תיאוריית ניבירו: כוכב הלכת הדמיוני ש"מאיים עלינו"
חובבי תיאוריות קונספירציה טוענים כי ניבירו, שמוזכר לראשונה בתרבות השומרית, עלול להתנגש בכדור הארץ. כל הסיבות המדעיות המסבירות למה אין כוכב לכת כזה
די להזכיר את השם "ניבירו" בקרב חובבי תיאוריות קשר כדי לזכות בהזמנה פתוחה לוויכוח או לכל הפחות בארשת פנים חשדנית. בדומה לתיאוריות קשר אחרות, גם זו - המספרת על על גוף מסתורי שעומד להתנגש בכדור הארץ ולהכחיד את כל החיים על פניו - זוכה לעדנה מדי כמה חודשים. לאחרונה הכריזו חוקרים במכון הטכנולוגי של קליפורניה (קאלטק) שמצאו רמזים לקיומו של כוכב לכת נוסף במערכת השמש. תחזית זו הציתה את דמיונם של חסידי תיאוריית ניבירו, שהכריזו כי כוכב לכת זה (הזוכה בינתיים לכינוי "כוכב הלכת X" או "כוכב הלכת התשיעי") הוא אינו אלא ניבירו הנמצא בדרכו להשמידנו. אבל אין מה לדאוג - כרגיל, אנחנו פה להרגיע ולבקש מכם לחכות עוד רגע לפני שאתם אורזים מזוודה ועוברים לגור בירח.
עוד כתבות באתר "מדע גדול, בקטנה ":
לראשונה: חוקרים תיעדו את התיאום בין מספר אברונים בתא
הסיפור על ניבירו מתחיל בתרבות השומרית, תרבות עתיקה ששגשגה בין האלף הרביעי לסוף האלף השלישי לפני הספירה, ומרכזה היה בבבל - כיום, בעיראק. לתרבות זו מיוחסים חלק מהפיתוחים החשובים של הציוויליזציה המערבית, כמו המצאת הגלגל, הכתב והחקלאות המתקדמת. לפני כ-20 שנה פיתח הסופר האמריקני זכריה סיצ'ין תיאוריה פסאודו-מדעית המבוססת על חלק מכתבי השומרים, לפיה מקורם של בני האדם על כדור הארץ הוא חייזרים. בהתבססו על חותם שומרי השמור במוזיאון ברלין, VA243, טען סיצ'ין שהשומרים חזו את קיומו של כוכב לכת נוסף מלבד אלו הידועים לנו כיום - מידע שהיה יכול להינתן להם רק על ידי חייזרים שביקרו אותם. לפי סיצ'ין, שמו של כוכב הלכת הוא ניבירו - שפירושו "נקודת מעבר" או "מפגש". שם זה מוזכר לרוב בהקשר של מפגש נחלים, אך לעתים גם בהקשר אסטרונומי, ככינוי ליום-השוויון. השם ניבירו מופיע גם מאוחר יותר בטקסטים בבליים - שבהם מצוין גרם שמיים אשר מהווה נקודת מעבר בין העולם התחתון לעולמות העליונים.
פרשנותו של סיצ'ין הצטרפה אל כתביהם של סופרים-נוכלים פסאודו מדעיים אחרים, כמו אריך-פון דניקן ("מרכבות האלים"), ושימשה כדלק בידי חובבי תיאוריות קונספירציה. אלו התעלמו מהחוקרים הרבים שגרסו כי על הלוח שאותו ניתח סיצ'ין כלל לא מופיעים שמותיהם של כוכבי-הלכת - ושהשומרים בכלל האמינו שהעולם שטוח והשמש היא זו שסובבת אותו, ולא להפך. טענותיו של סיצ'ין, שכלל לא היה חוקר, ארכיאולוג או היסטוריון - התגלו כלא מקובלות בסטנדרטים מדעיים (ובמילים עדינות פחות - כסיפורי מעשיות). כלומר, פרשנות מוטעה של חוקר מטעם עצמו יוצרת מדי כמה שנים בהלה עולמית המתפרסמת "במיטב" כתבי העת. הסיפור הזה מוכר לכם מאיפה שהוא?
