כלכלות העולם בסכנה ממשית, לישראל יש חסינות
הזדקנות האוכלוסייה, במיוחד במדינות המערב, צפויה להקטין משמעותית את הצמיחה וליצור תלות הולכת וגדלה בשכבת גילאים עובדת - שתלך ותצטמצם. גם סין צפויה להיקלע למצב בעייתי. ישראל - במצב יוצא דופן
קיימים אישושים רבים לכך שלמגמות הדמוגרפיות חשיבות גבוהה ביותר לצמיחה כלכלית. החשיבות של הצטרפות צעירים לשוק העבודה באה לידי ביטוי במה שקרוי ה"הדיבידנד הדמוגרפי" שלדעת חוקרים מסביר, למשל, עד כדי שליש מהצמיחה המרשימה שחוותה מזרח אסיה בין השנים 1960 ל-1990. כל החוקרים מסכימים שההיפך קורה כאשר אוכלוסיה מזדקנת – הצמיחה יורדת ובחדות. אוכלוסיה צעירה היא גורם מפתח מרכזי בתחזית כלכלית של כל מדינה, התורמת לעיתים בין 25% ועד אפילו 40% מהצמיחה. אך אם מגמה זו תתהפך וכוח העבודה יפחת, ויהיו פחות צעירים עובדים ויותר זקנים שאינם עובדים, האם לא תהיה לכך השלכה על הצמיחה?
במחקר שהופק עבור ה-G20 (פורום 20 הכלכלות הגדולות בעולם) עוד בשנת 2011, נכתב שאוכלוסיית העולם מתאפיינת בירידת פוריות ועלייה בתוחלת החיים. התוצאה העיקרית של שתי המגמות היא הזדקנות האוכלוסייה. משמעות הנתונים היא עלייה ב"יחס התלות", משמע, כמות האנשים הזקנים התלויים בעבודתם של האנשים העובדים ומייצרים. האו"ם צופה שב-2035, במדינות העשירות, יהיו 54 אנשים בגילאי 65 ומעלה על כל מאה אנשים בגיל העבודה (25 עד 64). בערך אחד מתוך שלושה אנשים יהיה "תלותי".
קיימים מחקרים דמוגרפיים שמראים שתהיה ירידה משמעותית בשיעור של כ-14% בממוצע, של צעירים בגילאי 20 - 34 מסך כוח העבודה במדינות המפותחות כבר בשנת 2030. זו כבר בעיה המשליכה על נושאי כלכלה נוספים, מכיוון שקבוצת גיל זו מאופיינת בפריון העבודה הגבוה ביותר כמו גם בביקושים הצרכניים הגבוהים ביותר.
(צילום: AFP)
המצב בסין: "פירמידה גילאית הפוכה"
בשנת 2035 יחס התלות בסין יקפוץ באופן דרמטי מ-15 מכל מאה כיום ל-36. סין מצויה בפני בעיה עצומה מכיוון שהיא סובלת ממה שנהוג לכנות "פירמידה גילאית הפוכה" – בעקבות ההחלטה שהתקבלה שם בשנת 1979 לאפשר לידה של ילד אחד בלבד למשפחה, ומאז כמות הילדים הצעירים החלה להצטמצם בהדרגה. אמנם החלטה זו בוטלה בשנת 2016, ולמשפחות סיניות מותר ללדת מעתה שני ילדים, אך צריכים לחלוף בסין כמעט שני דורות עד שהמצב יהפוך שוב לנורמלי מבחינה גילאית. הגיל החציוני בסין שהוא 37, עדיין נמוך ביחס למדינות המפותחות, אך מקרב המדינות המתפתחות היא מצויה במצב הבעייתי ביותר. אמריקה הלטינית תראה אף היא זינוק ביחס זה מ- 14 כיום ל-27 בשנת 2030.
