אדומים מבושה: הקריסה של הפועל ירושלים בכדורגל

קצת היסטוריה ונוסטלגיה: ב-1973 זכתה הקבוצה בגביע המדינה. האדומים שלטו אז בירושלים ונמנו עם הגדולות של הכדורגל הישראלי. אבל היו גם מי שידעו להרוס. ניהול כושל הביא את הקבוצה לפירוק ב־1995. קצת קודם לכן הגיעו שחקני הקבוצה לבניין ההסתדרות כדי למחות על אי־תשלום שכרם.

בכדורסל חוגגים, בכדורגל בוכים(צילום: עמית שאבי)

יוסי סאסי, קבלן ירושלמי ששימש בעבר כמאמץ של הפועל בית־שאן, רכש את הקבוצה מהמפרק ב־400 אלף שקל. השנים הראשונות היו יחסית מוצלחות וכללו העפלה לגמר הגביע מול מכבי חיפה ב־1998. זה נגמר בהפסד 2:0, בהארכה, אך רבבת אוהדים באצטדיון ר"ג הפיחה תקוות לעתיד טוב יותר. לא לאורך זמן.

סאסי הסתכסך עם היו"ר ויקטור יונה, והמועדון נקלע לשבע שנים של קרבות שליטה, שהגיעו לבית המשפט. בתום מלחמת ההתשה, כשמרבית האוהדים איבדו עניין, יצא יונה מהתמונה וסאסי נותר בעלים יחיד. אז גם החליטו האוהד אורי שרצקי וחבריו להקים את הפועל קטמון.

קטמון. עקפו את הפועל ירושלים בסיבוב(צילום: אוהד צויגנברג)

בונים על ליפקין

חלק ניכר מאוהדי הפועל ירושלים נשארו נאמנים לקבוצה־האם. בקטמון טענו שהרוב המוחלט עבר אליהם, אך מכיוון ששיחקו בליגות הנמוכות קשה היה לאבחן את חלוקת הכוחות. ב־2014 התקיים הדרבי הראשון, בנוכחות 5,000 צופים. גם במקרה הזה כל צד ראה מה שבא לו. היו שטענו כי הקהל התחלק שווה ושווה, אחרים קבעו שלאוהדי הפועל ירושלים היה רוב משמעותי.

אבל לצד המספרים היו לא מעט סיפורים. האוהדים, שפעם עודדו יחד ביציעים, הפכו לאויבים, משפחות נקרעו, חברי ילדות ניתקו קשר, מלחמת אחים.

ב־2010, קצת אחרי הפיצול, החלו להתנהל מגעים לאיחוד והוזכר שמו של יוסי ליפקין, ספונסר של קטמון, כמי שיעמוד בראש הקבוצה המאוחדת. השם הזה חזר לתמונה לאחרונה. בקטמון טוענים שהמגעים לא הבשילו בגלל סאסי, שלא באמת רצה לעזוב. מקורבי סאסי יודעים לספר שנציגי קטמון "עשו הכל" כדי לפוצץ את האיחוד. לדבריהם, בקבוצת האוהדים התאהבו במיזם שלהם ובכוח שהוא מעניק, והם אינם מוכנים למחיקת השם קטמון.

בקרוב לא תהיה מלחמת אחים? הפועל קטמון מול ירושלים(צילום: אורן אהרוני)

גורם הקשור לקבוצה־האם מספר: "לפני מספר שנים נקבעה פגישה שבה היה אמור להיחתם הסכם האיחוד. משפחת סאסי ישבה במסעדה באבו גוש וחיכתה לראשי קטמון, שלא הגיעו. לאוהדים שלהם הם סיפרו שסאסי הוא זה שכל פעם מתהפך. בקטמון מקווים שהקבוצה המקורית תיעלם, ושהם יישארו הנציגות האדומה היחידה בעיר".

מצד שני, גורם הקשור לקבוצת האוהדים מסביר: "בקטמון יודעים לגייס כספים. סאסי, לעומתם, הוכיח את עצמו בניהול כושל שהבריח את הקהל, בחובות ובהידרדרות מקצועית. לא סתם בשנים האחרונות חל מהפך".על דבר אחד קשה להתווכח: במשחק הירידה של הפועל ירושלים לליגה השלישית נכחו בטדי בין 100 ל־200 צופים בלבד. קטמון שיחקה בפלייאוף העליון בלאומית, ולוותה ע"י אלפים.

יוסי סאסי(צילום: פרטי)

סאסי: "אתה שואל אותי?"

לפני תום העונה מינה סאסי את הסוכן דודו דהאן לנהל בשמו מו"מ למציאת רוכש. בינתיים נערכה פגישה אחת בין נציגים משתי הקבוצות לבין אורי אלון, הבעלים של קבוצת הכדורסל, שלא שש להיכנס לעניין. מה שמחזיר את מצדדי האיחוד לליפקין.

