נווה המדבר שהפך למבצר האחרון של דאעש
לא סתם בחרה איראן לירות השבוע טילים לעבר דיר א-זור: מרכז הנפט של סוריה על גדות הפרת הפך באחרונה למעוז האחרון שאליו בורחים פעילי ארגון הטרור. כיצד ייראה הפרק האחרון בסרט האימה שנקרא "המדינה האיסלאמית של דאעש"? האם נפילת דאעש תפתור את בעיות האזור?
השבוע נורו לראשונה טילים מאיראן לעבר מעוז "המדינה האיסלאמית" (דאעש) באזור דיר א-זור שבסוריה. הייתה זו הנקמה האיראנית על הפיגוע בתחילת החודש של דאעש בקברו של מחולל המהפכה האיראנית אייתוללה רוחאללה חומייני ובבניין הפרלמנט בטהרן. זהו כמובן איתות לישראל על יכולות השיגור של "משמרות המהפכה" האיראניים, אך בעיקר מסר לצדדים הלוחמים בסוריה. מדוע נורו טילים דווקא על דיר א-זור?
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
דיר א-זור שבמזרח סוריה, מרכז הנפט של המדינה על גדות הפרת, הפך באחרונה למעוז האחרון, ביחד עם העיר א-רקה, שאליו בורחים פעילי דאעש. כיצד ייראה הפרק האחרון בסרט האימה שנקרא "המדינה האיסלאמית של דאעש"? האם נפילת דאעש תפתור את בעיות האזור?
נווה מדבר מוכה אסונות
דיר א-זור, העיר והמחוז, שוכנים במזרחה של סוריה ליד המדבר הסורי הגדול. העיר ידעה אסונות עוד לפני דאעש. בשל מיקומה ליד המדבר הייתה העיר תמיד מטרה להתקפות שוד, ביזה ורצח של הבדואים. במאה ה-19 תקפו אותה גם בדואים מהתנועה הווהאבית, אבותיהם הרוחניים של אל-קאעידה ודאעש. בראשית המאה ה-20 צפו תושבי העיר בצעדות המוות שערכו העות'מנים לארמנים. בשנות ה-20 סבלו התושבים, ערבים מוסלמים סונים ברובם, מדיכוי קשה של המנדט הצרפתי ואחר כך מהפצצות של בריטניה בראשית שנות ה-40 על מנת לסלק את כוחות משטר וישי הפרו-נאצים.
אזור עשיר, אוכלוסייה ענייה
כלכלת דיר א-זור נשענה בעיקר על חקלאות לאורך הפרת ומשנות ה-80 התפתחה תעשיית הנפט והגז בעקבות גילויים במדבר הסורי. דיר א-זור הפך לנכס כלכלי, אך רוב אוכלוסיית האזור לא נהנתה מעושר זה. המשטר המושחת ניצל את הכנסות הנפט על מנת לרכוש נשק ולהשקיע בעיקר במערב העמיד ובאזורי העלווים בצפון-מערב המדינה.
בשל ריחוק האזור מישראל, בחר המשטר הסורי לפתח במחוז זה כור גרעיני, שאותו הפציצה ישראל (לפי מקורות זרים) ב-2007. ערב "האביב הערבי" סבלה האוכלוסייה הסונית ברובה באזור דיר א-זור מרגשות הקיפוח, ממשבר כלכלי ומהזנחה. המרד פרץ באזור זה בשיא העוצמה. חיילים רבים שנצטוו לירות על המפגינים ערקו וצבא המשטר נסוג בהדרגה מהמחוז והסתפק במצור ממושך. כמו ברוב חלקיה המזרחיים של סוריה, ניסיונות הצבא להשתלט מחדש על מחוז דיר א-זור נכשלו. בשנה הראשונה של ההתקוממות עדיין שלט ארגון המורדים "צבא סוריה החופשי" החילוני, אך אט אט ארגונים איסלאמיים, בראשם ג'בהת א-נוסרה (אל-קאעידה) ו"אחראר א-שאם" (סלפים), השתלטו על המחוז והנהיגו בו חוק מחמיר של השריעה.
