יודעים מה הם דמי הבראה? בחנו את עצמכם
רובנו מכירים את המונח אבל לא באמת יודעים מה זה אומר בדיוק בתלוש השכר ואיך לבדוק שקיבלנו את כל מה שמגיע לנו. חושבים שאתם יודעים? כנסו ובחנו את עצמכם. מדריך מיוחד
דמי הבראה הם תוספת נחמדה למשכורת שכולנו צפויים לקבל ממש בקרוב. אך כשרובנו נקבל את תלוש השכר הקרוב או את זה שאחריו ונראה בו סעיף שנקרא דמי הבראה, לא נדע אם המספר שמתנוסס בצדו הוא אכן מה שמגיע לנו לפי החוק. עו"ד בטי מצר לוי, מומחית לדיני עבודה, ועו"ד שרון הורנשטיין, העורך הראשי של אתר "כל זכות", עזרו לנו לפזר את הערפל. מדריך
מה הם דמי הבראה?
עו"ד מצר לוי: "דמי הבראה נועדו במקור לצורך השתתפות המעסיק בהוצאות החופשה השנתית של העובד בעת שהייתו בבית הבראה. כיום התשלום הינו זכות כספית העומדת לזכותו של כל עובד שכיר במשק הישראלי. חשוב להדגיש כי עובד אינו יכול לוותר על זכות זו".
מי זכאי לדמי הבראה?
עו"ד הורנשטיין: "כלל העובדים השכירים במשק אשר השלימו את שנת עבודתם הראשונה במקום העבודה, זכאים לדמי הבראה. בנוסף, גם גמלאים המקבלים פנסיה תקציבית, זכאים לדמי הבראה, וזאת על אף שהעסקתם הסתיימה מזה זמן רב".
• כיצד מחשבים את דמי ההבראה?
עו"ד מצר לוי: "דמי הבראה הם תחשיב שנעשה בהתאם למספר השנים שעובד נמצא במקום עבודה וגודל המשרה שלו. התחשיב נעשה בצורה הבאה: בעבור שנת העבודה הראשונה - חמישה ימים, שנה שנייה ושנה שלישית - שישה ימים, שנה רביעית עד עשירית - שבעה ימים, שנים 15-11- שמונה ימים, שנים 19-16- תשעה ימים, ועבור השנה ה-20 ואילך - עשרה ימים. עובדים אשר מועסקים במשרה חלקית זכאים לקבל דמי הבראה באופן יחסי לחלקיות המשרה שלהם גם אם הם עובדים בשני מקומות עבודה ויותר".
"נכון להיום תעריף דמי ההבראה במגזר הפרטי הוא 378 שקל ליום, תעריף דמי הבראה במגזר הציבורי- 424 שקל ליום".
ומה לגבי עובדים שעתיים?
עו"ד הורנשטיין: "עובד שעתי המועסק במשרה חלקית, יקבל דמי הבראה יחסיים להיקף משרתו, כשהיקף משרתו תחושב על פי מספר השעות השבועיות שלו חלקי 43.
עוד דרך לחשב את דמי ההבראה לעובדים במשרה חלקית היא לקחת את סך מספר השעות החודשיות של העובד ולחלק ב-186 (שעות עבודה חודשיות למשרה מלאה).
מה קורה במקרים של עובדים שהיקף המשרה משתנה במהלך שנת העבודה משנה לשנה?
עו"ד מצר לוי: "היקף המשרה ייבחן בעבור השנה הרלוונטית אשר בגינה משולמים דמי ההבראה לעובד. עובד אשר היקף עבודתו משתנה מחודש לחודש, היקף משרתו יקבע על בסיס משרה ממוצעת, כלומר, לפי היחס שבין ממוצע שעות העבודה בפועל במהלך 12 החודשים האחרונים לבין שעות עבודה במשרה מלאה. נוסחת החישוב הינה – חלקיות משרה X תעריף הבראה ליום X מספר ימי הבראה המגיעים לעובד לפי וותק".
יש מי שזכאי לתנאים אחרים?
עו"ד הורנשטיין: "עובדי קבלן, עובדי שמירה ואבטחה, עובדי ניקיון, עובדי ענף המלונאות ומלצרים בגני אירועים, כל אלה נהנים מתנאים משופרים בנוגע לדמי הבראה. כך למשל, עובדי שמירה ואבטחה ועובדי חברות ניקיון, זכאים לדמי הבראה מוגדלים. עובדי קבלן, זכאים לשמירת רצף תעסוקתי בעת חילופי קבלנים ואילו עובדי ענף המלונאות, זכאים לקבל דמי הבראה כבר לאחר 10 חודשי עבודה".
האם יש לשלם דמי הבראה גם לעוזר/ת בית?
עו"ד מצר לוי: "גם עובד משק בית אשר עבד לפחות 12 חודשים במקום עבודתו, זכאי לדמי הבראה בהתאם לוותק שצבר אצל המעסיק וגודל המשרה".
כיצד מקבלים את דמי ההבראה?
עו"ד הורנשטיין: "את דמי ההבראה ניתן לקבל באמצעות אחת משלוש דרכים: בתשלום אחת לשנה, בתשלומים חודשיים או על ידי מימון של נופש במקום תשלום דמי ההבראה, אך יש להקפיד שעלות הנופש תהיה לפחות בשווי דמי ההבראה המגיעים לעובד ויש לקבל את הסכמת העובד לכך שהנופש ממומן במקום תשלום דמי ההבראה".
האם עובד שהתפטר זכאי לדמי הבראה?
עו"ד מצר לוי: "זכאות לדמי הבראה קיימת לעובד גם בסיום העסקתו אצל המעסיק בין אם פוטר או התפטר. הזכאות לדמי הבראה לאחר סיום יחסי עובד ומעביד מוגבלת לשנתיים האחרונות לפני מועד סיום ההעסקה".
ומה עושה מי שלא הועברו לו דמי הבראה?
עו"ד הורנשטיין: "עובד שלא קיבל דמי הבראה במהלך תקופת עבודתו, יכול לתבוע בדיעבד את המעסיק ולקבל את דמי ההבראה רטרואקטיבית ובתנאי שלא עברו שבע שנים מהמועד שבו היה אמור לקבל העובד את דמי ההבראה".
האם משלמים מיסים על דמי ההבראה?
עו"ד מצר לוי: "מדמי הבראה מנוכים תשלומי מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות".
מה עוד כדאי לדעת?
עו"ד הורנשטיין: "דמי הבראה אינם נכללים בשכר המשמש לחישוב פיצויי פיטורים, וגם אין חובה להפריש עבורם סכומים לביטוח פנסיוני. כמו כן, עובדים מתחת לגיל 18, פטורים מניכויי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. בנוסף, חופשת לידה איננה משפיעה על חישוב תקופת הזכאות, כך שעובדת הנמצאת בחופשת לידה בחודש שבו מעניק המעסיק את דמי ההבראה, זכאית גם כן לקבל את דמי ההבראה על אף שלא עבדה בפועל".
עו"ד בטי מצר לוי היא עורכת דין מומחית לדיני עבודה, וועדי עובדים ומשפט עבודה קיבוצי. עו"ד שרון הורנשטיין, הוא העורך הראשי של אתר "כל זכות" , המרכז את כל המידע על זכויות תושבי ישראל והדרכים לממשן.
לפנייה לכתב/ת 