יוסי סאסי, אפשר לקבל התייחסות למצב של הפועל ירושלים ולאיחוד עם קטמון?

"מה הקשר? הפועל בליגה א' ויש זמן עד אוקטובר. מה הבעיה? אני לא יודע על מה אתה מדבר".

על האיחוד עם קטמון.

"אתה שואל אותי בתור מה?"

דודו דהאן. ימצא מחליף?(צילום: ראובן שוורץ)

בעל הבית של הפועל ירושלים.

"אף אחד לא בא אליי ולא ישב איתי".

מה עם ההכנות לעונה הבאה?

"מכינים".

דהאן ימשיך?

"מה הקשר? הוא מנסה לחפש אנשים שיחליפו אותי, זה התפקיד שלו".

מי יהיה בצוות המקצועי?

"מאיפה אני יודע? אתה שואל אותי שאלות לפני שמיצינו תהליך להחלפתי. אחרי שיחליפו אותי, נראה. אם הוא לא ימצא מחליף, נבנה".

ליפקין מקווה לטוב: "אני, באופן אישי, מאמין שחייבת להיות קבוצה אדומה אחת בירושלים. קטמון, שבה אני תומך, די הגיעה לתקרת הזכוכית שלה, וכדי להשלים את יעדה המרכזי חייבת להתאחד ולהפוך להפועל ירושלים, בין אם זה יקרה איתי, כקבוצת אוהדים, ובין אם בניהולו של אורי אלון, שיכול להצעידה לפסגות חדשות".

אורי אלון. יקח את הקבוצה?(צילום: עמית שאבי)

שרצקי, ממייסדי קטמון ומנכ"ל הקבוצה, התחמק מתגובה ישירה. דוברת המועדון, דפנה גולדשמיט, מסרה: "הפועל קטמון ממשיכה לנסות להעביר את הפועל ירושלים לשליטת האוהדים. אנחנו משתפים פעולה בצורה מלאה עם הגורמים המוכנים ליטול עליהם את האחריות הפיננסית הנדרשת".והאוהדים? גם בין אלה שעברו לקטמון יש עדיין מי שמתקשים להשלים עם אובדן הקבוצה שעליה גדלו. "אני עדיין אוהד הפועל, כי אי אפשר להוציא את זה ממני", אומר דודי קדוש שתומך בקטמון. "הפועל ירושלים היא מותג, היסטוריה, ובתוך תוכם רוב אוהדי קטמון רוצים איחוד".

גם העיתונאי הירושלמי הוותיק ניר גרוסמן עדיין מאמין: "הייתי בין אלה שלא תמכו בעבר באיחוד, אבל השנה, יותר מאי־פעם, מרגיש לי שיש חשמל באוויר. ליפקין הוא אוהד הפועל בעברו, ולדעתי האיש לו חיכו בשני המחנות".

אוהדי קטמון, הרוב בעד איחוד(צילום: אורן אהרוני)

אוהד הפועל ירושלים, איתי ברק: "יש כאלה שמרוויחים מזה שאין איחוד אדום בירושלים. הפועל היא כרגע טרגדיה ספורטיבית. מעשרת אלפים צופים בגמר של 98' נותרו 2,000 בקטמון ו־300 בקבוצה המקורית. סאסי, שרצקי ועוד אנשים

 צריכים לחוש בושה גדולה, כי הם ממררים חיים לעשרת אלפים אוהדים אמיתיים".

האוהד עידו גרונר: "לאבד קבוצת כדורגל זה משהו שלא הרבה עוברים במהלך חייהם, ויש שני אשמים עיקריים במצב: סאסי, שדירדר אותה, אבל לא פחות ממנו ראשי קטמון, ששכחו מהמשימה החשובה שלשמה הם קמו - הצלת הפועל ירושלים".

האוהד נח לוי מביא זווית מעניינת: "91 שנים לאחר היווסדה של אגודת הפועל ירושלים המפוארת הפכה הקבוצה לרביעית בחשיבותה בעיר. רביעית בתקציב, ולצערי גם בכמות הקהל שמגיע למשחקים. חלק ניכר מהאוהדים של קטמון לא מכיר ובטח שלא מוקיר את הפועל ירושלים הוותיקה. דרך האיחוד היא היחידה שיכולה ליצור עתיד חדש ולהחיות את העבר הרחוק. להפועל ירושלים נשארו אוהדים רבים. חלקם יושב בבית ומבכה את מר גורלו, חלקם מתעניין מדי פעם במצבה, ורק אחד מהם עדיין מנסה להציל אותה. קוראים לו ליפקין".