הטבעת נפלה: מדוע הם בורחים ערב החתונה?
ההחלטה להיפרד רגע לפני החתונה היא החלטה פרטית מאוד שנעשית בפומבי מאוד, והיא תמיד תשאיר אחריה אנשים רבים שיתהו מה קרה ויישארו ללא תשובות ברורות. ד"ר אורן חסון קופץ פנימה ומנסה לבחון את הסיבות הפסיכולוגיות שגורמות לאדם לעזוב הכול למרות הבושה וההשלכות
בשנים שחלפו מאז דיברנו בטלפון פעם אחת, התכתבנו מעט - אבל לא על זה (היא התחמקה מתשובות כששאלתי, ואני לא לחצתי), ותמיד תהיתי מה גורם לאדם לברוח מהחתונה ברגע האחרון. עם השנים הפכתי להיות מטפל זוגי וניהלתי שיחות רבות עם זוגות העומדים לפני החלטתם להתחתן או מיד אחריה. רבים מהם ליוויתי עד לחתונה וגם אחר כך. אם חיפשתי תשובה לשאלה איך קורה שגבר או אישה שעומדים להתחתן מחליטים יום אחד לשרוף את הגשרים ולהיעלם, הרי שמצאתי תשובות רבות.
קודם כול, חשוב לומר שזו אחת ההחלטות הקשות ביותר ליישום. אמנם זו שבירת התחייבות לאדם אחד, אבל התחושה היא שיש התחייבות כלפי אנשים רבים, רובם מכרים, חברים קרובים ובני משפחה. מלבד זאת, פרידה בשלב הזה מכוסה במעטה כבד של רגשות אשם, כי זהו ביוש (שיימינג) של הצד השני בעיני חבריו ובני משפחתו, השפלה פומבית של אדם שעד אותו רגע היה הקרוב אלינו ביותר. על כל אלה נוסף גם ניתוק פתאומי מבן הזוג, ניתוק שדורש בנייה מהירה של מנגנון הגנה רגשי שאינו פשוט.
ההחלטה להיפרד רגע לפני החתונה היא החלטה פרטית מאוד שנעשית בפומבי מאוד, והיא תמיד תשאיר אחריה אנשים רבים שיתהו מה קרה ויישארו ללא תשובות ברורות, ממש כשם שאני נשארתי אז. צריך הרבה אומץ כדי להתמודד עם העובדה שכולם מבינים שמשהו גדול מאוד קרה בחדרי חדרים וללא ספק מנסים לנחש מהו אותו "משהו". במצב הזה לא תמיד ברור מה מבייש יותר - המחשבה שהם מנחשים נכון, או המחשבה שהם מנחשים לא נכון ולא מבינים את מורכבות ההחלטה ואת סיבותיה האמיתיות.
צריך הרבה אומץ כדי לעזוב את הכול על מנת להפסיק תהליך שאינו רצוי, אבל צריך עוד יותר אומץ כדי להישאר אחר כך בסביבה ולהתמודד עם זה. לכן, כאשר זה קורה, המחשבה לקחת חופשה על מנת להתגבש מחדש לפני החזרה לשגרה נראית מוצדקת. היא מאפשרת לחזור אל החיים, החברה והמשפחה לאחר שהמחשבות כבר סדורות יותר ומאפשרות התמודדות חברתית ממקום חזק יותר.
השלב שבו מתגבשת ההחלטה להתארס והתקופה שבין האירוסים לחתונה יכולים להיות זמנים מאושרים ושמחים, אבל פעמים רבות הם גם לחוצים ורגישים מאוד. רבים חושבים שהחלוקה בין המינים ברורה - שהגבר הוא שחרד לחופש שלו, שיוגבל בשל הקשר המונוגמי, ואילו האישה היא שלוחצת ליצור מחויבות רשמית. לפעמים זה נכון, אבל גם טיפלתי בזוגות רבים שבהם דווקא האישה היא שחששה להיכנס למחויבות הזו.
