אלופי העסקנות / עמיר פלג
מדוע לעזאזל נדחפים למעמד השיא של אירוע ספורטיבי כל-כך הרבה טרמפיסטים? מה לאליפות המדינה בכדורסל ולכל מיני פוליטיקאים מקומיים חולי פרסום? עמיר פלג עם התשובות
במסיבת העיתונאים שכינסה מנהלת הליגה בכדורסל לקראת גמר הפיינל פור, למאמן האיטלקי של הפועל ירושלים היה מסר חשוב: "תעשו פחות מסיבות עיתונאים", אמר סימונה פיאניג'אני. "בארבע שנים ביורוליג השתתפתי בפחות מסיבות עיתונאים מאשר בעונה אחת כאן". כמה שהוא צודק. מסיבות עיתונאים נועדו לקדם מכירת כרטיסים, לקדם ספונסרים, לעשות כסף. בדיבורים אנחנו אימפריה.
זה היה יכול להיראות נורמלי אילו היו לנו במדינה ספורט, ובעיקר תרבות ספורט. מכיוון שבשני האלמנטים הללו לא התברכנו, מה שמכתיב את ההתנהלות אלה הפרימיטיביות, הפרובינציאליות, העסקנות, הטקסים והאינטרסים. את ההמחשה הטובה ביותר קיבלנו אמש, במעמד הענקת צלחת האליפות להפועל ירושלים. איזה ברדק!
שימו לב כמה אנשים נדחקו לטקס, מאחורי שולחן לחיצות הידיים (מימין לשמאל): יו"ר איגוד הכדורסל עמירם הלוי, ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, ראש עיריית חיפה יונה יהב, יו"ר הטוטו יוסי פילוס, חסרת התרבות והספורט מירי רגב, יו"ר מנהלת הליגה שמואל פרנקל, איש העסקים והעסקנות רענן כץ, יו"ר מפעל הפיס עוזי דיין, ואחד בשם חיים מילר, בעלי חברת התכשיטים, שחילק לשחקנים טבעות ובא להטביע את חותמו.
לצדם, בתוך המולה של אנשים ורעשים, התרוצץ על הפרקט מנכ"ל הטוטו איציק לארי, והעניק את גביע ה-MVP לג'רום דייסון מירושלים ועוד גביע לפיאניג'אני. האיטלקי, מאמן וג'נטלמן, נראה כמו אדם שנחת מהעולם הנאור ללב לבו של הלבנט.
למה??? מדוע לעזאזל נדחפים למעמד השיא של אירוע ספורטיבי כל-כך הרבה טרמפיסטים? מה לאליפות המדינה בכדורסל ולכל מיני פוליטיקאים מקומיים חולי פרסום, עסקנים תאבי זמן מסך, וראשי מפעלי הימורים שמשחקים אותה רוטשילד ומונטיפיורי? אפשר לחשוב שאת הכספים שכל המתעלקים האלה מעבירים לספורט, הם מביאים מחשבונם הפרטי ולא מכספי ציבור. למה עשרה אנשים מעניקים גביעים?!
יומיים קודם חגגו ב"אורקל ארנה" באוקלנד, ארה"ב, את זכייתה של גולדן סטייט באליפות ה-NBA, אחרי נצחון בסדרה על קליבלנד. למרות שמדובר במעמד קצת יותר נחשב ויוקרתי, למרכז הפרקט לא נדחף שום חבר קונגרס או בית נבחרים, לא ראשי העיריות של קליבלנד או אוקלנד, ואפילו לא מנהלי חברות הימורים. לטקס ההנפה הגיע רק בן-אדם אחד, הקומישינר של הליגה אדם סילבר, שהזמין את כדורסלן העבר האגדי ביל ראסל כדי להעניק את גביע השחקן המצטיין שקרוי על שמו.
סילבר עצמו הגיש את הגביע המוזהב לחלק מהבעלים של האלופה, ג'ו לייקוב ופיטר גובר, ומיד אחר-כך עשה אחורה פנה ועזב את הפרקט, כדי להותיר את כל הבמה לאלופים.
ואצלנו? לא רק שרודפי הכבוד למיניהם השלימו מניין, כנהוג אצל יהודים, יו"ר המנהלת פרנקל גם לחץ ידיים תוך כדי לעיסת מסטיק. אך אפילו חוסר הנימוס התגמד ליד חוסר המודעות. בטקס ההנפה עצמו, פרנקל לא הסתפק בהגשת צלחת האליפות לקפטן ירושלים יותם הלפרין. אלא התעקש להניפה אל-על והמשיך להחזיק בה יחד איתו, כאילו שניהם קפטנים. נקווה שהוא לא הדביק מאחורה את המסטיק.
לפנייה לכתב/ת 
