החשד: שאול אלוביץ' ורון אילון מחקו תכתובות מייל ו-SMS

בעל השליטה בבזק ויו"ר בזק ו־yes שאול אלוביץ' ומנכ"ל yes רון אילון, מחקו התכתבויות בניסיון לטשטש ראיות ולשבש את חקירת פרשת המרמה ועבירות הדיווח בחברות התקשורת, כך חושדת רשות ניירות ערך. החקירות של חלק מהחשודים יחודשו היום.

פרשת אלוביץ'-בזק: המנכ"לית סטלה הנדלר נחקרה; חשד שמנכ"ל yes ניפח דו"חות בשביל בונוס

חשד נוסף בפרשת בזק: לקוחות yes נטשו, ההשפעה הכספית הוסתרה בדו"חות

(צילום: אלי דסה וצביקה טישלר)

ל"כלכליסט" נודע כי החשד למחיקת ההתכתבויות - ככל הנראה הודעות דואר אלקטרוני ומסרונים - התעורר לאחר שחוקרי הרשות החרימו מהחשודים טלפונים ניידים ומחשבים עם פתיחת החקירה ביום שלישי שעבר. מחיפוש שנעשה בהם עלה החשד כי ישנם קבצים והודעות שנמחקו.

חקירת הפרשה שמטלטלת בימים האחרונים את שוק ההון תתחדש הבוקר (א'). במרכז הפרשה עומד החשד כי אלוביץ' ואילון, ביחד עם נושאי משרה נוספים ב־yes כגון סמנכ"ל הכספים מיקי ניימן; הדירקטור ובנו של בעל השליטה אור אלוביץ'; וכן בכירים בבזק כגון המנכ"לית סטלה הנדלר והיועצת המשפטית של מטה החברה לינור יוכלמן, ביצעו בין השנים 2016-2015 פעולת מלאכותיות בדו"חות החברות.

הדירקטורים נחקרים 

על פי חשד הרשות, מטרת המניפולציות שבוצעו בדו"חות חברת הלוויין והשפיעו בהמשך גם על דו"חות קבוצת בזק, הייתה כי yes תעמוד ביעדי תזרים המזומנים החופשי שנקבעו בעסקת בזק-yes. תזרים מזומנים חופשי מוגדר כמזומנים שנבעו מפעילות שוטפת, פחות מזומנים לרכישת או מכירת רכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים. יעדי התזרים היו קריטיים לאלוביץ', על מנת שיוכל לקבל עשרות מיליוני שקלים נוספים מקופת בזק על מניות yes. בעסקת בעלי העניין שאושרה ב־2015, מכרה יורקום הפרטית של אלוביץ' את כלל מניותיה ב־yes לבזק. הרשות מייחסת למעורבים חשד לביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; מרמה והפרת אמונים בתאגיד; עבירות מנהלים בתאגיד; וכן עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך, ובכלל זה פרטים מטעים בדו"חות הכספיים והדיווחים של בזק הכוללים גם את דו"חות yes.

ביום שישי הסתיים מעצר הבית שהטיל בית המשפט על מנכ"ל yes אילון וסמנכ"ל הכספים של yes ניימן, וכן תקופת ההרחקה שלהם ממשרדי קבוצת בזק של אלוביץ'. חלק מהחשודים צפויים להיחקר שוב במהלך השבוע במשרדי הרשות בתל אביב, כשהחוקרים צפויים לעמת אותם עם מיילים שנתפסו במסגרת החקירה. כמו כן, החוקרים צפויים להתמקד בשאלה האם מקורבים לאלוביץ' - דוגמת בנו אור או היועצת המשפטית יוכלמן - פעלו כזרועו הארוכה בתוך חברת הלוויין כדי להשפיע על המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים לפעול באגרסיביות מול הספקים כדי לדחות תשלומים. על פי החשד, מטרת דחיית התשלומים הייתה ש־yes תעמוד ביעדי התזרים החופשי, וכך אלוביץ' יוכל לקבל כספים נוספים מקופת בזק.

ל"כלכליסט" נודע כי שניים משלושת הדירקטורים החיצוניים בבזק נחקרו במשרדי הרשות ביום חמישי וביום שישי, בנסיון לבדוק אם פעילות הוועדה הבלתי תלויה לאישור רכישת yes הושפעה מלחצים שהפעילו אלוביץ' ומקורבים לו. הדירקטורים החיצוניים שעמדו בראש הוועדה היו יצחק אידלמן, מרדכי קרת וטלי סימון.

