פרגוואי זקוקה לישראל כדי לכבוש את כלכלת אמריקה הלטינית

בתחילת חודש יוני ביקר בישראל שר התעשייה והמסחר של פרגוואי מר גוסטבו לייטה גוסינסקי. הביקור שלו המחיש את מערכת היחסים המורכבת והמבטיחה של ישראל עם מדינות אמריקה הלטינית (אמל"ט). מר לייטה מייצג את הדור החדש של המנהיגים הכלכליים של אמריקה הלטינית, מנהיגים צעירים ובעלי השכלה, בניגוד לרבים מקודמיהם בשנים עברו. הוא בעל תואר שני בשיווק בינלאומי מאוניברסיטת סטראת'קלייד שבסקוטלנד, וניהל בעבר את חברת Paraguay Partners S.A לניהול פרוייקטים חקלאיים.

כתבות נוספות מאת טל רשף

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עם נשיא פרגוואי (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

זה הביקור השלישי שלו בישראל מאז שנכנס לתפקיד באוגוסט 2013, ויש בכך הצהרת כוונות ברורה לגבי החשיבות שמדינה זאת מייחסת לקשרים שלה עם ישראל. הוא קיים פגישות מלֻוֶּה בשגריר פרגוואי בישראל מר מקס הבר ובקונסולית הכבוד עו"ד רות עמית-פוגל, הִרצה באירוע שאורגן בידי לשכת המסחר ישראל אמריקה הלטינית, והמסר העיקרי שלו הוא ששיתוף הפעולה בין המדינות הכרחי וטבעי ופרגוואי זקוקה לישראל לצורך השלב הבא בהתפתחות שלה.

בחזון שלו הוא רואה את מדינתו הופכת לספקית מזון מובילה לעולם כולו, ועולה מדרגה לכלכלה של יצור וחדשנות. דוחות כלכליים מצביעים על כך שהתהליך כבר החל. סקירה של המגזין Latin trade מתחילת 2017 מציגה את פרגוואי כדבר הבא של היבשת - המְגַדֵּל השישי בגודלו בעולם של סויה ויצואן שישי בגודלו של חיטה, תירס ובשר בקר. יצואן מספר חמש של חשמל, רביעית ביצוא קסאווה, שמן סויה ופולי סויה, שלישית ביצוא ירבה מאטה (לתשומת ליבם של יוצאי ארגנטינה בישראל) ובעלת צי הדוברות השלישי בגדלו בעולם, שניה בגידול סטיוויה ומספר אחד בעולם ביצור אנרגיה מתחדשת. זה בכלל לא רע בשביל מדינה בת פחות מ-7 מיליון תושבים.

יש לישראל הרבה מה להציע בתחום האנרגיה המתחדשת

ה-Latin trade יודע גם לספר כי בזמן שבו ירדה הצמיחה הכלכלית בארצות אמל"ט מ-4.9% לשנה ב-2003 עד 2007, ל-3.1% ב-2008 עד 2013 ובהמשך ל-0.1% לשנה ב-2014 עד 2016, עלתה זאת של פרגוואי בהתאמה מ-4.1% ל-5.4% ואז ל3.8%. הצמיחה הזאת מרשימה לנוכח הקיפאון בכלכלות האחרות, למשל בברזיל. ברקע ניצבת מדיניות כלכלית זהירה ואחראית מאוד של הצוות המימשלי הנוכחי ושל המימשל הקודם עם הקפדה על מדיניות מוניטרית זהירה.

מר לייטה רוצה להעביר את המדינה אל השלב הבא, אל יצור וחדשנות, והוא מעוניין ללמוד מישראל, למשל בתחום האנרגיה. פרגוואי מייצרת כמות עצומה של חשמל בסכר האיטאיפו הניצב על גבולה עם ברזיל. עד כה היו לה עודפי חשמל שאותם היא מכרה לשכנותיה, אך הגידול בכלכלה מעלה גם את צריכת האנרגיה ב-12% לשנה ובקרוב הסכר כבר לא יספיק. מה עושים במקום לייבא דלקים פוסיליים? פונים לעבר אנרגיה מתחדשת ובשביל זה צריך את ישראל.

