באו לארץ כדי להתגייס: "ישראל היא הבית"

בשיתוף ארגון ידידי צה"ל בארצות-הברית ובפנמה - FIDF ו"יחד למען החייל"

הם עזבו את המשפחה, החברים ואת הארץ שבה נולדו - והגיעו לישראל במטרה אחת - להתגייס לצה"ל. אלפי יהודים מרחבי העולם מגיעים מדי שנה לישראל כדי להתגייס וחלקם נשארים בישראל אחרי השחרור. כדי להגיד תודה לאותם חיילים בודדים מקיימים השבוע ארגון ידידי צה"ל בארצות-הברית ובפנמה - FIDF - ו"יחד למען החייל" יום הצדעה לחיילים הבודדים. לקראת האירוע שוחחנו עם חיילים בודדים, שאוהבים את הארץ ומרגישים ישראלים לכל דבר.

אורן בורשטיין (21) הגיע בעקבות אחיו הגדולים לישראל מניו יורק וכיום הוא משרת בחטיבת גבעתי. בשיחה עם ynet הוא הסביר מה גרם לצעיר אמריקני לוותר על הקולג' ולהתגייס ליחידה קרבית: "באתי בגלל החינוך מהבית. אבא שלי היה בארץ כמה שנים, שירת בצבא, ירד, התחתן עם אמא שלי. כל החיים שמעתי על ישראל, גדלתי באווירה ציונית, כל הזמן אמרו 'ישראל היא הבית'".

אורן בורשטיין

ואז הגיעה ההחלטה לעזוב הכל ולבוא לישראל. "בגיל 17-18 כשכל החברים שלי היו בדרך לקולג', אמרתי לעצמי שכל החיים אני שומע 'ישראל היא הבית'. גם לא התחברתי כל כך לתרבות האמריקנית. רציתי לעשות משהו משמעותי בחיים שלי", הוא אומר.

אורן נמצא ארבע שנים בישראל ובנובמבר 2014 התגייס לגבעתי, החטיבה שבה שני אחיו הגדולים שירתו. במהלך השירות פקדה את משפחתו טרגדיה כשאחיו קובי נהרג בתאונת דרכים סמוך לבית שמש. "יש לי קרובים בארץ. אני גר בקיבוץ, מאומץ על ידי משפחה", הוא אומר על החיים כיום. ומה הוא מתכוון לעשות אחרי הצבא? אורן לא מהסס ועונה: "כמו כל ישראלי, נלך לטייל קצת ואז נחזור ללימודים ועבודה - פה בישראל".

מי שעוד הגיעו מארצות-הברית הם גיא זוהר (20) ומיטל שטלונג (20), שבאו מקליפורניה כדי לשרת בצה"ל. השניים היו בארצות-הברית יחד בגרעין צבר וכיום הם בני זוג. מיטל, שהגיעה ממחוז אורנג' בדרום קליפורניה, סיימה קורס קצינים ומשרתת כיום כקצינת תיאום בבה"ד 1.

מיטל שטלונג

מיטל סיפרה כי היא ובני משפחתה עלו לארץ כשהייתה בת 4 וכעבור ארבע שנים חזרה המשפחה לארצות-הברית. ב-2014 עלתה לארץ לבדה. "הצטרפתי לגרעין צבר ועליתי לארץ עם הגרעין. גרנו בניר יצחק בעוטף עזה", היא סיפרה. "התגייסתי לצבא והייתי מדריכה בתותחנים, הייתה שם כשנה וקצת ואז יצאתי לקצונה. סיימתי את הקורס ושובצתי בבה"ד 1".

היא פירטה את הסיבות מדוע החליטה להתגייס לצה"ל: "רציתי לעלות כי יותר התחברתי לתרבות בארץ, זו תרבות שונה. אנשים שונים. פשוט יש פה יותר חיבור עם האנשים. יש כאן מן אחווה כזו".

