11 האגדות של הפועל פתח תקווה

מי הקבוצה היחידה בארץ שזכתה ב-5 אליפויות ברציפות? מכבי תל אביב? לא. מכבי חיפה? לא. בית"ר ירושלים? לא. הפועל תל אביב? גם לא. אז מי כן? הפועל פתח תקווה.

מדהים איך אצטדיון המושבה המודרני, שנבנה כדי לארח את הקבוצות הגדולות של העיר, הפסיד את הפועל פ"ת הנפלאה של שנות ה-50 וה-60, שזכתה בשש אליפויות, חמש מהן ברצף בין השנים 1959 ל-1963. הקבוצה ההיא שיחקה באצטדיון "הבריכה", כך כינו אותו משום שלידו שכנה בריכה תחרותית עם כר דשא מחוספס ויציעי עץ בנוסח השנים ההן.

הרכב כל הזמנים של הפועל פתח תקווה

דור הזהב ולא במרכאות. חבורה שרובה הגיעה מקבוצת הנוער ו/או מהפועל מחנה-יהודה, ושלטה באופן מוחלט בכדורגל הישראלי.

נחום סטלמך, בועז קופמן, זכריה רצבי ז"ל, יענקל'ה ויסוקר האח-של, ומשה (ג'רי) חלדי יבדלו לחיים ארוכים.

זו הסיבה שה-11 של הפועל פ"ת, שנקבעו גם בהתייעצות עם ההיסטוריון של הקבוצה, ניסים קלדרון, נמצאים בסכנת מטען חורג. כמובן, מטען חורג של אליפויות. וישנו גם דור ההמשך שהשתבח בסגנויות, הישגים שאין לזלזל בהם. מבחינת הפועל פ"ת, חבל על התקופה המאכזבת במילניום הזה שלא עושה כבוד לרוח המועדון. מסכנים אוהדי הפועל פ"ת הרבים המצפים לבשורה ונאלצים להתרפק רק על ההיסטוריה.

המאמנים

משה וארון ואברם גרנט

וארון היה האיש שהוביל את הפועל פ"ת לאליפות הראשונה ב-1955. ואיך הוא עשה זאת? כמאמן-שחקן. אין קשה ומאושרת יותר משמחת האליפות הראשונה.

גרנט הוא תוצר מובהק של הפועל פ"ת. זכרון אישי שלי היא הידיעה הראשונה שהתפרסמה ב-1986 ב"ידיעות אחרונות" על הכוונה למנות את מאמן הנוער, אברם גרנט, לקבוצה הראשונה. עורך מדור הספורט שראה את הידיעה פקפק בה, שקל לזרוק לפח את הנייר שעליו נכתבה (אז עוד כתבו על ניירות), אבל התרצה לבסוף.

וארון. אחראי לאליפות הראשונה(ארכיון הפועל פתח תקווה)

גרנט. תוצר של הפועל פ"ת(ארכיון ידיעות אחרונות)

כמאמן צעיר, גרנט הוביל את הפועל פ"ת עם היועץ המנטלי שלו, עמנואל (מליקו) אופיר ז"ל, למאבקים על אליפות וגביע, שהסתיימו בסגנות ובהפסד בגמר, אבל הבהירו שמדובר במאמן רציני. שנה אחר כך כבר הוביל את מכבי ת"א לאליפות אחרי תקופת יובש של 13 שנה. ומאז, הרבה שנים של הצלחות, עד צ'לסי.

כדורגלן כל-הזמנים

נחום סטלמך

הכי טוב מבין הרבה טובים. שחקן עם פיקחות מדהימה וראש זהב, שהניח כדורים ברשתות של גדולי שוערי עולם. מנהיג במשחקו, ובאיכות שריגשה את מי שעקב אחריו (פירוט נוסף עליו בהמשך).

ראש הזהב של סטלמך(ארכיון הפועל פתח תקווה)

שוער

יעקב ויסוקר

ויסוקר, אבל לא איציק מגדולי השוערים של הכדורגל הישראלי. מדובר באחיו הגדול, יעקב, שכיכב בשש אליפויות, חמש סגנויות, וב-14 שנותיו במועדון הקבוצה לא ירדה מתחת למקום הרביעי. מספר השערים שספג היה אחד הנמוכים בליגה. לקראת סוף הקריירה עבר לשמשון ת"א, אחיו איציק תפס את מקומו ונפצע. מה עשו? החזירו את יעקב. הכול נשאר במשפחה. יעקב היה השוער המחליף בנבחרת של יענקל'ה חודורוב האגדי.

