הסגל ובחירת השחקנים.
זו התמונה הכי רחוקה מהקדנציה הקודמת של בלאט בצהוב. הבעלים מיררו אז את חייו, כמעט פיטרו אותו בעונתו הרביעית והאחרונה (שהסתיימה בזכייה בגביע אירופה), ויצרו אווירה שבה היה קשה מאוד לתפקד. בלאט הצליח, כי יש לו אישיות דומיננטית ואת האופי הדרוש. כמו שהוכיחו שלוש השנים האחרונות ביד־אליהו אחרי עזיבתו, מאמנים כמוהו הם מצרך נדיר. הפעם, אם דייויד פדרמן ושמעון מזרחי יעמדו במילתם, לפחות יהיה לו שקט בגזרת ההנהלה.
הוא קוסם?
כל זה לא אומר שהתפקיד החדש-ישן יהיה נקי מלחצים. ממש לא. דווקא העובדה שמדובר במאמן כל כך בכיר היא זו שתרים את רף הציפיות מבלאט, בעיקר מצד הקהל. רבים רואים בו קוסם שיכול להחזיר את מכבי ת"א לגדולתה. מאמן אחר שהיה מגיע לקבוצה שנכשלת פעם אחר פעם אולי לא היה צריך להתמודד עם זה. למזלו, בלאט מכיר היטב את המערכת, את האווירה ביציעים. בגיל 58 הוא עבר הכל בקריירה. אחרי מערכת יחסים קשה עם לברון ג'יימס, שום דבר כבר לא יפחיד אותו.
משימת השיקום שעומדת בפניו מורכבת מאוד. מצבה של מכבי ת"א מעולם לא היה גרוע כל כך. היכולת המביכה בחצי גמר הפיינל־פור מול מכבי חיפה הייתה השתקפות מדויקת של כל מה שעבר המועדון מאז נפרד מבלאט: שחקנים שלא מתאימים ל־DNA של המועדון, אדישות, סף שבירה נמוך ומאמנים שספק אם מישהו בכלל האמין שידרכו אי־פעם בהיכל. את כל זה בלאט יצטרך למחוק, ולבנות את העסק מחדש.
כדי לעשות זאת הוא יצטרך להסתדר עם ניקולה וויצ'יץ'. כשהיו"ר שמעון מזרחי בישר כי יעבור ליציע, הוא הבהיר גם כי המנהל המקצועי יבנה את הסגל יחד עם המאמן. הוא לא נקב בשמו של וויצ'יץ', אבל אפשר להניח שהקרואטי לא ישלם מחיר על כישלונות השנתיים האחרונות, שבהם יש לו חלק משמעותי.
השניים מכירים היטב. וויצ'יץ' שיחק אצל בלאט לא מעט שנים, והם מעריכים זה את זה. נקודה חשובה שתשחק לטובתו של המנהל המקצועי היא שבניגוד לתדמית שדבקה בו בישראל הוא מוערך מאוד באירופה ושוחה בשוק השחקנים. לא נראה כי ענייני אגו ישחקו תפקיד משמעותי בקשר הזה, בטח לאור העובדה שוויצ'יץ' יודע כי זו עונת מבחן עבורו. אגב, בלאט כבר הראה בעונה האחרונה בדרושפאקה כי הוא מסוגל לשתף פעולה עם מנהל מקצועי (מיטאט דמירל).
רק מעטים יישארו
תהליך הבנייה יתחיל עם דף נקי כמעט לגמרי. אף אחד מהזרים, אולי למעט אנדרו גאודלוק, לא באמת שייך לרמות שמכבי ת"א מכוונת אליהן. אפילו גאודלוק אינו בדיוק כוס התה של בלאט, שבדרך כלל מעדיף גארדים חזקים ודומיננטיים, ששולטים בקצב ולא מתעסקים בשורה הסטטיסטית שלהם. אם תרצה בכך, מכבי תוכל להשתחרר מגאודלוק תמורת פיצוי של כ־200 אלף דולר. לקווינסי מילר ודווין סמית' יש חוזים לעונה הבאה, וייתכן שבמועדון יבקשו להיפטר מהם.
בצד הישראלי צפוי ניעור רציני לא פחות, אולי אפילו יותר. דווקא איתי שגב הצעיר הוא היחיד שמקומו נראה מובטח, ואילו שחקנים ותיקים במועדון עלולים לשלם את המחיר. לפחות אחד משני הרכזים הישראלים לא יישאר: יוגב אוחיון מסיים חוזה, אבל סיכוייו להמשיך (תוך קיצוץ בשכרו) גבוהים יותר מאלו של גל מקל המאכזב, שדווקא מחזיק בחוזה (יקר) לעונה הבאה. גם הקפטן גיא פניני מתנדנד ועשוי להיפרד ממכבי אחרי שמונה שנים. לסילבן לנדסברג חוזה לעונה נוספת, אך לא בטוח שיישאר.
לא חסרים מועמדים למלא את המשבצות האלו. השמות החמים ביותר הם כרם משעור מבני־הרצליה, ג'ון דיברתולומאו ממכבי חיפה והאקס אלכס טיוס ששיחק העונה בגלאטסראיי. בר טימור מסיים חוזה בהפועל ירושלים ונחשב גם הוא למועמד. אפילו שון דוסון, שסובל מירידה ביכולתו ובמעמדו, עשוי ללבוש צהוב בעונה הבאה.
הליגה תחילה
המטרות צריכות להיות ברורות. מי שמצפה לראות את מכבי ת"א חוזרת בעונה הבאה לפיינל־פור ומניפה את גביע אירופה, רק משום חזרתו הצפויה של בלאט, צריך להתעורר. המציאות היא שהמועדון שהתרגל להיות בטופ של היבשת התרחק מהאריות של אירופה. השיקום עשוי להיות תהליך ארוך שיימשך יותר מעונה אחת. תחילה צריכה מכבי לבנות מחדש את העוצמה שלה בליגה. רק אז היא תוכל לפנטז גם על חזרה לימי הזוהר ביורוליג.
כדי לעמוד בציפיות, בלאט צריך לקבל את השקט שהובטח לו, להרכיב קבוצה אטרקטיבית שתלהיב את האוהדים, ולשלוט בה כפי שעשה לאורך רוב הקריירה שלו, מינוס החוויה בארה"ב. אין ספק שהשחקנים יכבדו אותו, אולי גם יפחדו ממנו. הגנון שהיה במועדון בשנים האחרונות יסתיים.
מעבר לכך, מכבי חייבת לזכות מחדש באמון האוהדים שלה. קולם כמעט לא נשמע שלשום בתבוסה בחצי הגמר, ורבים מהם נטשו את האולם הרבה לפני הסיום. מינויו הצפוי של בלאט הוא צעד בכיוון הנכון, מאחר שמדובר בקונצנזוס כמעט מוחלט בקרב הקהל. כך גם הוזלת המינויים והחלטת הבעלים לעבור ליציע.
לפנייה לכתב/ת 