הבונוסים משתנים 

כפי שנחשף בסוף השבוע באתר "כלכליסט", שלל המניפולציות בדו"חות הכספיים, נעשו על פי החשד בין היתר גם משום שלחלק מבכירי yes היה אינטרס כלכלי אישי בהשגת יעדי התזרים החופשי בעסקת בזק-yes. החשד התעורר לאחר שבינואר 2016 שינה דירקטוריון בזק את נוסחת הבונוס של המנכ"ל אילון. לפני השינוי הבונוס השנתי של המנכ"ל ניתן ללא תלות ביעדי התזרים החופשי, ואילו לאחריו הוא כלל רכיב הקובע כי 25% מהבונוס נגזר מיעד התזרים.

בשל שינוי זה קיבל אילון ב־2016 בונוס של חצי מיליון שקלים על עמידה ביעדי התזרים החופשי, מתוך בונוס של שני מיליון שקלים בסך הכל. לעומת זאת, בדו"חות 2015 של בזק מצויין כי אילון קיבל בונוס של 991 אלף שקלים 2015 , כשהוא לא נגזר גם מעמידה ביעד התזרים החופשי, אלא מ־80% יעד EBITDA (רווח לפני ריבית, מסים פחת והפחתות) ו־20% יעד הערכת יו"ר דירקטוריון yes על תפקודו.

רשות ני"ע חושדים כי השינוי בנוסחת הבונוס היווה תמריץ כלכלי לאילון לעוות את דו"חות yes כך שהתזרים החופשי יהיה גבוה. במצב זה, כך החשד, נוצרה זהות אינטרסים בין כיסו האישי לכיסו של בעל השליטה.

כאמור, מי ששינה את נוסחת הבונוסים של אילון בשנת 2016 היה דירקטוריון yes. בימים הקרובים צפויים להיחקר חברי הדירקטוריון בזמן שינוי הנוסחה. חברי הדירקטוריון היו שאול אלוביץ'; בנו, אור אלוביץ'; אישתו של אור אורנה אלוביץ'-פלד; מקורבו של אלוביץ' עמיקם שורר, שמונה לאחרונה למנהל פעילות אסטרטגיה ופיתוח עסקי בבזק; וכן פליקס כהן, טלי סימון ועמי ברלב.

מעורבים בפרשה שנחקרו כבר בנושא טענו להגנתם כי מרכיב של תזרים חופשי בנוסחת תגמול הוא דבר מקובל. ראיה לכך, הם טענו, היא שגם בנוסחת התגמול של בכירים אחרים בבזק בשנים הרלוונטית, כגון המנכ"לית הנדלר ובכירים נוספים, היה מרכיב של עמידה ביעד התזרים החופשי. הם הוסיפו וציינו כי גם חברת מריל לינץ', שיעצה בעסקת בזק-yes, השתמשה במדד זה כדי להעריך תוצאות עסקיות של yes שיאפשרו לירוקום של אלוביץ' לקבל תמורה נוספת.

"בזק תצא מחוזקת" 

מעו"ד נתי שמחוני ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן, המייצג את בזק ואת הנדלר נמסר בתגובה: "מנכ"לית בזק סטלה הנדלר שיתפה פעולה באופן מלא עם חקירת רשות ניירות ערך, ענתה על כל השאלות שנשאלה וכפרה במיוחס לה. הנדלר ממשיכה לנהל את בזק, כך שהחקירה לא תשפיע על פעילות החברה. בזק ידעה בעבר אירועים לא פשוטים ותמיד יצאה מחוזקת מהם, וכך יהיה גם הפעם".

בתגובה לחקירת יוכלמן, מסרו בבזק כי "היועצת המשפטית של מטה בזק, עורכת הדין לינור יוכלמן, מכהנת בבזק כעשור ומונתה על ידי הדירקטוריון הקודם בתקופת בעלי השליטה הקודמים. ליוכלמן ניסיון מקצועי עשיר של למעלה מ־14 שנה בחברות ציבוריות, נקי מכל רבב. עו"ד יוכלמן פעלה ופועלת במסגרת תפקידה אך רק לטובת החברה וכך נהגה גם באירועים העומדים לחקירה. עו"ד יוכלמן השיבה באופן מלא לכל השאלות שנשאלה".

לא היה ניתן להשיג את תגובתם של ז'ק חן, המייצג את שאול אלוביץ'; נוית נגב המייצגת את רון אילון; עוה"ד ארז הראל וקובי מרקוס ממשרד גורניצקי ושות' המייצגים את מיקי ניימן; ועוה"ד דרור מתיתיהו ושוני אלבק המייצגים את אור אלוביץ'.