ויסוקר. הכל נשאר במשפחה(באדיבות הארכיון של ניסים קלדרון)

מגן ימני

בנימין קוזושווילי

קודם כל "קוזו" מחזיק במספר ההופעות הגדול במשחקי הליגה של הפועל פ"ת עם 384 משחקים במשך 15 שנה. מגן נמרץ ותוקף שהבקיע 10 שערים. נחוש בצורה בלתי רגילה. מנהיג שהיה קפטן הקבוצה במשך שנים רבות. שותף בכיר בשלוש סגנויות בתחילת שנות ה-90. רשם ארבע הופעות בנבחרת ישראל.

קוזו. מלך ההופעות של הפועל פ"ת(יוסי רוט)

בלם

יצחק דרוקר

מהשחקנים הנחושים, הפיזיים והנוקשים בתולדות הקבוצה. עלה לבוגרים כבר בגיל 17, בניצחון 2:6 על בני יהודה במחזור האחרון של עונת 1964. היה מראשוני דור ההמשך לתקופת חמש האליפויות ברצף המופלא. צורף לנבחרת הנוער שזכתה בשתי אליפויות אסיה בבנגקוק ומנילה. שיאו בנבחרת, שבה צבר 18 הופעות, היה בהשתתפותו תחת המאמן עמנואל שפר בעלייה לרבע הגמר באולימפיאדת מקסיקו 1968, כאשר הודחה בחצי הגמר רק בהגרלה בתום 120 דקות של 1:1 מול בולגריה.

דרוקר. מהשחקנים הקשוחים בתולדות הקבוצה(ארכיון הפועל פתח תקווה)

ב-1970 סולק בידי המאמן היוגוסלבי של הפועל פ"ת, מילובן באלין, ממשחק אימון מול קבוצת הנוער, וזה היה הרקע לעזיבתו את הקבוצה. הוא עבר לשמשון ת"א המצליחה, שאומנה בידי חברו נחום סטלמך. אחת הנדוניות שקיבל בכדורגל החצי מקצועני של אז, עם מעברו לשמשון, היה מקום עבודה מסודר במחלקת ההפצה של "ידיעות אחרונות", שם עבד בין היתר עם מוצי ליאון הנוקשה ממכבי יפו ואהוד בן-טובים מלך בני-יהודה.

בלם

ניר אלון

בלם ענק, תרתי משמע. גם מהגבוהים בכדורגלני ישראל (מעל 1.90 מ'), וגם בהבנת משחק, ההגנה ויכולת הביצוע. לא מעט סבורים כי בסוף שנות ה-80' ותחילת ה-90', היה להפועל פ"ת את מרכז ההגנה היציב בתולדותיה, כשלצידו איתן בודניוק. רשם 20 הופעות בנבחרת הלאומית של הצמד ש.ג. (שניאור, גרונדמן), והצטיין במשחקים הבלתי נשכחים בטורניר האוקיאני מול ניו-זילנד ואוסטרליה, ואחר-כך מול קולומביה בפלייאוף למונדיאל (0:1 לקולומביה בברנקייה ו-0:0 בר"ג).

אלון. ענק

היה חלק משתי הסגנויות של המועדון, ונאלץ לפרוש בגיל צעיר יחסית בגלל פציעה. עבר לעולם העסקים לחברה בבעלות אביו, שלמה, ומנהל את סניף החברה בווינה. הופיע ב-217 משחקי ליגה בהפועל פ"ת והבקיע תשעה שערים.

מגן שמאלי

קרלוס אולראן

הזר היחיד בנבחרת כל הזמנים של הפועל פ"ת. הגיע ב-1990, כשעוד אפשר היה לרכוש ארגנטינים בכירים במחירים סבירים, אחרי ששיחק במועדונים ידועים כארחנטינוס ג'וניורס וראסינג קלאב, בין היתר. הפך מיד למנהיג כמגן שמאלי ובלם אחורי. שחקן הגנה מבריק שהיה אחד האחראים העיקריים למיעוט הספיגות. שותף בשתי סגנויות, אך גם אפשר לומר שהפסיד דאבל תוך שבוע אחד עם הפועל פ"ת של אברם גרנט למכבי חיפה בליגה על קו הסיום, ובגמר הגביע שבו שיחקה הקבוצה עם 10 שחקנים כבר מהדקה השנייה. שיחק בשנים האחרונות של הפועל פ"ת בצמרת.