גיהינום עלי אדמות - מאל-קאעידה לדאעש
בשנים 2013-2012 הפציץ הצבא הסורי את דיר א-זור ברמה יומיומית ללא רחמים והפך את העיר לעיי חורבות. אם נראה היה לתושבים שלא יכול להיות גרוע יותר, ב-2014 השתלט ארגון דאעש על העיר, הוציא להורג את מנהיג "א-נוסרה" שניהל את העיר וערך מסע נקם באוכלוסייה שתמכה במורדים שסולקו. גל של כ-150 אלף פליטים ברח מהעיר שסבלה מירידה תלולה ברמת השירותים הרפואיים, החינוך ושאר תנאי החיים. באותה שנה הגיע דאעש לשיא עוצמתו הצבאית, מה שהתבטא בהשתלטותו על שדה התעופה של צבא המשטר בא-טבקה. דאעש שבה כ-150 חיילים שאותם הוציא להורג ומטוס רוסי נפל בידי ארגון הטרור הסוני. אולם לא נמצא טייס שיוכל להטיסו.
דיר א-זור הפך ליהלום שבכתר של חליפות מנהיג דאעש אבו בכר אל-בגדדי. לפי דיווחים שונים, הארגון מכר מאות אלפי חביות נפט בחודש, מה שהכניסו לקופתו בין מיליון לשלושה מיליון דולר ביום. ומי קנה את הנפט? המשטר הסורי? טורקיה?
התחלת הסוף
המבצע שבישר את התחלת מתקפת הנגד על דאעש באזור היה במאי 2015, כשהקומנדו האמריקני ביצע פעולה בדיר-אזור וחיסל את אבו סיאף "שר הנפט" של דאעש. לאחר מכן הלכו התרבו ההפצצות של הקואליציה בראשות ארצות הברית על מתקני הנפט של דאעש במטרה לפגוע במקור ההכנסה העיקרי של הארגון. המפלה של דאעש במוסול שבעיראק והתחלת החדירה של "הכוחות הסוריים הדמוקרטיים" הכורדים לא-רקה, בירת דאעש בסוריה, הביאו להעברת בירת "המדינה האיסלאמית" דרומה לדיר א-זור.
ככל שמתרבות המפלות של דאעש, הלוחמים בארגון עצבנים ומתוסכלים יותר ומוציאים את זעמם על האוכלוסייה המקומית. בתקופה האחרונה הלכו והתרבו ההוצאות להורג של חשודים ו"כופרים". בנוסף, משפחות מפונות בכוח מבתיהן ובמקומם מיישב דאעש את משפחות הלוחמים שברחו מאזורים אחרים. אזרחים רבים הופכים ל"מגן אנושי" ומוצבים על גגות מבנים בהם שוכנים פעילי דאעש. זו הסיבה לדיווחים על אזרחים רבים מאוד שנהרגים בהפצצות הקואליציה.
הכירו את מי שעתיד לשחרר את דיר א-זור:
בנוסף להפצצות מן האוויר, ארה"ב הצליחה לגבש קואליציה של כוחות קרקעיים שיחלו בקרוב במלחמה לכיבוש דיר א-זור:
המתקפה מדרום: "צבא אריות החזית המזרחית" (ג'יש אסוד א-שרקיה) - גדוד של "צבא סוריה החופשי", כ-1,500 לוחמים, רובם ערבים בני המקום, המתארגנים להתקיף מהמדבר הסורי ושואפים לנהל את העיר אחרי כיבושה.
המתקפה ממזרח: "צבא האמיצים" (ג'יש אל-מע'אויר, שמם הקודם: "צבא סוריה החדש") - מורדים מתונים הנתמכים על ידי ארה"ב שאמורים להתקיף מאזור גבול עיראק, ממחנה אל-תנף באזור בוכמאל. עד עתה היו הצלחותיו בניסיון לחדור לדיר א-זור העיר מוגבלים.
המתקפה מצפון: "הכוחות הסוריים הדמוקרטיים" - מיליציה כורדית-ערבית המוערכת ביותר מ-50 אלף לוחמים, שהוכיחה את כוחה בחיסול דאעש בצפון סוריה ועתה עסוקה בכיבוש א-רקה. רוב לוחמיה כורדים מ"יחידות הגנת העם" (YPG), זרוע של המחתרת הכורדית בטורקיה (PKK). חלק קטן מהלוחמים הם "כוחות הגיבורים" (קואת א-צנאדיד), המורכבים משבטי האזור הערביים. זהו הגוף החזק ביותר בשטח והוא גם זוכה לתמיכה הרבה ביותר מארה"ב באימונים, במימון ובחימוש. תפקידו יהיה לכבוש את דיר א-זור מצפון אחרי נפילת א-רקה.