פרגוואי רוצה להיכנס ליצור מסיבי של מוצרי צריכה. כוח אדם יש לה בשפע, 70% מתושביה הם בני פחות מ-35, ולהם מוניטין של עובדים ממושמעים במדינה שבה אין איגודי עובדים חזקים ואין הסטוריה של שביתות נרחבות. מר לייטה גם מזהה הזדמנות מעבר לגבול. השכנה ברזיל מייבאת בשנה מסין ב-70 מיליארד דולר, בעיקר מוצרי צריכה. סין הרי הולכת ומתייקרת ופונה לענפים אחרים, והוא מעוניין שמדינתו תהווה את ספקית המוצרים הללו לברזיל.

הצמיחה גם מעלה צרכים בתחומי בריאות, חינוך ודיור, כאשר יש צורך ב-100 אלף יחידות דיור חדשות בשנה. יזמות בתחומים אלה ואחרים ניצבת מול סביבה ידידותית ביותר, הן בגלל הידידותיות הרבה של פרגוואי כלפי ישראל שנמשכת מזה עשרות שנים, והן בגלל מערכת ההקלות העסקיות שהן חלק ממה שהופך את המדינה בעיני עורכי ה-Latin trade להזדמנות מרכזית עבור משקיעים באמל"ט.

פרגוואי מחכה לישראלים

אני עובר על כל הנתונים הללו כאשר אני פוגש את השר לייטה גוסינסקי לראיון בבית לשכות המסחר ושואל אותו את השאלה הראשונה המתבקשת: מדוע באמריקה הלטינית ולא באזורים אחרים? "האזור שלנו בעולם הוא העתיד, הוא עונה במהירות כאדם שכבר מורגל לתת לכך מענה, אמריקה הלטינית פחות מפותחת מאזורים אחרים באמריקה הצפונית באירופה ואסיה, ודוקא בגלל זה הפוטנציאל ביבשת שלנו גדול יותר. זה שישקיע היום בארצות אמריקה הלטינית, כאשר רמת הפיתוח נמוכה יחסית ועלויות היצור נמוכות, יהנה מהרווחים לאורך שנים ארוכות של צמיחה".

אוקי, ועל רקע הנתונים הללו מדוע דוקא בפרגוואי?

"כי פרגוואי, למרות שהיא לא בין הכלכלות היותר גדולות ומפותחות, היא ידידותית למדינת ישראל ולישראלים יותר מכל מדינה אחרת, והיא כבר הוכיחה זאת, החשמל כאן זול וזה משמעותי ביותר גם לניהול משרד ועוד יותר מכך לניהול יצור תעשייתי, ועל כל אלה ניצבות גם הקלות המס, מה שאנו מכנים בפרגוואי מדיניות העשרה: 10% מס חברות, 10% מס הכנסה לזרים ו-10% מע"מ, וזאת לצד היעדר מיסוי של מרכיבי יצור המיובאים לכאן, היעדר מיסוי של דיבידנדים המוצאים מן המדינה, וההקלות שנותנת הפעילות בארגון Mercosur שהמדינה שלנו היא חלק ממנה.

"אבל, אני מאתגר את הנתונים, חברה ישראלית שתשקול לפתוח בפרגוואי פעילות תעמוד מול חלופות אחרות בשווקים גדולים יותר כמו ברזיל וארגנטינה, בסמיכות לציבור הצרכנים ולנמלי מים עמוקים שיחסכו הוצאות שינוע על גבי נהרות ודרכים.

"צריך לקחת את הכל בחשבון", הוא עונה ופורש נתונים על הסמארטפון, "צריך לחשב את עלויות השינוע ואת ההטבות והיתרונות של המדינה. תחשב ותראה שחברה הפועלת בפרגוואי חוסכת עד 40% מההוצאות שלה בגלל כל מה שתיארתי, וזה מכסה בהרבה על הוצאות השינוע מפנים היבשת. את ההוכחה המרכזית לכדאיות הפעילות כאן נותנים תושבי המדינה עצמם. 42% מההשקעות בפרגוואי באות מתושבי המדינה, מרביתם עשו את כספם בתחומים מסורתיים יותר והם מעדיפים להשקיע את ההון החוזר במדינתם, ויש בכך הצבעת אמון בכדאיות שבכך, כי הם הרי מכירים את הנתונים יותר מכל אחד אחר".

טל רשף הוא יועץ עסקי ובין תרבותי לשוקי אמריקה הלטינית  ומזרח אסיה, מאמן מנהלים ומעביר סדנאות לפעילות בשווקים מתעוררים  בחברות ישראליות.