הממשלה חושפת: אלו ההחלטות שלא יישמנו
הממשלה פרסמה לראשונה דו"ח מעקב מפורט ומלא אחר ביצוע ההחלטות שהיו צריכות להתבצע עד סוף 2016. מתוכן - 70 אחוזים יושמו. בין ההחלטות שמחכות: מתווה אסטרטגי בתחום הדיור, אין תוכנית לטיפול בפנסיה ובביטוח הלאומי, לא נוספו כספים לסל הבריאות ולא הועברו כל הכספים לפיתוח המיעוטים והפריפריה
לעיון בדו"ח המלא - לחצו כאן
הדו"ח עוקב אחר 195 החלטות ממשלה, המורכבות מ-1,052 סעיפים ביצועיים. עבור כל אחד מהסעיפים בדוח מוצג סטטוס ביצוע עדכני, בהתאם לדיווחים של משרדי הממשלה ויחידות הסמך.
לפני כשנה פורסם לראשונה דו"ח שבדק את שיעור הביצוע הכללי של החלטות הממשלה, אך ללא פירוט ברמת ההחלטה הבודדת, וכעת ניתן להתרשם מיכולת הביצוע של כל החלטה וסעיף ספציפיים, ובחלק מהמקרים אף מצוין מהו ה"תירוץ" של הגוף שנקבע כאחראי לביצוע ההחלטה, במידה והיא לא בוצעה במלואה.
סוגיית הדיור
בתחום הדיור התקבלו בשנתיים האחרונות שלל החלטות, במטרה להוריד את מחירי הנדל"ן, בעיקר באמצעות הגדלת היצע הדירות בשוק. רבות מן ההחלטות יצאו אל הפועל, אך חלקן תקועות ומעכבות את ההתקררות המיוחלת בשוק.
בראש ובראשונה - טרם הובא לאישור קבינט הדיור מתווה אסטרטגי לתחום הדיור ל-25 השנים הקרובות, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה.
כדי להאיץ את קצב הבנייה נקבע כי יש לפעול להבאת חברות בנייה זרות לישראל. עם זאת, למרות ההחלטה בנושא, עדיין לא ניתנו להן ההיתרים הדרושים להעסקת עד כ-1,000 עובדים זרים בחברה ולא גובשה תוכנית לטיפול בסיכוני הבטיחות הנובעים מכך.
דרך נוספת שהממשלה קבעה לפתרון הסוגיה, שיש לה גם יתרונות בתחום המדיני, היא הגדלת מכסת העובדים הפלסטינים המרבית בענף הבנייה למגורים ב-7,000 וקידום הכשרות מקצועיות לעובדים פלסטינים המועסקים בישראל בענף זה. אך גם החלטה זו טרם בוצעה, ייתכן שבשל המשמעויות הביטחוניות הנלוות לה.
לבסוף נקבע גם כי יש להגדיל את כמות העובדים הישראלים בענף, אך לא בוצעו פעולות ליישום מהיר ויעיל לעידוד התעסוקה שלהם.
רווחה ובריאות
אחד מהנושאים שהעסיקו רבות את הממשלה הנוכחית הוא הזדקנות האוכלוסייה וההשלכות על מאגרי הפנסיות והביטוח הלאומי בעשרות השנים הקרובות. אך למרות העיסוק הרב בנושא - טרם גובשה תוכנית לטיפול בגירעון של המוסד לביטחון לאומי, טרם הוצגו לממשלה ממצאי בדיקת כלל ההיבטים של מערכת הפנסיה בישראל בטווח של 25 השנים הקרובות, ולא התקיים בנושא דיון בקבינט החברתי-כלכלי כנדרש.
הממשלה קבעה כי שילוב מבוגרים בתעסוקה הוא דרך אפקטיבית להתמודד עם הבעיה, אך עדיין לא גובשה תוכנית למסלול תעסוקה ייעודי לאזרחים ותיקים מעבר לגיל פרישה.
