איומים על חייה של אם הנרצחת: "אמרתי למשטרה שאני לא רוצה להישאר כאן"
מאז רציחתה של חנאן אלבחירי בת ה-19 מלקיה על ידי שלושה בני משפחתה, מבקשת אמה דלאל הגנה ועזרה מהרשויות. אולם אנשי מחלקת הרווחה חוששים לבקר בביתה מחשש לחייהם, וגם המשטרה התעכבה בהגעתה. אנשי מקצוע מזהירים: "האמא חייבת להתרחק מהבית"
פרשת רציחתה של חנאן אלבחירי בת ה-19 מהיישוב הבדואי לקיה בנגב: חרף פניות למשטרה, תלונות על איומים ובקשת סיוע ממחלקת הרווחה לאורך כל החודש האחרון, רשויות המדינה גוררות רגליים בטיפול באמה של הנרצחת, דלאל אבו סדרה, ובשאר ילדיה. אנשי הרווחה לא מוכנים להגיע ליישוב מחשש לחייהם, וגם המשטרה שלחה ניידת לבית האם רק בעקבות פניית ynet היום (א').
- לקריאת כתב האישום המלא - לחצו כאן
על פי כתב האישום שהוגש הבוקר, אלבחירי בת ה-19 נרצחה על ידי שני דודיה (יונס אלבחירי בן ה-45 וסאג'ר אלבחירי בן ה-25) ובן דודה מוחמד (21). הרקע, נטען, הוא גירושיה מאדם בעל מוגבלות שאיתו חותנה, ויציאתה לעבודה על מנת להחזיר את המוהר ששולם עליה. על פי האישום, הם חטפו אותה כשחזרה מעבודתה בסורוקה, שברו את מפרקתה ושרפו את גופתה, שהתגלתה רק אחרי שבן הדוד נשבר בחקירה.
מוקדם יותר פורסמה ב-ynet הקלטת שיחות איום בין הדוד יונס לבין הקורבן, ובה אמר לה: "אם את יוצאת מהבית את יודעת מה יקרה לך. נקודה".
אבו סדרה, ששיתפה פעולה עם המשטרה בחקירת ההיעלמות של בתה, חוששת להישאר על ילדיה בביתה: "קשה לי. אחרי שהם רצחו אותה איימו גם עליי ברצח. הדודים שלה איימו על כל הבנות שלי. אני רוצה לעבור מכאן. יש לי בן אחד שלא הולך בכלל לבית הספר. יש לי בת שלא יוצאת מהבית. כל הזמן הדלת שלי נעולה. אמרתי למשטרה שאני רוצה לצאת מכאן. אני לא רוצה להישאר כאן. אני מרגישה מאוימת. אמרתי להם את זה ביום חמישי שעבר. אמרו לי במשטרה ששירותי הרווחה צריכים לעזור לי".
מהמשטרה טרם נמסרה תגובה.
ממחלקת הרווחה נמסר כי "יש חשש לחיי העובדים. יתקיים ביקור בליווי המשטרה".
גורמי מקצוע הביעו דאגה לשלומה של האם דלאל, ששיתפה פעולה עם המשטרה. עו"ד אינסאף אבו שארב מעמותת "איתך-מאקי" (משפטניות למען צדק חברתי) פגשה בה וסיפרה: "אני מטפלת במקרים רבים כאלה. המקרה הזה מראה לנו בצורה ברורה איך מתנהלות המשטרה ומחלקת הרווחה: את אף אחד לא מעניין מה קורה עם המשפחה הזו. לדברי דלאל, עד עכשיו אף גורם מהרווחה לא ביקר אצלה. זו פשוט הפקרות. זה חמור מאוד. אי אפשר לשתוק על זה".
גורם מקצוע אחר הוסיף: "המשטרה צריכה לדאוג שהאימא תעוף משם. זו האחריות שלה. החיים שלה בסכנה". על האפשרות שניתן היה להציל את חנאן על רקע התלונות במשטרה: "אף אחד לא העריך את הסכנה. כי היא לא דיברה על מצוקה. יש מקרים שניתן לומר שהכתובת הייתה על הקיר, אבל זה לא היה המקרה".
שיפא אלסאנע, מנהלת מחלקת הרווחה בלקיה שבה טופלו חנאן ואמה, אמרה ל-ynet: "נשים ואימהות משלמות מחיר מאוד כבד במגזר הערבי. ועל כלום. זו בושה. מדאיגות הקלות והזילות של חיי אדם וחייהן של נשים. הקלות בללחוץ על ההדק. לרצוח. לשרוף. להתאכזר".
על רצח חנאן אלבחירי אמרה: "אי אפשר להיות בנאדם ולעשות דבר כזה. זה משהו חייתי. להתעלל בגופה ולשרוף אותה - זה בלתי נתפס. זה מעבר ללא אנושי. חנאן הייתה ילדה מסכנה ואומללה שלא עשתה כלום בחייה, עם אימא מסכנה".
לפנייה לכתב/ת 