אולראן (יושב בפינה השמאלית). שחקן מבריק(ארכיון הפועל פתח תקווה)

קשר אחורי

שמואל רוזנטל

לא היה לו את הטאץ' של בני-דורו בקישור כמו מוטל'ה שפיגלר וגיורא שפיגל, אבל הוא היה סוס עבודה גרמני מהיעילים בתולדות הכדורגל הישראלי. לא פלא שהקשר המצוין של הפועל פ"ת, שעליו אמרו כי עשה עבודה של שני שחקנים, הפך למוחתם הישראלי הראשון בבונדסליגה, ולמעשה הישראלי הראשון בליגה רצינית באירופה.

בפ"ת שבקבוצת הבוגרים שלה שיחק החל מ-1964 בהיותו בן 17, הוא היה ממובילי דור ההמשך אחרי האליפויות. ב-1971 הוא התקבל לקבוצת הפאר דאז, בורוסיה מנשנגלדבאך, בניהול המאמן האגדי האנס וייסווילר, ולצד שחקנים מדהימים כגינטר נצר וברטי פוגטס. בסיבוב הראשון של עונת הבכורה נמנה על ההרכב הראשון, אבל לאחר משחק בשלג של מינכן מול באיירן (הפסד 3:0), איבד את מקומו.

רוזנטל. עומד שלישי מימין(ארכיון הפועל פתח תקווה)

יש הטוענים כי הקבוצה שחררה אותו מחשש לבטחונו אחרי רצח הי"א באולימפיאדת מינכן 1972. בנבחרת בלט במקצוענותו. שיחק באולימפיאדת מקסיקו 1968, ואחר במונדיאל באותה מדינה. היה מדובר בקשר יוצא דופן בנוף הכדורגל הישראלי.

קשר

משה חלדי

מי עדיף לצורך הבחירה: אלון חזן, עם 72 הופעות בנבחרת, שתי סגנויות בהפועל פ"ת וגביע אחד בהופעת ענק שלו בגמר מול מכבי ת"א 1:3, או משה (ג'רי) חלדי, קשר הקבוצה הטכני בשנות ה-50' וה-60' עם 12 הופעות "בלבד" בנבחרת ישראל, אבל עם ארבע אליפויות וגביע במועדון?

חלדי (שני מימין). אהוב הקהל והמאמנים(ארכיון הפועל פתח תקווה)

עם כל הכבוד לחזן, שחקן מודרני ומהיר, שפ"ת הייתה קרש הקפיצה הראשוני שלו, חלדי היה הפועל פ"ת  בכל רמ"ח איבריו, ומימש את עצמו במועדון. אהוב הקהל והמאמנים. 190 הופעות, "רק" עם ארבעה שערים,  אבל הרבה בישולים. עבר להכח סידני באוסטרליה יחד עם רפי לוי (מאחר ואוסטרליה לא הייתה אז חברה בפיפ"א, הם זכו בהעברה חופשית) והשניים הזניקו אותה תחילה לאליפות המחוז, ואחר-כך לאליפות אוסטרליה. ב-1997 חזר לארץ. איזה שחקן הוא היה.

קשר

זכריה רצאבי

האמת שקצת התלבטנו בעניין המיקום של זכריה רצאבי ונחום סטלמך, שני שחקנים אמצע-קדמיים, ושיבצנו כל אחד מהם לחוליה אחרת. בנבחרת כל-הזמנים הוא קשר עם 88 שערים ב-157 משחקים. זכריה, שכינויו היה בפי האוהדים "היהלום השחור'", הגיע מהפועל מחנה-יהודה, בית יוצר נהדר לכדורגלנים, יחד עם אחיו אבשלום הקיצוני השמאלי.

רצאבי. היהלום השחור(יוסי רוט)

זכריה היה אחד הגורמים הבולטים לזלילת התארים הייחודית, חמש אליפויות וגביע, עם כישורי נגיחה בולטים, בעיטה טובה, טכניקה מעולה וחריצות. למרות ששיחק 11 פעמים בנבחרת והבקיע מול פקיסטן, זכריה רצאבי היה מהדוגמאות היותר בולטות לכדורגלנים המגלים יכולת יוצאת דופן קבוצה, אך מתקשים לשמור על אותה רמה, מכל מיני סיבות, בנבחרת. כשסיים את הפרק שלו בהפועל פ"ת המפוארת, חזר לשחק, איך לא, במחנה-יהודה.