בעיני גברים רבים חתונה אכן מסמלת את "הפרישה מהחיים", כי בעיניהם זו המשמעות של הבאת ילדים אל הקשר הזוגי. עם זאת, פגשתי גם לא מעט נשים שהיו חרדות ללדת ילדים, אם בגלל החרדה מהשינוי הכרוך בהיריון ומהלידה עצמה ואם בשל החרדה מהאחריות העצומה שבהורות. לעתים הן אף פקפקו ביכולת שלהן להיות אימהות ראויות. פגשתי גם מטופלים גברים שחשבו שאינם בשלים להיות אבות - ולפעמים דווקא מתוך אידיאלים ופרפקציוניזם, משום שחשבו שהם לא יצליחו להקדיש לילד שלהם את הזמן ואת תשומת הלב הנחוצים.
בואו לא נעמיד פנים. כמעט כולם מתחתנים בתקווה לעתיד טוב, וכמעט כולם מתחתנים למרות החששות והחרדות. מה טבעי מזה? הרי רבים מתלבטים עד כלות וישקלו רבות לפני שהם קונים מכונית, למשל. ההתלבטויות תהיינה גדולות עוד יותר לפני קניית בית או לפני החלפת מקום עבודה. טבעי לחשוש ולהתלבט לפני קבלת החלטות גדולות, וההתלבטויות תהיינה כבדות וקשות יותר אצל מי שנוטה מראש לחרדות או לפרפקציוניזם. הקושי הוא בזמן שחולף בין קבלת ההחלטה לבין ביצועה, כיוון שלספקות יש זמן לגדול ולהתעצם. חרדה שכזו עלולה לגרום לאדם לנתק את עצמו ברגע האחרון מקו עתיד אחד, שאינו ברור עד הסוף ונראה מאיים, ולהתחבר לעתיד שונה, שהוא בדרך כלל ברור עוד פחות.
כולנו מתלבטים, אבל לאחר קבלת ההחלטה יש מי שישלים איתה וימשיך ויש מי שההתלבטות שלו רק תגדל ותתעצם. הפעם אנחנו עוסקים באלה שההתלבטות שלהם הולכת ומתעצמת. כמה גורמים יכולים להוסיף תרומה מכרעת להעצמת ההתלבטות הזו, והראשון שבהם הוא ארגון החתונה. לחצים מצד בני המשפחה או השאיפה לממש חתונה שדמותה, אופייה והאווירה שלה ברורים וידועים מראש - הם קושי כאשר הם לא תואמים את אלה של הצד השני או של המשפחה שמשפיעה עליו.
קשיי התמודדות עם לחצים כלכליים ומשפחתיים ותקשורת זוגית שמתקשה להכיל ניגוד עניינים משמעותי מעוררים מריבות ויוצרים כעסים רבים, ואלה עלולים להגביר את הספק ולגרום לביטול החתונה. זה יקרה בגלל התערערות הביטחון ביכולת לקיים זוגיות טובה בהמשך הדרך, או בשל כעסים שיהיו קשים מדי להכלה.
הגורם המשמעותי האחרון שיש להזכיר הוא ההשפעה הקרובה של בני המשפחה, ובעיקר ההורים, והלחץ המסיבי שלהם באותם מקרים שבהם הם מביעים התנגדות מפורשת. הורים רבים ייתנו את מרחב ההחלטה לילדיהם, אבל כאשר זה לא קורה, יש מי שהלחץ ישבור אותו.
אין לי תשובה לשאלה מה השפיע על הידידה שלי לבטל את חתונתה יום לפני הטקס. לא הייתי זבוב על הקיר, אלא רק שול בצד הדרך. אבל כן יש לי תשובות רבות ואפשריות. היום אני יכול לומר שיש דרכים רבות שבעזרתן זוגות יכולים להישמר מניתוק של הרגע האחרון. רובן קשורות לתקשורת טובה וליכולת להבין על מה צריך להתעקש והיכן לוותר. חלקן קשורות ליכולת ההתמודדות עם לחצים.
אלא שכאשר אין יכולת לשקם תקשורת זוגית לקויה, לפעמים אכן מוטב להיפרד, גם כשזה ברגע האחרון ולפני החתונה, מאשר לעשות זאת בגל הלחצים הצפוי הבא, שכמעט תמיד מגיע בסמוך להולדת הילד הראשון.
ד"ר אורן חסון, מטפל זוגי ופרטני.
