שתף קטע נבחר
 

אפקט סטונהנג' הגיע לרחוב בוגרשוב בתל-אביב

לקראת היום הארוך בשנה, השמש הופיעה פתאום מצד שמאל, אדומה, ציורית, מאוד נמוכה, ומתייצבת במדויק בתוך המסגרת שיצרו הבתים המרכיבים את רחוב בוגרשוב - ממש כמו באתר העתיק בבריטניה

 

האפקט בתל-אביב    (צילום: אבי חי | עריכה: יותם קצור)

האפקט בתל-אביב    (צילום: אבי חי | עריכה: יותם קצור)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

היום הארוך ביותר בשנה, "יום ההיפוך", שאחריו הימים הולכים ומתקצרים, היה בעל חשיבות עליונה ביותר עבור הקדמונים ברחבי העולם. סטונהנג' האתר הפרהיסטורי המסתורי והמסקרן שנבנה לפני יותר מ-5,000 שנה באנגליה, הוא אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר בעולם - לפולחן השמש הקדום.

 

ביום הארוך ביותר בשנה החל היום (ד'), השמש תשקע במדויק בין סלעי הענק המרכיבים את המעגל האבנים העתיק. לתופעה האופטית הייחודית יש מעריצים רבים גם בעידן המודרני, שמקפידים להגיע בכל שנה למונומנט המסתורי כדי לחגוג את האירוע הקוסמי בתפילות ריקודים וטכסים פגאניים מוזרים.

 

 (צילום: אסף קמר) (צילום: אסף קמר)
(צילום: אסף קמר)

 (צילום: אסף קמר) (צילום: אסף קמר)
(צילום: אסף קמר)

 

אפקט סטונהנג' מוגדר כאפקט אופטי, הנוצר כאשר השמש שוקעת במדויק בתוך מסגרת מונומנטאלית מעשי ידי אדם. בשנת 1996 זיהה המדען ניל דה גאס תופעה דומה המתחוללת בין גורדי השחקים של מנהטן. הפופולאריות של אפקט מנהטן-הנג, Manhattanhenge צבר מאז תאוצה רבה בקרב חובבי צילום ורומנטיקנים אשר זוכים לראות ולצלם את האפקט המרהיב במשך יומיים בלבד בשנה.

 

האפקט בתל-אביב

לפני כשנה וחצי פרופסור יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה, הציג את אפקט מנהטן-הנג' באחת מהרצאותיו, ואתגר את הסטודנטים למצוא את האפקט המדובר בעיר תל-אביב. יניב יצחקי היה אז סטודנט לתואר ראשון בקיימות ובכלכלה. והחליט להרים את הכפפה ולבחון היכן ניתן למצוא את אפקט סטונהנג' בתל-אביב. יחד עם אוריאל בכר, שותפו לפרוייקט, הם בנו תוכנה שבודקת היכן ניתן לחזות בתופעה בתל-אביב, לפי הימים והרחובות המתאימים.

 

יצחקי השוהה בימים אלה בחו"ל מספר: "החלטנו לייצר את פרויקט TLVhenge כתחביב וכאתגר אישי. אנו מאמינים שהפרויקט יעניין אנשים נוספים, שאוהבים להיות עדים לחוויות מיוחדות ולהתחבר לתופעות טבע במרחב האורבאני".

 (צילום: אסף קמר) (צילום: אסף קמר)
(צילום: אסף קמר)

 

קבענו להיפגש עם פרופסור יאיר כמה ימים לפני היום הארוך ביותר של השנה - ברחוב בוגרשוב 31 בתל-אביב, כדי לחזות בתופעה המקומית המסקרנת. לקראת השעה 19:00 בערב, השמש החלה לשקוע ונעלמה מבעד לבניינים. לאחר שהעלנו בפני הפרופסור ספקות ודאגה לגבי הצלחת הצילומים, הוא הבטיח לנו שהוא סומך באופן מוחלט על החישובים של תלמידו "השמש תשקע במדויק במסגרת בין קירות הבתים בקצה רחוב בוגרשוב!"

 (צילום: אסף קמר) (צילום: אסף קמר)
(צילום: אסף קמר)

 (צילום: אסף קמר) (צילום: אסף קמר)
(צילום: אסף קמר)

 

רגע לפני שהשמש שוקעת, פרופסור יאיר מחליט שאנחנו צריכים להתקדם במהירות 200 מטרים מערבה לכיוון בית מספר 13. אנחנו מתחילים מיד לרוץ עם הציוד צילום והחצובה, מפחידים את התיירים הרבים שעולים מכיוון הים, ובעת אחת הצבע של הרחוב משתנה לנו מול העיניים. השמש הופיעה פתאום מצד שמאל, אדומה, ציורית, מאוד נמוכה, ומתייצבת במדויק בתוך המסגרת, שיצרו הבתים המרכיבים את רחוב בוגרשוב.

 

מספר תיירים בבית הקפה הסמוך התלהבו מאד מהשקיעה המיוחדת, הספיקו לצלם את התופעה האופטית הנדירה והשמש שקעה בים. פרופסור יאיר מאמין כי תופעת TLVhenge יכולה לעניין מאד את התל אביבים ואת התיירים והוא מזמין את קוראי ynet להצטרף אליו לצפייה בתופעה הייחודית גם בשנה הבאה.

 

ניתן למצוא באילו ימים ורחובות בתל-אביב ניתן לצפות באפקט סטונהנג' באתר שמוקדש לפרויקט בכתובת www.tlvhenge.com  ובאינסטגרם - Instagram: TLVhenge.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אסף קמר
השמש בין הבניינים
צילום: אסף קמר
מומלצים