הכביסה המלוכלכת של הזוגיות שלכם
הגבר שחשף מידע אינטימי ומביך על אשתו, האישה שסיפרה לכל מכריה על הבגידה: זוגות שכיבסו את הכביסה המלוכלכת שלהם בחוץ, ולא שרדו כדי לספר
מכירים את המשפט "לא מכבסים את הכביסה המלוכלכת בחוץ"? אני חושבת שזהו אחד המשפטים החשובים ביותר לגבי יחסים בכלל, ועל אחת כמה וכמה לגבי יחסים זוגיים בפרט. כשדכנית, נתקלתי לאורך השנים בקשרים זוגיים שהתפרקו לחלוטין רק בגלל הנושא הזה, בייחוד כאשר אחד מבני הזוג (או שניהם יחד) "לכלך" על הצד השני, עד שכבר לא היתה משם דרך חזרה.
הנה דוגמה למקרה אחד שממחיש את כוונתי: לאישה נשואה עם ילדים קטנים היתה קריירה משגשגת, והיא הפכה למפרנסת הראשית בבית. בן זוגה עבד במשרה חלקית על מנת להיות זמין לילדים. זו היתה החלטה משותפת לשניהם, והם חיו איתה בשלום ובהרמוניה עד שיום אחד העסק שלה התמוטט באופן מפתיע בעקבות עסקה גדולה שכשלה. מאז היא לא מצאה את עצמה. ימים ולילות היא היתה מסתגרת בחדרה, לא מתייחסת לבעלה ולילדים, פשוט מנותקת.
בשלב הראשוני בעלה הבין אותה, היה אמפטי למצבה ולכן נתן לה "ספייס". אך בשלב מאוחר יותר הגיעו מים עד נפש והוא החל לחוש כלפיה רגשות של כעס ואכזבה. הוא אמר לה: "קדימה, צאי מזה, נכון שחווית מכה קשה עם העסק, אבל יש לך בעל וילדים, ואת לא יכולה להתנתק לחלוטין ולשקוע לתוך הבור שחפרת לעצמך".
הוא בסך הכול רצה "לנער אותה", במטרה שהיא תצא מהמצב העגום בו היתה שרויה. אך במקום להבין זאת, היא פירשה את דבריו כחוסר תמיכה ועוד יותר התרחקה ממנו. בהמשך הוא החליט שאינו מסוגל לשאת את ה"דיסטנס" מצידה, ופרק את כל תסכוליו בפני החברים שלו במסגרת ערב גברים שעשו. הוא היה שיכור והחל לספר בפרוטרוט את כל הבעיות ביחסים שלהם, לרבות יחסי האישות שלהם וכל הפרטים האינטימיים ביותר שקשורים לנושא זה.
דבריו הגיעו לאוזני אחת מהנשים של חבר אחד שנכח באותו ערב, ומהנקודה הזאת החלה דרמה גדולה, שבסופה בני הזוג נפרדו. מה שקרה הוא שאותה אישה מעולם לא הצליחה להתגבר על העובדה שבעלה שיתף את כל חבריו בפרטים האישיים ביותר בזוגיות שלהם, ובטח שלא לסלוח לו על כך. הפרידה, אם כן, היתה בלתי נמנעת.
מקרה נוסף הוא של אישה צעירה בשנות השלושים לחייה, נשואה די טרייה, שגילתה שבעלה ניהל רומן סוער עם מישהי מהעבודה שלו. ברגע שהיא גילתה זאת, היא נפרדה ממנו לאלתר ודאגה לספר לכל מי שהיה מוכן לשמוע מהי סיבת הפרידה. כולם שותפו בפרטים העסיסיים – המשפחה הקרובה, החברים, הקולגות ועוד. היא לא פסחה על אף פרט ולא השאירה שום דבר לדמיון. בעלה, לעומת זאת, התחנן שהיא תחזור אליו, אך היא לא היתה מוכנה לשמוע על כך וניתקה איתו כל קשר. כעבור כשנה קרה דבר כמעט בלתי אפשרי מבחינתה - היא מצאה מקום בלב לסלוח לו והם חזרו להיות ביחד.
אלא שמאותו רגע הכול כבר השתנה: הם אמנם היו מאושרים יחד כזוג, אך הסביבה הקרובה שלהם לא קיבלה אותם יפה. המשפחה שלה והחברים הקרובים שלה נתנו לו כתף קרה, כמעין עונש על כך שבגד בה. הם אומנם היו מנומסים ואדיבים כלפיו, אך מתחת לפני השטח היה ברור לכולם שהוא לא רצוי יותר בחברתם. גם היא, עצמה, הרגישה לא נעים. הם נתנו לה תחושה שהיא "סמרטוט" מכיוון שקיבלה אותו בחזרה, למרות הרומן שניהל. בסופו של דבר, כל הלחצים מצד הסביבה גרמו להם להיפרד.
מוסר השכל: זה טבעי ונכון לשתף במה שעובר עליכם עם בן/בת הזוג, הרי ידוע שאסור לשמור דברים בבטן. אך יחד עם זאת, צריך לדעת מה לשתף, מתי לשתף ובעיקר את מי לשתף. הדבר הכי חשוב בעייני הוא להימנע ממצב בו אתם מלכלכים על הצד השני ברגעי כעס, כאשר אין לכם פילטרים ואתם רק מחפשים לפרוק את התסכולים שלכם. על אחת כמה וכמה כאשר ישנם ילדים בסיפור, ואז הם חשופים בעל כורחם לצד המכוער של הוריהם.
מה כן לעשות? לבחור איש או אשת סוד עליהם אתם סומכים בעיניים עצומות, ולשתף רק אותם בבעיות הזוגיות שלכם, אחרת העניינים עלולים להסתבך רק בגלל הדעות של בני המשפחה או החברים. זכרו - את הכביסה המלוכלכת מכבסים רק בבית!
הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית לחילוניים, מסורתיים ודתיים, ומחברת הספר "סטטוס: בזוגיות".
