ספר חדש מאיים לנפץ את המיתוסים על "אפל"
"המכשיר האחד: ההיסטוריה הסודית של האייפון", רואה אור בסמוך לחגיגות העשור לטלפון החכם המהפכני של "אפל", אבל לא מתיישר עם המיתולוגיה החדשנית המזוהה איתה. המחבר, בריאן מרצ'נט, מספק הצצה לאחורי הקלעים של תהליכי הייצור והשיווק של המכשיר - וכבר מעורר סערה
התזמון גם הוא לא מקרי: החודש תחגוג החברה עשור להשקה ההיסטורית ההיא של האייפון הראשון על-ידי סטיב ג'ובס (29 ביוני 2007). בינתיים מובאות מתוך הספר עושות דרכן אל מגזיני טכנולוגיה נחשבים ומעוררות הדים - גם בקרב בכירים בחברה.
על פי אחד המקטעים בספר, פיל שילר - אחד המשווקים הבכירים בחברה, התעקש כי מכשיר האייפון צריך להיות מיוצר עם מקלדת פיזית בסגנון בלקברי, עד כדי כך שבאחת הישיבות סטיב ג'ובס נזף בו: תמוך ברעיון או צא החוצה (במקור, הציטוט מגיע עם גידופים). בהמשך, כישוריו של שילר מוטלים בספק, בין היתר מפי קולגות - בכירים באפל דוגמת טוני פאדל וברט בילברי.
בחשבונות הטוויטר שלהם, גם שילר וגם פדל מיהרו לצאת נגד הציטוטים המובאים בספר וטענו כי לא היה ולא נברא. פאדל צייץ: "מכבד את פיל שילר כקולגה וכחבר. הסיפורים עליו אינם נכונים. ביקשתי ממחבר הספר לתקן את העדות". שילר צייץ: "אל תאמינו לכל מה שאתם קוראים". בריאיון עם מגזין "ביזנס אינסיידר" טען המחבר כי הוא עומד מאחורי הכתוב בספרו, וכי ערך עשרות ריאיונות עם עובדי החברה בעבר ובהווה - כולם מתועדים.
"העיר האבודה"
קטעים נוספים מהספר הובאו במגזין The Verge וגם ב"גרדיאן" הבריטי, והם מספקים הצצה נדירה למפעל "פוקסקון" בסין, בו מורכבים מכשירי אפל. "העיר האבודה" - כך מכונה מתקן "לונגוואה" במחוז שינג'ן בספר, אותו מפעל שעלה לכותרות בשנת 2010 לאחר דיווחים חוזרים ונשנים על התאבדויות העובדים.
"פוקסקון היא המעסיקה הגדולה ביותר בסין", כותב מרצ'נט, "1.3 מיליון עובדים מקבלים משכורת מהחברה. בהשוואה לתאגידים בעולם, רק 'וולמארט' ו'מקדונלדס' מעסיקות יותר אנשים". בהמשך, מתאר מרצ'נט את גל ההתאבדות של שנת 2010. " באותה שנה, עובדי פס ההרכבה במפעל החלו להרוג את עצמם. אחד אחרי השני הם השליכו את עצמם החוצה מחלונות בנייני המגורים שלהם במפעל, לפעמים באור יום. 18 מקרי התאבדות של עובדים תועדו באותה שנה, מתוכם אושרו 14 מקרי מוות. ב-20 מקרים נוספים, העובדים שוכנעו לרדת למטה על ידי מנהלי החברה".
מרצ'נט מתאר בספר שיחה עם אחד מעובדי המפעל, בה הוא מספר: "זה לא מקום טוב לבני אדם. זה לא יהיה 'פוקסקון' אם אנשים לא יתאבדו. בכל שנה עובדים הורגים את עצמם כאן, והם מתייחסים לזה כאל דבר שבשגרה".
"ההיסטוריה הסודית של האייפון" צולל לא רק אל תוך מערכי העיצוב, הייצור והשיווק של מוצרי אפל - ובראשם האייפון, אלא גם מציע זווית חשובה על המחיר החברתי של תרבות תאגידית, על ההשתרשות של המוצר הזה באופן עמוק בתרבות המודרנית ועל תהליכי קבלת ההחלטות שברקע. כל אלה מסקרנים במיוחד לאור העובדה שמדובר באחת החברות ה"עטופות" ביותר - גם על ידי עיתונאי טכנולוגיה, שיצרו זיהוי עם ערכים כמו קדמה, יצירתיות וחדשנות.
לפנייה לכתב/ת 