מחשב מסלול מחדש
מעבר לשגיאות הארכיאולוגיות הרבות בניתוח הכתבים השומרים; האם יכול להיות שסיצ'ין וחבריו חובבי תיאוריות הקונספירציה צודקים? האם יתכן כי אי שם במרחבי מערכת השמש החיצוני מסתתר לו כוכב לכת שרק מחכה להזדמנות הראשונה להשמיד את כל החיים על פני כדור הארץ?
לפי חוקי קפלר, מסלולם של כל כוכבי הלכת במערכת השמש הוא אליפסה שהשמש נמצאת באחד ממוקדיה. בעוד שחלק ממסלולי כוכבי הלכת הם כמעט מעגליים, חלקם אליפטיים ודומים יותר לביצה. אם ניבירו אכן קיים ומתקרב לכדור הארץ אחת לכמה עשרות אלפי שנים, כפי שטוענים חסידי התיאוריה, הוא חייב להקיף את השמש במסלול אליפטי מאוד. על אף שתיאורטית קיום של מסלול כזה הוא אכן אפשרי - במציאות הדבר מסובך יותר.
כוכב לכת שיחצה את כל מערכת השמש צפוי להיתקל בדרכו בהשפעתם של כוכבי הלכת הענקיים: צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון. כוח הכבידה של כוכבי לכת אלה צפוי לשנות את מסלולו פעמים רבות, ולהסיט אותו ממסלול העובר דרך קרוב לכדור הארץ. בנוסף, אם היה כוכב לכת כזה בדרכו אלינו היינו מבחינים בו מתקרב, שכן מסע דמיוני כזה ממערכת השמש החיצונית צפוי לקחת כעשר שנים. לשם השוואה, את כוכב הלכת מאדים, הקטן מכדור הארץ בהרבה, ניתן לראות בקלות גם ללא טלסקופ.
לאחרונה צפו ועלו סיפורי המעשיות על ניבירו. זוג חוקרים מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה ניתחו את מסלוליהם של כמה מן הגופים המרוחקים ביותר מהשמש (כ-250 יחידות אסטרונומיות, שהן כעשרה מיליארד ק"מ) ומצאו כי הפרמטרים המסלוליים שלהם קרובים באופן מחשיד. ההסבר היחיד שהניח את דעתם של החוקרים הוא שגופים אלו מושפעים, וליתר דיוק - נמצאים בתהודה, מכוכב לכת שאינו מוכר לנו עדיין ומקיף את השמש במסלול אליפטי מאוד ובמרחק גדול מאוד. "כמובן", נזעקו חסידי תיאוריית ניבירו. "זהו ניבירו הבא להשמידנו!". העובדות, כמובן, מספרות סיפור אחר. החוקרים חישבו ומצאו שאם אכן קיים כוכב לכת תשיעי, הפריהליון שלו, או הנקודה במסלולו בה קרבתו לשמש מירבית, ימצא במרחק הגדול פי 200 מהמרחק בין כדור הארץ לשמש. במרחק כזה הוא אינו יכול להשפיע על כדור הארץ או להוות עליו איום.
בימים אלו נמצא בעיצומו המירוץ למציאת "כוכב הלכת תשע". באמצעות מודלים מתמטיים צמצמו אסטרונומים את האיזור בשמיים בו כוכב הלכת עשוי להימצא, וכעת אזור זה נסרק בקפדנות על ידי טלסקופים רבי עוצמה. אם "כוכב לכת תשע" אכן קיים, זהו רק עניין של זמן עד שיתגלה - ויספק לנו את התגלית האסטרונומית החשובה ביותר ב-50 השנים האחרונות. אנחנו מחזיקים אצבעות.
הכתבה התפרסמה באתר של "מדע גדול, בקטנה" ובדף הפייסבוק של "מדע גדול, בקטנה"
לפנייה לכתב/ת 