הממשלה עסקה גם בנכדיהם של אותם אזרחים ותיקים וקבעה כי יש להקים מערך למניעת אלימות ופשיעה נגד ילדים ובני נוער ברשת, אך משרד האוצר לא הקצה לכך תקציב ותקני כוח אדם. בנוסף לא נבחנו החסמים הניצבים בפני ילדים וצעירים ממשפחות עניות וילדים ונוער בסיכון, כפי שנקבע.
נקבע כי יש לייעל את מדיניות הענישה ושיקום האסירים בישראל, אך לא מונה מתאם בין-משרדי למניעה ולצמצום עבריינות בקרב בני נוער, לא בוצע מחקר מלווה אשר יבחן את אפקטיביות בתי המשפט הקהילתיים, לא נקבעה הוראת שעה להמרת עונשי מאסר לתקופה של עד תשעה חודשים בעבודות שירות, ולא קודמו פרויקטים להפחתת עבריינות חוזרת בתחום הנוער והצעירים.
בתחום הבריאות - משרד האוצר לא הוסיף סכום של 300 מיליון שקלים למימון הוספת השירותים בסל הבריאות לשנת 2016, כפי שהוחלט, וטרם הוגשה תוכנית ליישום המלצות דו"ח הוועדה הציבורית לגיבוש הסדר פיצוי מיוחד לעובדי הוועדה לאנרגיה אטומית שחלו במחלת הסרטן.
סיוע למיעוטים, אוכלוסיות חלשות וקהילות מיוחדות
הממשלה אישרה תוכנית נרחבת לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים, שחלקים גדולים ממנה יושמו. עם זאת עדיין לא קודמה תוכנית מערכתית לחינוך הבלתי-פורמאלי של הערבים, לא הוקם צוות להסרת חסמים לבניית כיתות לימוד ביישובי המיעוטים, לא הונגש מידע בשפה הערבית לנוסעים בתחבורה הציבורי ולא גובשה תוכנית לקידום תחום רישוי העסקים.
גם התוכנית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים לא יצאה אל הפועל במלואה – עדיין לא הוקצו תקציבים לקידום פעילות בתחום הרווחה, לקידום תכנון ופיתוח אורבני, להקמה, שיפוץ ואחזקה של מבני דת ובתי קברות, לחיזוק שדרת העובדים ברשויות, להתייעלות אנרגטית, להקמת תחנות לבריאות המשפחה ותכנית לחינוך ולקידום בריאות, ולהקמת מרכז המורשת של העדה הדרוזית ושלוחות בתי "יד לבנים".
יעד נוסף שהממשלה הציבה הוא שילוב האוכלוסייה החרדית בשוק התעסוקה, אך למרות שהוחלט על כך, לא פורסם קול קורא במשרדי הממשלה המעוניינים בקליטת חרדים ולא הוקצו למערכת בתי החולים הממשלתיים תקנים למועמדים מקרב האוכלוסייה החרדית.
בעקבות מחאת עולי אתיופיה, גובשו המלצות למיגור הגזענות נגדם ונקבע כי תורכב רשימת מומחים, אנשי מקצוע, שחקנים, יוצרים ובעלי כישורים רלוונטיים אחרים מקרב יוצאי אתיופיה לצורך הנושא, אך הדבר לא נעשה. כמו כן לא הועבר תקציב לשילובם והכשרתם בתחום הספורט, כפי שנקבע.
בנוסף, למרות שהוחלט על כך- לא נבחנה זכאותם של מועמדים לכניסה לישראל מבני הקהילות גונדר ואדיס אבבה.
על אף החלטת הממשלה, לא הוקצו מאה אלף שקלים להנפקת כ-150 מדליות שיוענקו לאישים וגופים שהרימו תרומה חשובה להנחלת מורשת הקהילות היהודיות בארצות ערב ואירן, ולא הוקמה ועדה לבחירתם.
הממשלה קבעה כי יש להגדיל את הגיוון בייצוג קהילות, עדות ומגוון האוכלוסייה הישראלית בפרסומים מטעם הממשלה – אך עם זאת טרם הוקם מאגר תמונות שכולל ייצוג חזותי המייצג את האוכלוסייה הישראלית.
חיזוק ישובים מועדפים ויישובים בפריפריה
הוחלט על הקמת צוות אשר יחליט על יישום מתווה מוסכם של תגבור התקצוב בשירותי החינוך והרווחה ברשויות חלשות על חשבון רשויות חזקות, אך הדבר לא קודם על ידי השלטון המקומי.
