"לא היינו אלופים בלי בסיס ישראלי טוב"
אחרי שהניף צלחת שנייה עם הפועל ירושלים, הקפטן יותם הלפרין מדבר בראיון מיוחד על ישראלים, זרים, משברים, אוהדים, מאמנים, אדומים, צהובים ורופאים. וגם: האם הוא ייעדר מהקמפיין הקרוב של הנבחרת?
הפועל ירושלים זכתה ביום חמישי באליפות השנייה בתולדותיה ונתנה את האות לפתיחת החגיגות עם האוהדים, אבל היה בכל זאת נתון שמעלה סימן שאלה גדול על החזון של הבעלים אורי אלון לצביון מקומי במועדון: במשחק האליפות מול מכבי חיפה, כל הישראלים ילידי הארץ קלעו יחד נקודה בודדת.
בכלל, עונה לא פשוטה עברה על הישראלים באדום, שנאלצו לקחת צעד אחורה ופינו את הבמה לכוכבים הנוצצים שהגיעו מעבר לים. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בזירה האירופית, שבה המקומיים לא ממש נספרו על ידי המאמן סימונה פיאניג'אני. שחקנים כמו יותם הלפרין, ליאור אליהו ובר טימור איבדו את הביטחון בליגה, ולאף אחד מהם לא הייתה עונה יוצאת דופן.
"העונה הייתה רוטציה ברורה. בשלבים רבים הפכנו לשחקנים משלימים והיינו צריכים להתמודד עם הסיטואציה הזאת", מודה הקפטן יותם הלפרין בראיון אליפות ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet, אבל באותה נשימה מבהיר: "איך אפשר להיות מאוכזב כשאתה חלק משמעותי מעונה כל כך יפה? פשוט לוקח זמן להתרגל למצב הזה. הפועל ירושלים לא הייתה זוכה באליפות העונה אם לא היה בסיס ישראלי טוב".
כן שיחק, לא שיחק, החיוך לא יורד מפניו של הלפרין מאז הבאזר האחרון ביום חמישי. "הארון של הפועל ירושלים עדיין לא מלא באליפויות, אז ברור שיש התרגשות", הוא מדגיש. "זה לא פחות מרגש מהאליפות הראשונה שלנו. עברנו הרבה עליות וירידות, אבל בסופו של דבר זו הייתה אחת העונות הטובות בתולדות המועדון".
הגעתם לגמר בפעם השלישית ברציפות, אבל לא פגשתם את מכבי תל אביב.
"אם נסתכל על זה בעוד כמה שנים אני לא חושב שנזכור מול מי שיחקנו".
לא בוער בך לקחת אליפות ממכבי ת"א?
"הראינו דומיננטיות בשלוש השנים האחרונות, ההתעסקות בנו ולא במכבי זה משהו שנתן דחיפה למועדון. עד לפני כמה שנים בירושלים התעסקו הרבה יותר בהם".
הפתיע אותך שהם לא הגיעו לגמר?
"השיטה מפילה לפעמים את הפייבוריטיות. אני מודה שחשבתי שהם יגיעו לגמר, אבל הסדרה מול הרצליה עשתה להם נזק. הרצליה הגיעה מאוד חסרה ופגועה, והאשליה הזאת שהם עברו את הסדרה בסוויפ אולי דווקא שיחקה לרעתם".
מה החשיבות של אליפות שנייה?
"ההמשכיות. בכל שנה אנחנו מגיעים למעמדים האלה וזה הכי חשוב. תארים אנחנו עוד נפסיד וניקח - זה טיבו של הספורט. מגיעה גם לאוהדים שלנו אליפות שנייה, הם נתנו לנו תצוגות עידוד אדירות. אני שמח שאני משחק עבור קהל כזה".
היו כמה שלבים, כולל ברבע הגמר, שבהם הצלחת נראתה רחוקה מאוד.
"לא הפתיע אותי שהגענו לגמר, אלא יותר שהיינו בפיגור 2:0 מול נהריה. ברגע שריצ'רד האוול הגיע הוא נתן לנו הרבה אופציות. שמנו את עצמנו כפייבוריטים והלכנו עד הסוף. הייתה ליגה מאוד שוויונית העונה, בשלב מסוים לא ידענו מה יהיה איתנו, מספיק עוד שניים-שלושה הפסדים ואני לא יודע באיזה מקום היינו מסיימים".