חלוץ

נחום סטלמך

לקבוצה מפוארת כמו הפועל פ"ת עם חמש אליפויות ברצף, היה דרוש ראש שינהיג אותה. נחום סטלמך לא רק הנהיג, אלא השתמש בראש לנגיחות מצוינות שזיכו אותו בכינוי המחייב: "ראש הזהב". חוץ משער הנגיחה מול ברית-המועצות והשוער לב יאשין בר"ג ב-1956, שגרם לצהלה ברחובות המדינה הקטנה, ובוודאי בין 60 אלף הצופים (יש אומרים שזהו מספר השיא של צופים בכדורגל בארץ) בהפסד 2:1 שנחשב ל"הישג סנסציוני" באותם ימים, ידע לנגוח שערים בכמויות מסחריות.

סטלמך. ה-מנהיג של הפועל פ"ת(ארכיון הפועל פתח תקווה)

בנבחרת הוא רשם 61 הופעות ו-22 שערים (רביעי בדירוג הכובשים) ובהפועל פ"ת היה למלך שערי כל-הזמנים עם 152 שערים ב-351 משחקים, למרות שלא שיחק כחלוץ-חוד. עלה לקבוצה הראשונה ב-1952 בהיותו בן 16. מה אפשר עוד לומר על שחקן שהנהיג קבוצה לשש אליפויות, חמש סגנויות וגביע? לא פלא שהמאמן הלאומי בשנות ה-90 שלמה שרף מינה אותו כעוזרו, ולא מהסיבות הרגילות: שרף בנערותו היה מעריץ של סטלמך והודה בכך אחרי המינוי.

לצער כולם, נפטר סטלמך בגיל 63 דווקא על משמרתו בתפקיד הזה, בוולנסיה, לשם שלח אותו שרף לרגל אחרי נבחרת אוסטריה שהובסה 9:0. מותו עמד ברקע הניצחון האדיר והבלתי נשכח של ישראל בהמשך אותו שבוע על אוסטריה - 0:5.

חלוץ

בועז קופמן

ועוד שאלת חוד: מי מבין השניים: "העיט" מוטי קקון, סגן מלך המבקיעים של הפועל פ"ת עם 142 שערים, או בועז קופמן "רק" עם 120, אבל שש אליפויות וחמש סגנויות כמו נחום סטלמך?. אין ספק, קופמן.

קופמן (יושב שלישי מימין). הקדים את קקון(ארכיון הפועל פתח תקווה)

כמה סמלי שכבר בעונתו הראשונה בבוגרים, בהיותו בן 20, הבקיע 16 שערים ותרם לאליפות הבכורה ב-1955, כולל שער האליפות מול הפועל ת"א בבאסה, ב...נגיחה (שימו לב כמה נוגחים טובים היו לקבוצה הזו). הופיע 307 פעמים במדי הפועל פ"ת. גם כמאמן, הוביל את המועדון בקדנציה הראשונה שלו מבין שתיים, מ-1973 ל-1975, להישגים יפים. עוד משהו סמלי: היה מעורב בתחילת המהלך המפורסם שבו השווה סטלמך מול ברית המועצות ויאשין. שיחק 8 פעמים במדי הנבחרת.

חלוץ

ניר לוין

"טנק" מהיר יחסית בהתקפה. הגיע מהפועל מרמורק ב-1984, חמש פעמים ברציפות הוכתר כמלך השערים של הפועל פ"ת. בזמנו, הרחק מתקופת האליפויות, לוין וחבריו שמרו על מקום בצמרת כולל סגנות. הוחתם בגנט הבלגית בתקופה שבה רק הכוכבים באמת (ולא כמעט כולם עכשיו) שיחקו באירופה.

לוין. ה"טנק" בהתקפה(יוסי רוט)

לרוע מזלו נפצע ושיחק מעט יחסית, לא היסס לשוב וכבר בעונת החזרה הוכתר כמלך השערים הליגה עם 20 כיבושים. באותה עונה הפועל פ"ת סיימה כסגנית והפסידה בגמר הגביע. ב-1992 זכתה בגביע. בסך-הכול הבקיע 93 שערים ב-226 משחקים בהפועל פ"ת. הופיע 15 פעמים בנבחרת, הועדף בהרכב על אלי אוחנה בקולומביה (1:0), והבקיע את השלושער המהיר בנבחרת, תוך 8 דקות, מול טיוואן במוקדמות הטורניר האולימפי ב-1988. אימן בארבע קדנציות את הפועל פ"ת, שהראשונה בהן הייתה המוצלחת ביותר כולל סגנות והגעה לגביע אופ"א.

ניהול

מנחם הלר

היה יו"ר הפועל פ"ת בכל תקופת 6 האליפויות, בהן 5 ברצף, ואין אינדיקציה טובה מזו. כיהן גם כיו"ר ההתאחדות לכדורגל.

מנחם הלר. המנהל המצליח ביותר(צילום: פרטי)