לא הוקצו כלל התקציבים לעידוד תיירות באזורי הנגב והגליל ולא בוצעה בחינה כלכלית תקציבית של הקמת יישובים חדשים בנגב.
בנוגע לעיר הבירה - משרד הכלכלה לא הקציב 30 מיליון שקלים לתוכנית לקרן הלוואות לעסקים קטנים ולעידוד תחום לימודים המשלב קולנוע, יהדות ומסורת בירושלים, לשיווק תיירות נכנסת, לביצוע פעולות לחיזוק מעמדה של ירושלים כעיר אקדמית, ולקידום תחום התרבות והתיירות.
למרות ההשקעה הרבה של הממשלה הנוכחית ביהודה ושומרון, גם בחלק מההחלטות הנוגעות להם יש סחבת. לדוגמא - משרד האוצר לא הקצה כרבע מיליארד שקלים לצורך הקמת תשתיות לאומיות ומבני ציבור ומענקים מוניציפליים ביטחוניים ביהודה ושומרון, ולא הוקצו כל הסכומים לטובת הסבת מבנים יבילים למבני קבע ושיפוץ מבני ציבור לחיזוק הביטחון והבטיחות.
כמו כן לא הוקצו כל הכספים לטובת הקמת תחנות כיבוי ברשויות המקומיות, לטובת תקציב להפעלת מרכזי חוסן ולטיפול חברתי וקהילתי לנוער במצבי סיכון שונים על רקע ביטחוני.
ובנוגע ליישובים הבדואים בצפון - לא הוקצה תקציב לצורך הפעלת פרויקט השיקום החברתי והשיקום פיזי של השכונות הוותיקות, לפיתוח התיירות, שיפוץ מבני דת, תוכנית לקידום אורח חיים בריא ופעיל, ייישום תוכניות הלימודים, הקמת מכינה קדם צבאית, הקמת מרכז מורשת ופעילויות העשרה לאחר שעות בית הספר.
סביבה ובעלי חיים
הממשלה קבעה כיעד את העברת המשק לגז טבעי, אך טרם נקבעו צווים ותקנות שונות בנושא.
לגבי התוכנית לאומית ליישום היעדים להפחתת פליטות גזי חממה ולהתייעלות אנרגטית – לא הוקצה תקציב להפעלת תכנית מענקים להשקעות בהתייעלות אנרגטית, לא הוגשה תוכנית רב שנתית להתייעלות אנרגטית, להפחתת פליטות ולהגשת יעדי ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, ולא הוגשה תוכנית להשגת יעד צמצום צריכת החשמל. בנוסף, משרד האוצר לא העמיד תקציב של 300 מיליון שקלים לנושא.
בנושא התוכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה, לא בוצע סקר סיכונים בנוגע למפעלים ולמתקנים העוסקים בחומרים מסוכנים באזור המפרץ ולשינוע שלהם.
למרות שהוחלט על כך, לא הוקמה מסגרת ייעודית לטיפול בתחום קידום ההגנה על בעלי חיים ורווחתם, לא הובא לאישור תיקון בעניין ההסגר לכלב שנשך, ולא אופיינה מערכת מידע שתהפוך את האכיפה והפיקוח בנושא לממוחשבים.
דיפלומטיה ומדיניות
הוחלט על הקמת צוות שיפעל למניעת כפילויות בנציגויות ישראל בעולם, אך הדבר לא בוצע בשל "רגישות הנושא ונוכח הנחיית הדרג המדיני".
נקבע כי חיזוק הקשרים הכלכליים ושיתופי הפעולה עם מדינות יבשת אפריקה הוא יעד עיקרי – אך לא הוקצה תקציב לסיוע לחברות ישראליות המעוניינות לחדור לשווקים באפריקה, לקידום הסכמים בין ממשלתיים ולהרחבת פעילות ישראל בבנק העולמי, לא הוקמו באוגנדה, אתיופיה וקניה שלושה מרכזי מצוינות כפי שהוחלט.
לפנייה לכתב/ת 
