עו"ד קרן נהרי נפטרה: "להיות חולת סרטן - כמו להמתין לגזר דין בבית משפט"
12 שנה לאחר שניצחה את המחלה, הפליליסטית המובילה הלכה לעולמה בגיל 46. "הדבר הנורא הוא חוסר האונים ואובדן השליטה", אמרה בעבר בראיון. גם בעלה, עו"ד תמיר גילת, נאבק במחלה: "בבית שלנו הסרטן היכה פעמיים"
בגיל 34 היא ניצחה את הסרטן, בגיל 46 לא יכלה למחלה האיומה. עורכת הדין קרן נהרי, שהלכה לעולמה אתמול (ד') לאחר מאבק ממושך במחלה, סיפרה בראיון ל"ידיעות אחרונות" לפני 12 שנה על ההתמודדות עם הסרטן. "החלטתי לספר על המחלה שלי למרות הקושי האישי שבכך. צריך להבין שזה יכול לקרות לכל אחד ואחת", אמרה אז. נהרי תובא למנוחות היום ב-18:00 בסביון.
נהרי היא בתו של עו"ד בני נהרי. בשנים האחרונות עמדה בראש משרד עורכי דין שייצג לקוחות מהתחום הפלילי, ובעבר ייצגה שמות מוכרים כמו העבריינים אסי אבוטבול וזאב רוזנשטיין, המהמר עופר מקסימוב וכן מאבטח הרמטכ"ל ארז אפרתי. בעלה של נהרי, עו"ד תמיר גילת, משמש כממלא מקום יו"ר ההתאחדות לכדורגל ונאבק בעצמו בימים אלה במחלת הסרטן. גילת משמש גם כיו"ר הקרן לחקר מחלת הסרטן.
בראיון ב-2005, לאחר שניצחה את הסרטן, סיפרה קרן נהרי כי "להיות חולת סרטן זה כמו להיות במצב של אדם הממתין לגזר דין בבית המשפט. הוא יודע שהוא הולך לקבל עונש, אבל הוא נמצא במצב של חוסר ודאות נוראי לגבי החלטת השופט. הדבר הכי קשה במחלה הזאת זה מצב חוסר הוודאות".
חוץ מלעשן, נהרי הקפידה תמיד לשמור על אורח חיים בריא. היא עסקה בספורט, הקפידה לאכול אוכל בריא ונמנעה מבליעת אקמולים. במשפחתה אף אחד לא חלה בעבר בסרטן, וזו אולי הסיבה לכך שנהרי הסתובבה אז במשך חודשיים-שלושה עם גוש בחזה בלי ללכת לרופא. "חיכיתי שזה יעבור לבד. בכלל לא חשבתי על זה. אני ספורטאית ואדם בריא. לא ידעתי מה זה רופא משפחה. במחשבה הכי רחוקה שלי, לא חשבתי על סרטן השד".
סיפור של אביה, עו"ד בני נהרי, על ידידה שחלתה לפתע בסרטן, הדליק אצלה נורה אדומה. היא ניגשה להיבדק אצל רופא, שהיה משוכנע כמעט לגמרי שהכול בסדר - אבל בכל זאת הציע לה לעשות אולטרה-סאונד. "פתאום ראיתי שטכנאית האולטרה-סאונד מחליפה צבעים. כשאמרו לי שאני צריכה לעבור ממוגרפיה, הבנתי שאני בבעיה".
"סרטן זו מילה נורא מפחידה", אמרה אז נהרי לכתב "ידיעות אחרונות" יורם ירקוני. "לפי הבדיקות, הרופאים הניחו שחליתי בסרטן כשנה לפני הגילוי. המחלה התגלתה כשהייתי באמצע שלב הסיכומים במשפט של עופר מקסימוב. עופר היה אחד הלקוחות הבודדים שידעו".
היא סיפרה בפירוט יוצא דופן על הטיפולים הכימותרפיים: "זה היה פעם בשבועיים, בבוקר, 4-3 שעות, במשך ארבעה חודשים. הדבר הנורא הוא אובדן השליטה וחוסר האונים. עייפות, חולשה, סחרחורות. לא ידעתי אף פעם איך אני אקום בבוקר, איך הגוף שלי יגיב. אחרי חודש פתאום נפלתי ולא יכולתי לקום במשך הרבה זמן. ביום ה-14 לתחילת הכימו התחיל לנשור לי השיער. הלכתי ל'כל השיער'. שם, במקום שהכינו לי את הפאה, גילחו לי את הראש, עד הסוף". אז היא ניצחה את הסרטן, אבל היום, בגיל 46, נפטרה לאחר שלקתה שוב במחלה.
לפני כשנה וחצי התקיים בביתם של גילת וקרן נהרי האירוע השנתי של הקרן לחקר הסרטן בישראל. בגופו של גילת התגלו שני סוגים של סרטן בהיותו בן 48 ונהרי הייתה זו שחיברה את בעלה לפעילות הקרן, לאחר שביקרה באירוע שהיא ארגנה והביאה למינויו ליו"ר הקרן.
על ההזמנה לאותו אירוע שהתקיים בביתם של גילת ונהרי נכתב "מסיבה". גילת הסביר: "זה חלק מהפילוסופיה של קרן ושלי. גם כשחולים מאוד, צריך לדעת לשלב בחיים צחוק ושמחה. זה מקור הכוח האנרגטי שלנו, בעזרתו אנחנו מתמודדים עם האתגר הגדול שהמחלה הציבה בפנינו. בבית שלנו הסרטן היכה פעמיים".
לפנייה לכתב/ת 
