נחשפו כתובות מהתקופה שלפני חורבן בית המקדש הראשון
על שברי חרס שנתגלו כבר במהלך שנות ה-60 בתל ערד, ונחשבו עד כה כנקיים מכתב - נתגלו הנחיות לוגיסטיות ליחידות צבאיות משנת 586 לפני הספירה. הגילוי התאפשר בזכות טכנולוגיית צילום חדשנית
את המחקר הבינתחומי, שמתפרסם הערב (יום ד') בכתב העת PLOS ONE, ערכו הדוקטורנטים שירה פייגנבאום-גולובין, אריה שאוס וברק סובר מהחוג למתמטיקה שימושית, וד"ר ענת מנדל-גברוביץ' מהחוג לארכיאולוגיה. "רמת האוריינות בסוף תקופת בית ראשון הייתה גבוהה מאוד, אך הטקסטים המשמעותיים של התקופה נכתבו על גבי פפירוסים שלא שרדו את הלחות הארצישראלית", הסבירה הדוקטורנטית שירה פייגנבאום-גולובין, "מעט כתובות עבריות שרדו מימי התנ"ך ומדובר בתכתובות יומיומיות בדיו שנכתבו על גבי שברי חרס".
בתחילת שנות ה-60 נחשפו במצודת תל ערד 91 שברי חרס, המתוארכים לימי בית המקדש הראשון. "המבצר התפרס על פני שטח של שני דונם ושירתו בו בין 20 ל-30 חיילים", הסבירה ד"ר מנדל-גברוביץ'. "הכתובות שמצאנו מתוארכות לשלב האחרון בתולדות המבצר, ערב חורבן הממלכה בידי נבוכדנצר בשנת 586 לפנה"ס. מספר כתובות הופנו לאדם בשם אלישיב בן אושיהו, שהיה ככל הנראה אפסנאי המצודה. אלו תכתובות לוגיסטיות שמדברות בעיקר על אספקה של קמח, יין ושמן ליחידות צבא שפעלו באזור".
שיטת צילום מולטיספקטרלית חדשנית, שמחלקת את אורכי הגל ומוסיפה אורכים מחוץ לתחום הנראה, הצליחה לאתר כתובת שישבה במוזיאון כ-50 שנה ולא זוהתה מאחר והיתה דהויה. "חשבנו שיש לנו שיטה נחמדה ביד, אבל מסתבר שחיפשנו אתונות ומצאנו מלוכה: כתובת חדשה לגמרי, שישבה עשרות שנים במוזיאון, ואף אחד מהמומחים לא ראה שהיא שם", אמר בהתרגשות הדוקטורנט ברק סובר.
על צד שבר חרס שנדגם בטכנולוגיה החדשה נתגלו שלוש שורות כתב העוסקות במשלוח אספקה ליחידה צבאית. "נראה שהמכתב שחשפנו בצד אחד של החרס הוא המשך ישיר של הכתוב בצידו השני", הסביר הדוקטורנט אריה שאוס. "מדובר בבקשה להנפקת יין ומזון ממחסני מצודת ערד לאחת מהיחידות הצבאיות. נמען המכתב הוא אלישיב, אותו קצין לוגיסטיקה של מצודת ערד שמככב בכתובות הללו, ואילו המוען, חנניהו, יושב במקום אחר, ייתכן שבבאר שבע. בנוסף, מוזכר פה גם שליח בשם גאליהו, שנשלח לערד עם משלוח יין".
ד"ר מנדל-גברוביץ' ציינה כי החשיבות היא לאו דווקא בתכני הטקסט, אלא שהחוקרים הצליחו לזהות מילים חדשות שלא היו מוכרות למחקר ואינן מופיעות בתנ"ך. בכוונת החוקרים לצלם בשיטה החדשה את כל הכתובות העבריות מימי בית ראשון. את המחקר ליוו פרופ' אלי פיסצקי ופרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב, והיו שותפים להכנתו מיכאל קורדונסקי, פרופ׳ מורי מוינסטר, פרופ׳ אלי טורקל, פרופ׳ דוד לוין ופרופ׳ בנימין זאס.
