השיח הנדיב: צמחים ששומרים לנו על החיים
מחקר מגלה שגדרות חיות ושיחים יעילים הרבה יותר מעצים בספיגת זיהום אוויר בעיר, בייחוד כשהם בגובה האגזוז. "גדר חיה שמתפקדת כמכשול ולוכדת את המזהמים בעלים, עשויה לספק לאנשים הגנה משופרת". יתכן שהערים בישראל צריכות לתכנן מחדש את הצמחייה ברחובותיהן
בקרב אלה שאינם מתכחשים למדע, אין ויכוח על כך שלעצים תרומה עצומה לצמצום זיהום האוויר וכפועל יוצא גם לצמצום ההתחממות הגלובלית . עם זאת, מחקר חדש מציע שלטובת אוויר נקי בריאותיהם של תושבי הערים, כדאי להתמקד פחות בעצים גבוהים ויותר בגדרות חיות.
מאמר מדעי שנכתב בהובלת פרופ' פרשנט קומאר, ראש המרכז לאיכות אוויר ובריאות באוניברסיטת סארי בבריטניה, טוען שעצים אכן טובים בספיגת זיהום, אך בעיקר באזורים פתוחים. לעומת זאת שיחים מהמינים ששותלים ליצירת גדרת חיה (hedge) יכולים להפחית ביעילות רבה יותר את חשיפתם הישירה של בני אדם למזהמים מסוכנים.
בנוסף, נמצא במחקר שבנוף עירוני מסוג "רחוב קניון" - רחוב שגובה הבניינים משני צדדיו גבוה ביחס לרוחבו באופן משמעותי - עצים אינם יעילים, אך הם יעילים מאוד בסמוך לכבישים עירוניים בנוף עירוני פתוח.
בין המדרכה לכביש
לדברי קומאר, רשויות מקומיות צריכות לנסות לשתול שיחים נמוכים בין מדרכות להולכי רגל ובין הכביש, אם רוחב המדרכה מאפשר זאת. המחקר של קומאר ושותפיו באיחוד האירופי ובארצות הברית מתמקד כעת בניסיון לגלות אילו צמחים הם הטובים ביותר למלחמה בזיהום האוויר ומהו הגובה האידיאלי של גדרות חיות שישמשו לצורך זה.
צמחים מטמיעים פחמן דו-חמצני והופכים אותו לסוכר בתהליך הפוטוסינתזה, ובמובן זה כל צמח מועיל לצמצום זיהום האוויר ולהפחתת הצטברות גז החממה פחמן דו-חמצני באטמוספרה. אך בעוד שפוטוסינתזה מתקיימת רק בשעות האור, שיחי הגדרות החיות מציעים שירות נוסף ושונה שמתקיים 24 שעות ביממה.
אם תחטטו קצת בשיח מהסוג הזה, תוכלו למצוא בו אבק, פיח ומזהמים אחרים שנלכדו בתוך העלווה הצפופה. במלים אחרות, מה שהשיחים מציעים לנו הוא סינון מכני, וככל שהשיח צפוף יותר ומכוסה כולו בעלווה כל השנה (שיח ירוק-עד) כך יכולת הסינון שלו עולה.
יתרון נוסף של צמחייה לצד כבישים הוא בלימת רעש. במחקרים בתחום האקוסטיקה נמצא שגם עצים בולמים רעש, אולם בהתחשב בצפיפות הצמחייה הנדרשת, גם במקרה הזה שיחים מתאימים יותר למרחב העירוני.
על פי קומאר, יש דבר אחד ודאי בנוגע לצמחייה בעיר: "הדבר הטוב ביותר בנוגע לגדרות חיות הוא שהן בדיוק בגובה האגזוז", הוא אמר לחדשות BBC. "ריכוז הפליטות מכלי הרכב פוחת במהירות ככל שמתרחקים מהכביש, כך שכל גדר חיה שמתפקדת כמכשול, מאטה את זרימת האוויר ולוכדת את המזהמים בעלים, עשויה לספק לאנשים בבתים הגנה משופרת".
ומה קורה בישראל, שבה הרחובות הצרים, המכוניות חונות במקרים רבים על המדרכות ובימי השמש המרובים הולכי הרגל משוועים לצל? פרופ' דוד ברודאי מהיחידה להנדסת הסביבה, מים וחקלאות בפקולטה להנדסה בטכניון, שמחקריו עוסקים בין היתר בזיהום אוויר ובחשיפה אליו, מסביר שעצים בעיר הם אליה וקוץ בה. מצד אחד, לעצים יש יתרונות רבים במרחב העירוני: הם תורמים צל שעשוי להביא לחיסכון אנרגטי בהוצאה על מיזוג אוויר, הם יוצרים אזור ירוק שעשוי לשנות את אופי התנועה ולמשוך הולכי רגל ורוכבי אופניים במקום שימוש בכלי רכב, והם מפחיתים את זיהום האוויר.
