אצילי ובניון מביכים את עצמם ואותנו / טור
מדוע כל שחקן שמגיע למועדון חדש מתחיל להתחנף לאוהדים ולומר שהגשים את חלומו? התופעה המאוסה הזאת חייבת להיפסק. כבדו את המקצוע שלכם ואת האוהדים ותפסיקו עם ההצגות
כשפרנצ'סקו טוטי תלה בקיץ האחרון את הנעליים אחרי שהעביר את כל הקריירה ברומא הוא היה אסיר תודה. לא רק בגלל האהבה שהעניקו לו האוהדים, אלא בעיקר משום שזכה ללבוש יום-יום את החולצה עליה חלם כילד.
בכל ברחבי הגלובוס נושאים עיניים בהערצה אל טוטי ומשוועים לגלדיאטור משלהם. אבל בעולם המודרני, טוטי הוא היוצא מן הכלל, הזן הנדיר, שבחר במועדון לפני שזה בחר בו. רוב השחקנים יאהבו את הקבוצה שלהם בהתאם להצעה שיקבלו ממנה.
טוטי. זן נדיר(צילום: רויטרס)
אבל בישראל, כך נדמה, השחקנים מסרבים להודות שהגיעו למועדון מסוים בגלל סיבות מקצועיות או כלכליות. חס וחלילה הם יצטיירו בעיני הקהל כאגואיסטים שרוצים בטובת הקריירה שלהם. אז הם מחפשים בכל מחיר חיבור רגשי, איזה כבל נעורים, שיציג אותם כ"אחד משלנו". עברת לשנה במחלקת הנוער? נהדר. נכחת באיזה גמר והמועדון זכה בגביע? מה טוב. סבא שלך היה באותו בית כנסת עם האפסנאי של הקבוצה? הגעת הביתה.
יוסי בניון הלך על הקו של "הערצתי את אלי אוחנה" כדי להסביר את האמירה שאהד כל חייו את בית"ר ירושלים. הצדק אכן נמצא עם בניון, שהסתכל כנער בהשתאות על הסמל הבית"רי (זה עם השמפו, לא המנורה), אבל המוסר נפגם. התדמית החבוטה גם כך של בניון חטפה עוד מכה, כזו שהפילה אותו בין כיסא החנפן לזה הצבוע.
צפו בתגובות של אלישע לוי ויוסי בניון על ההפסד לאלבניה (צלם-עורך-קרדיט- עוז מועלם)
אין סמלים, ולא יהיו סמלים
בניון ממש לא לבד, הוא רק מאחרוני המצטרפים על הגל ששובר כעת שיאים בסדר גודל של הפטיש והמגל של אריאל הרוש. האופנה היא גם לא נחלתם של השחקנים בלבד, שמנסים להיות סמלים בעולם קר ומחושב. סתיו שחם, הבעלים היוצא של הפועל כפר סבא, ניסה להקל על רצונו לרכוש את הפועל ת"א, בטענה שנזעק לעזרת המועדון שאהד במשך שנים, זאת למרות טענותיו להזדהות עם כפר סבא וילדותו כאוהד הפועל פתח תקווה.
אז את מי אתה אוהד, מר שחם?(צילום: עוז מועלם)
גם המאמנים חטאו בכך במהלך העונה החולפת. "אני אוהד ושחקן עבר של בני יהודה, בשבילי זה לא עוד מועדון", אמר ניסן יחזקאל שהעביר עוד פחות מחצי עונה לפני שהתפטר. "כבר בגיל שמונה הגעתי לאוסישקין, בהתחלה כאוהד, אחר כך כשחקן ואז כמאמן נוער", הסביר רועי חגאי את נחיתתו בהפועל ת"א לפני סיום הליגה. "גם אם הייתי מאמן היום את ריאל מדריד והיו קוראים לי - הייתי בא", הוסיף חגאי זמן קצר לפני שהתפנה שוב לאמן את הבלאנקוס.
האוהדים הקנאים בישראל, לצערם של אנשי הכדורגל, הם גם חשדנים במיוחד. אפילו אדם ששתל את הדשא במגרש האימונים לא יזכה לדקה אחת של חסד אם לא יביא קבלות. שערים מדברים הרבה יותר טוב מסיפורים.
אצילי. הבחירה הגיונית, הסיבות קצת פחות(צילום: מכבי תל אביב)
לכן עדיף היה שעומר אצילי יימנע מאמירה כמו: "גדלתי פה, התחלתי בגיל 8 עד גיל 16, ואני שמח לחזור מהדלת הראשית". על הסקאלה שבין סמל לשכיר חרב, אצילי ניסה להתמקם במקום טוב באמצע כדי להצדיק את הבחירה (ההגיונית) במכבי ת"א. אבל אצילי צריך להבין שייני הוא לא יהיה, ואף אחד לא מצפה ממנו להיות, אז שינסה דווקא להיות קצת יותר זהבי.
לפנייה לכתב/ת 
בניון ואצילי
מומלצים
