הטיפולים החדשים לעצירות בגיל המבוגר

בשיתוף "מגדלי הים התיכון" 

עצירות הינה הפרעה שכיחה בעולם המערבי, ממנה סובלים כ-14% מכלל האוכלוסייה בגילאים שונים. אולם, בקרב קשישים שכיחותה עולה, כאשר 25-50% מהקשישים סובלים ממנה.

תופעת העצירות שכיחה בקרב דיירים בבתי אבות ובדיור מוגן, כאשר חלקם הגדול משתמש במשלשלים שונים. העצירות פוגעת באיכות החיים של הסובלים ממנה ומביאה לעלייה בהוצאות הרפואיות, הן של הסובלים ממנה והן של מערכות הבריאות.

עוד במדור 60 פלוס:

5 סימנים שמבוגר זקוק לעזרה ומה לעשות

עצירות: פוגעת באיכות החיים בכל גיל(צילום: shutterstock)

ההגדרה הרפואית לעצירות

עצירות כרונית תפקודית מוגדרת כפחות משלוש יציאות לשבוע, מרקם קשה של הצואה, מאמץ ביציאה, כאב בעת היציאה, תחושת נפיחות ואי נוחות בטנית וחוסר בתחושת התרוקנות לאחר היציאה.

בקרב קשישים התסמין הבולט ביותר הינו מאמץ ביציאה.

מחלות, ירידה בתפקוד ותרופות: מעלים את השכיחות

עם עליית הגיל, ובייחוד מעל גיל 65 ישנה ירידה בתנועתיות של המעי, השרירים של רצפת האגן נחלשים, כך גם התחושה ברקטום אשר יוצרת מצג שווא של חוסר בצורך להתפנות.

כמו כן, שכיחותן של מחלות כרוניות, מחלות עצביות כמו פרקינסון, מחלות אנדוקריניות כמו סוכרת, וכן תת פעילות של בלוטת התריס מעלות את הסיכוי להופעתה של עצירות כרונית בקרב קשישים.

בנוסף, ירידה במצב התפקודי ועליית השכיחות של דיכאון, יתר לחץ דם ומחלות אחרות המטופלות גם הן בתרופות, מובילות לעצירות קשה. לרוב, אין לקשישים ברירה ועליהם להיות מטופלים בתרופות אלה גם במחיר של התמודדות נוספת עם עצירות כרונית.

לא תמיד קל לאבחון

אין זה סוד כי קשישים סובלים מסל שלם של מחלות איתם עליהם להתמודד. כמו כן, לא מעט קשישים סובלים מקשיי תקשורת ומיכולת קוגניטיבית ירודה. המחלות הנלוות והזקנה עצמה עשויות להוביל לתת אבחון של העצירות הכרונית, גם במקרים הקשים שלה.

קשיש יכול לסבול מליקוי בדחף להתפנות אך איש לא יידע על כך מאחר והוא אינו יכול לתקשר. לחילופין, יהיו מקרים בהם מטפלים עשויים לתרגם את העצירות לבעיה אחרת פשוטה יותר כמו חוסר תיאבון, ובכך מתפספס הטיפול הראוי בקשיש- בייחוד בבתי אבות.

גידול עשוי לגרום לעצירות

למרות שרוב מקרי העצירות אינם נגרמים על ידי מחלות, ישנם מקרים בהם העצירות עשויה להיגרם על ידי מחלה אחרת: גידול סרטני, מחלה אנדוקרינית בתת פעילות בלוטת התריס או בשל מחלות נוירולוגיות כפרקינסון.

במידה והעצירות היא קשה ולא מגיבה לטיפול, מתפתחת מהר, או מחמירה במהירות רצוי לפנות לבירור מעמיק וייסודי אצל מומחים להפרעות בתנועתיות של מערכת העיכול בבתי החולים.

כשאורח חיים בריא, תזונה ומים אינם אפשרות לטיפול

הטיפול בקשישים הסובלים מעצירות כרונית אינו שונה בהרבה מצעירים הסובלים מאותה תופעה. אולם, לצעירים נמליץ לנסות ולשנות את אורחות החיים ולשלב מזון בריא, פעילות גופנית ושתיית מים. המלצות אלה תקפות פחות כאשר מדובר בקשישים מאחר והיכולת שלהם לשמור על אורח חיים בריא פוחת משמעותית עם הגיל (בשל חולשה פיזית ומחלות שונות). לכן, השימוש בתרופות לטיפול בעצירות כרונית בקרב קשישים גבוהה יותר.

הדגש הטיפולי בקשישים, הוא שימוש בתרופות שפרופיל הבטיחות שלהן יותר גבוה. מאחר ומצבם הפיזי של הקשישים פגיע יותר והם נוטלים מגוון של תרופות, בטיפול בעצירות הכרונית אנו נתמקד בבטיחות התרופה.

בקו ראשון, יינתן טיפול של משלשלים אוסמוטיים כגון תרכובות מבוססות פוליאתילן גליקול ללא מלחים. הפרוטוקול הטיפולי בקו השני כולל טיפול במשלשלים ממריצים כביסקודיל.

הקו הטיפולי השלישי כולל תרופות חדשות לעצירות: רוזולור הרשומה בישראל לנשים בלבד, ואמיטיזה שנרשמה לאחרונה בישראל ומיועדת לגברים ונשים כאחד. לטיפולים אלה פרופיל בטיחות גבוה לצד יעילות מוכחת.

פגיעה באיכות חיים גם בגיל מבוגר

פגיעתה של העצירות באיכות החיים של המטופל, גבוהה מאוד גם בקרב קשישים. מטפלים בקהילה ובבתי האבות חייבים לשים לב שאין תת דיווח לתופעה או לחילופין, תסמינים אחרים הנלווים לעצירות.

אסור לפטור את הטיפול בעצירות הכרונית בשל גיל המטופל. למרות גילם המבוגר, ניתן להשיג פתרונות טובים לעצירות ושיפור באיכות החיים תוך שימוש בטיפולים הישנים ובטיפולים החדשים הנמצאים בשוק.

הכותב הינו מומחה בגסטרואנטרולוגיה רופא במרכז הרפואי שיבא ומזכיר החוג לנוירוגסטרואנטרולוגיה והפרעות תנועתיות במערכת העיכול

כל מה שרציתם לדעת על יציאות ועצירות:

בשיתוף "מגדלי הים התיכון"