הגיע לכם לקחת את התואר?
"כן, בגלל האופי של הקבוצה. הישראלים של ירושלים הם הגרעין והבסיס לכל מה שקורה פה יחד עם הבעלים, כי זרים באים והולכים, אבל אני חייב לציין את הזרים, כי רמת המחויבות שלהם הייתה הבסיס לאן שהגענו".
"רבנו אחרי הפסדים"
הבעלים אורי אלון אמר בתחילת העונה שההתמקדות צריכה להיות בעיקר באירופה. זה השפיע עליכם בזירה המקומית.
"אני לא יודע אם האמירה היא זאת שפגעה בנו. ההתייחסות שלנו למשחקים בארץ, בטח בסיבוב הראשון והשני, היא כאל הרבה פחות קריטיים. אולי נתנו למשחקים לחלוף לידנו, אבל אף אחד לא רצה להפסיד".
וזה נכון לחשוב ככה? קבוצה כמו הפועל ירושלים צריכה להיות דומיננטיות בשני המפעלים.
"זה לא נראה טוב. 14 הפסדים בעונה הסדירה היו קצת יותר מדי, אני לא חושב שמישהו היה מרוצה מהסיטואציה הזאת. ידענו לאסוף את עצמנו ברגעים הנכונים, השיטה מביאה אותך למקום שאתה מסתכל על משחקים בצורה פחות קריטית".
מחוסר אכפתיות?
"לא, כשהפסדנו היינו בטירוף ועצבניים, רבנו אחד עם השני וניסינו לפתור דברים. חוסר אכפתיות היה מוביל אותנו למקום פחות טוב".
היו לכם כמה בעיות מנטליות העונה. בגמר הגביע נעלמתם וגם במשחק השלישי בחצי גמר היורוקאפ.
"היינו מרחק שלושה ניצחונות מלהניף את היורוקאפ. אחרי ההדחה הייתה ירידת מתח מאוד חדה, אחר כך הגיעו הפסדים בליגה ונגררנו למקום השביעי בטבלה. עשינו את השיחות, דחפנו אחד את השני, היו הרבה עליות וירידות במנטליות".
סכם את העונה עם סימונה פיאניג'אני.
"אם מסתכלים על כל העונה - והוא כמובן חלק מהעליות והירידות שהיו לנו - הייתה לנו שנה מדהימה איתו. אנחנו צריכים להגיד לו המון תודה".
במשחק הגמר אתה, אליהו וטימור קלעתם ביחד נקודה.
"זה חריג, אבל אלה דברים שקורים. הזרים השתלטו על המשחק בצורה כל כך הירואית. הפכנו לשחקנים שהם חלק ממשהו ומשלימים, וזה בסדר".
לא היית רוצה לראות יותר דומיננטיות מצד הישראלים?
"הבסיס היה פחות מוביל השנה, אבל הצלחת המועדון מעל הכל".
אתה מסיים חוזה בעונה הבאה, מה הלאה?
"מבחינה גופנית אני לא מה שהייתי פעם. בינואר הבא אהיה בן 34. אם המצב הגופני שלי ייתן לי וזה משהו שיתחשק לי ואם הפועל ירושלים תרצה שאני אמשיך, אני אשמח. כרגע אני לא רואה את עצמי בשום קבוצה אחרת".
מה עם היורוליג?
"אם ירושלים תמשיך בקו שהיא נמצאת בו, היא תמצא את עצמה ביורוליג בשנים הקרובות. יש לנו את כל הקריטריונים: קהל בין הטובים באירופה, כסף ואולם 45 דקות משדה התעופה".
בקיץ יש יורובאסקט. הישראלים הדומיננטיים גם מהקבוצה שלך וגם ממכבי ת"א עברו עונה לא פשוטה. זה ישפיע?
"אני מאמין שכולנו ניכנס בחזרה לכושר משחק. מבחינה אישית יש לי כמה בדיקות לעבור על כמה פציעות שיש לי, אחר כך אשב עם הרופאים של הנבחרת ונחליט אם אוכל להיות בקמפיין. אני מאוד רוצה להשתתף. היורובאסקט בישראל וזו הזדמנות אדירה".
לפנייה לכתב/ת 