מצד שני, לעצים עלולים להיות חסרונות. "עצים יכולים להקטין את פיזור המזהמים וכך להעלות את ריכוזם בסמוך למקור, שהוא הקרקע, כלומר ליד אנשים - הולכי רגל, נהגים, וכדומה", מסביר ברודאי. בדיוק במקום הזה מתגלים היתרונות של הגדרות החיות ממחקרו של קומאר, גם בערים הצפופות שלנו. הגדרות החיות אינן משאירות את הזיהום סמוך לכביש כמו שעושות חופות העצים, אלא סופגות אותו.
להוסיף שבילי צמחייה
ברודאי אופטימי בנוגע לתכנון העירוני המאתגר בישראל: "כבר היום אנו רואים שינויים 'אדריכליים' במבנה הרחובות בעיר - רחובות שהוסבו למדרחוב, כבישים צרים, נתיבי תחבורה ציבורית, אזורים שבהם כניסת רכב אסורה, אזורים שבהם החנייה מוגבלת, כבישי אגרה ונתיבי אגרה, שבילים לאופניים, שבילים להולכי רגל, וכדומה.
"לכן אני לא רואה למה לא ניתן להוסיף לנוף העירוני גם 'שבילי צמחייה'. זה נראה לי טבעי, פשוט, וחיובי". לדברי ברודאי, שבילי הצמחייה, שייווצרו על ידי גינון ייעודי, יחסכו חיים כי הם ירחיקו עוד יותר את התחבורה הממונעת מאנשים – מכוניות לא יעלו סתם כך על המדרכה בתאונה, הולכי רגל לא יחצו כביש בכל נקודה שירצו.
"שבילי צמחייה יאפשרו שילוב של עצים מצילים וגדר חיה סבוכה בסמוך לקרקע", הוא מסביר. "הצרת הכבישים אמורה להקטין את העומס התחבורתי שנובע ממכוניות פרטיות כי הנסיעה תהיה אטית, לא יהיו מקומות חניה, ומכוניות לא יוכלו להיכנס לכל מקום. הקטנת כמות כלי הרכב ועידוד שימוש בכלי רכב יעילים יותר, חשמליים או היברידיים, אמורים לצמצם את הפליטות בגובה פני הקרקע, כך שהעצים לא יגרמו לעליית ריכוז המזהמים".
כלומר, לגדרות חיות, ולצמחים בכלל, יש הרבה מה להציע לתושבי העיר, אבל שינויים בתנועה יעצימו את האפקט החיובי וגם יגרמו לכך שנוכל להמשיך ליהנות גם מעצים גבוהים ללא חשש לכליאת הזיהום בגובה הרחוב.
ברודאי מאמין שיש צורך בפתרון הוליסטי שיכלול "שינויים בתחבורה עירונית על ידי תמריצים חיובים לתחבורה ציבורית (טובה, לא כמו זאת שיש היום, אלא כזאת שמביאה את האזרח לאן שהוא צריך בזמן סביר, במחיר סביר ובנוחות), תמריצים שליליים לתחבורה פרטית, שינויים בתכנית הארכיטקטונית של העיר שתתרום לשינויים הנ"ל, שתילה של צמחים שיתמכו במעבר לשינוי בכלי תחבורה לא ממונעים, כולל הליכה, שינוי במגוון העסקים הקטנים בעיר ובשכונה כך שיינתנו שירותים מקומיים במרחק הליכה מהבית - מוצרי מזון, מרפאה, מספרה, מקומות בילוי, פינות שעשועים וספורט, ועוד".
הגדרות החיות אינן זרות לנוף העירוני הישראלי. מסביב לבתים ישנים אפשר עדיין לראות חומות ירוקות וקשתות גזומות מעל שער הכניסה לחצר. כשגדרות אלו גבוהות מספיק וכשמכוניות ופחים לא מכסים את המדרכה, הן מספקות צל נעים לפחות בחלק משעות היום. אולי הגיע הזמן להחזיר עטרה ירוקה ליושנה וליהנות גם מהיתרון האסתטי וגם מהיתרון הבריאותי שהן מציעות.
הכתבה הוכנה בסיוע זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לפנייה לכתב/ת 