לכוחות אלה מצטרפים גם "כוחות הנבחרים" (קואת א-נח'בה), אף הם קבוצה המשתייכת ל"צבא סוריה החופשי", ומונה כ-1,400 לוחמים, רובם ערבים, מאזורי אל-חסכה, דיר א-זור וא-רקה.
ומי יפריע ועלול לסבך את המלחמה?
החזית המזרחית: החשש העיקרי הוא ממיליציות שיעיות קיצוניות מעיראק, "הריכוז העממי" (אל-חשד א-שעבי) שמאיימות לחצות את הגבול לסוריה על מנת לקיים מעשי נקמה לא רק בדאעש אלא בכל הכוחות והאזרחים הסונים, ללא הבחנה. אלה עלולים לאלץ את האמריקנים לפתוח חזית נוספת באזור דיר א-זור על מנת לחסום את הגעתם לאזור שתסבך מאוד את המצב.
במערב אין כל חדש: הסכנה הגדולה ביותר היא הניסיון של המשטר הסורי בסיוע בעלי בריתו, איראן ורוסיה, לכבוש את דיר א-זור ממערב. רוסיה אמנם ריכזה עד לאחרונה את מאמציה במערב סוריה, אך בחודשים האחרונים נכנסה למרוץ נגד הזמן עם הכוחות הפרו-אמריקניים לכיבוש שטחי דאעש. רוסיה החלה רק השנה להפציץ באופן אינטנסיבי את דיר א-זור. הצבא הסורי מרכז כעת את מאמציו באזור תדמור.
כיבוש דיר א-זור קריטי לרוסים ולאיראנים. רוסיה מעוניינת להשיב את מקורות הנפט לחיק המשטר הסורי על מנת להבטיח אספקה של נפט זול למטוסים הרוסיים. פרשנים בעולם הסוני מעריכים כי שאיפותיה של איראן הן לשלוט במדבר הסורי על מנת ליצור ציר מעבר חופשי לכוחות שיעיים מדמשק לבגדד. מאחר שהממשל בעיראק נתון להשפעתה, איראן מעוניינת על ידי כיבוש המדבר הסורי ליצור רצף שליטה יבשתי מאיראן ללבנון. אם יצליחו יהווה הדבר מימוש של "הסהר השיעי", חלום הבלהות של העולם הסוני.
הכרעה גורלית
התחרות על כיבוש דיר א-זור מסוכנת ונפיצה ביותר. איראן הוכיחה בירי הטילים משטחה עד כמה חשובה לה חזית זו. במלחמת האזרחים הסורית הייתה מעין חלוקת עבודה בין ארה"ב שפעלה במזרח נגד דאעש לבין רוסיה ואיראן שפעלו נגד המורדים במערב. בדיר א-זור מתנגשים האינטרסים של כל הצדדים בלחימה ולא ניתן עוד להתחמק מעימות בין הצדדים, אם לא ישכילו הצדדים לתאם את זירות המתקפה ביניהם מראש. בנוסף, בצפון מחוז דיר א-זור, בעיר א-רקה, עלולה להתפרץ מלחמה בין טורקיה לבין המורדים הכורדים אם ארה"ב לא תצליח למנוע זאת.
נפילת דאעש לא תהווה פתרון לבעיות השורשיות של האזור. היא כנראה תהיה שלב מקדים למאבק העתידי על השליטה באזור החשוב כלכלית ואסטרטגית. האוכלוסייה המקומית בדיר א-זור חוששת מהשתלטות של הכורדים למרות היות אלה האחרונים עיקר הכוח המשחרר מידי דאעש.
אכן, ספק רב אם יסכימו הכורדים למסור שטחים שכבשו במחיר דמים עצום לשליטתם של כוחות המורדים הערביים של "צבא סוריה החופשי" שתרומתם פחותה בהרבה למבצע. כמו כן, ספק אם צבא המשטר הסורי, איראן ורוסיה יישבו בחיבוק ידיים כשהכורדים ושאר המורדים בחסות ארה"ב יכבשו את המחוז שהיה בעבר תחת שליטת המשטר הסורי. האם הרוסים מתכננים לכבוש את דיר א-זור אחרי הכיבוש הכורדי, לאחר ש"הכוחות הסוריים הדמוקרטיים" יהיו מותשים מהקרבות? וכיצד יגיבו האמריקנים אם המשטר הסורי ובעלי בריתו אכן יתקיפו את הכוחות שבהם השקיעה וושינגטון מיליוני דולרים, והעניקה להם חסות, תמיכה אווירית ואימונים?
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם ומלמד ערבית באוניברסיטת חיפה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ובמחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