על פי ההנחות התקניות של האו"ם לפיהן חיי עבודה מסתיימים בגיל 65, האוכלוסייה המזדקנת יכולה לחתוך את שיעורי הצמיחה בחלקים של העולם העשיר בעשרות אחוזים במהלך עשר השנים הקרובות. דוגמא מובהקת לבעייתיות הזו היא יפן המזדקנת, בעלת האוכלוסיה המבוגרת בעולם. הגיל החציוני ביפן הוא 48 והיא אינה מצליחה כמעט לייצר צמיחה מזה קרוב ל-25 שנה. גם גרמניה בבעיה קשה עם האוכלוסייה השנייה הכי מבוגרת: הגיל החציוני בה הוא 47.5.
מחקר של קרדיט סוויס חישב כי התכווצות האוכלוסיה בגיל העבודה גררה מטה את צמיחת התמ"ג של יפן בשיעור ממוצע של קצת יותר מ-0.6 נקודות אחוז בשנה בין השנים 2000 ל-2013, וכי עד שנת 2017 שיעור זה יגדל לאחוז בשנה. כוח העבודה המתכווץ בגרמניה יקזז את גידול התוצר בשיעור של כמעט 0.5 נקודות אחוז בשנה. בארצות הברית, תחת אותן הנחות, פרישת דור הבייבי-בום תהיה צפויה להפחית את שיעור הצמיחה הפוטנציאלי של המשק ב-0.7 נקודות אחוז.
גל המהגרים לאירופה - חבל הצלה זמני
ספציפית לגבי אירופה, בכל הנוגע לעזרה שאמורה להגיע ממהגרי עבודה צעירים שמגיעים אליה: בטווח הקצר כנראה תהיה לגלי המהגרים השפעה חיובית מסוימת: עידוד הצמיחה עקב הזרמת תקציבים ממשלתיים לשירותים סוציאליים ולבניית מחסות ומרכזי שיקום; ביקושים מצד המהגרים לדיור, השכלה, צריכה; תוספת ידיים עובדות זולות עבור ענפים בסיסיים והגדלת הרווחיות של ענפים אלו. אך כבר כאן יש לסייג, בענפים בסיסיים אין באירופה מחסור בידיים עובדות מכיוון שגלי מהגרים, בעיקר מצפון אפריקה, מגיעים אליה מזה זמן רב ואלו מילאו את המכסות. בעיה נוספת היא שהמהגרים החדשים לאירופה הם ברובם חסרי כישורי עבודה החשובים כל כך למדינות מתקדמות ולכן רבים מהם יהיו מובטלים (כך למשל שיעור המהנדסים ואנשי ההייטק מקרבם זעום ביותר).לסכנה הכלכלית הזו הקרויה יחס תלות אין פתרון בשלב זה, כי היא קבוע דמוגרפי. כמות העובדים שתיכנס בשנת 2035 לשוק העבודה, למשל, כבר נולדה בשנת 2015. גם הרובוטיקה לא תפתור את הבעיה. רובוטים לא יפרנסו את הזקנים, אלא את בעלי ההון שיחזיקו במפעלים שישתמשו בהם.
החדשות הטובות היחידות נוגעות לישראל: אוכלוסיית ישראל שהיא הצעירה ביותר ב-OECD, עם גיל חציוני של 30, תישאר צעירה מאוד יחסית גם בשנת 2035, עם יחס תלות של 26 בלבד, לעומת מדינות ה-OECD שיחס התלות בהן יהיה 54, יותר מכפול. לתופעה יוצאת הדופן הזו השלכות דרמטיות על המגמות הכלכליות בעולם. ישראל שוחה נגד הזרם, והדבר ישפיע לטובה על כלכלתה העתידית, ובוודאי ובעיקר ביחס למדינות המפותחות שיחס התלות הגבוה נושף בעורפן.
המחברים: יו"ר פורום CFO, נגה קינן, ומנכ"ל חיסונים פיננסים ויו"ר רויטר מידן, ד"ר אדם רויטר, מחברי הספר "ישראל סיפור הצלחה".
לפנייה לכתב/ת 