לחלק מהחיילים אין כמעט בכלל מבטא זר, אחד מהם הוא גיא, שהגיע מלוס אנג'לס. הוא סיפר כי שני הוריו הם ישראלים, שהיגרו לארצות-הברית אחרי ששירתו בצה"ל. כיום הוא משרת כמפקד בצנחנים. "בלוס אנג'לס יש קהילה ענקית של ישראלית. הרגשתי שייכות לישראל. אם אני לא אעשה צבא - אני אגיד לעצמי 'מה עשיתי בשביל הארץ שלי'", הוא אמר. "אני עליתי עם גרעין צבר, המחובר עם הצופים. מיטל הייתה בגרעין שלי. הכרנו ביחד בגרעין. כשעלינו לארץ הכרנו יותר. מאז שהתגייסנו אנחנו ביחד - מדצמבר 2014".

גיא זוהר

ויש גם תוכניות משותפות לעתיד וכמובן שהן קשורות לישראל. "שנינו משתחררים בהפרש של שבוע", סיפר גיא. "אחרי השחרור אני אלך לעבוד קצת, טיול של 6-8 חודשים ואז אני מקווה שאני אחזור ואלמד פה". גם מיטל מתכוונת להישאר בישראל. "אני אעשה טיול ואחזור. אני רואה את החיים שלי כאן בישראל", היא אמרה.

אבל לא רק מארצות-הברית מגיעים לצה"ל, אלא גם מאירופה. רובן קביליה (29) הגיע לישראל מאיטליה לאחר שכבר סיים תואר שני במשפטים. הוא משרת כיום כלוחם בחטיבת הנח"ל.

רובן קביליה

רובן סיפר כיצד התגלגל הרעיון להגיע לישראל ולהתגייס לצה"ל: "בגיל 20 רציתי להתגייס, אבל במשפחה שלי מאוד דאגו. אז אמרתי 'בסדר, אולי זה רק חלום לא כל כך גדול, אולי בהמשך אשכח'. סיימתי לימודים וחשבתי על הצבא. לא רציתי להיות כל החיים שלי עם המחשבה שעדיין לא עשיתי משהו. היה ממש קשה בגלל הגיל. אבל ברוך ה' סיימתי הכשרה כלוחם ושרדתי".

רובן סיים החודש בהצלחה מסע כומתה והוריו הגיעו במיוחד לארץ לטקס: "זה משהו שמגיע מהנפש. תמיד הרגשתי, גם באיטליה, שאני רוצה לעזור בקהילה היהודית ברומא, אבל הרגשתי שזה לא מספיק", הוא אומר. "אמרתי שלהתגייס זה להרגיש טוב יותר בפנים. אנשים כמוני צריכים להגן על המדינה. רציתי לעשות משהו כדי להרגיש יותר טוב כל החיים. אני יודע שעשיתי את החלק שלי. היה קשה עם המשפחה, בהתחלה הם לא קיבלו את ההחלטה".

ומה הוא מתכוון לעשות אחרי השחרור? רובן עדיין מתלבט: "אני בגיל שצריך למצוא עבודה טובה ואני צריך לבנות משפחה. אני לא יודע אם אני אשאר. עכשיו אני יודע כמה אני מתגעגע למשפחה שלי וכמה המשפחה שלי מתגעגעת אליי. אני אחכה עד סוף השירות כדי לראות איזו עבודה יש פה. החיים הם תמיד הפתעה".

שרון דורות

ויש גם נציגות מדרום אמריקה. שרון דורות (21) עלתה מברזיל ביחד עם אחותה התאומה ירדן ושתיהן התגייסו לצה"ל. לאחר קורס עברית במחווה אלון עברה שרון לשרת בגדוד המעורב - ברדלס. על ההחלטה לעזוב את ברזיל ולהגיע לארץ, היא סיפרה: "רציתי להגיע לישראל ולהתגייס לצבא. אחותי אמרה 'OK, גם אני הולכת'. רק שעכשיו כשאנחנו בצבא - אנחנו לא ביחד".

שרון סיפרה כי כבר הייתה בעבר בישראל ולמדה באולפן וכאשר חזרה לברזיל - קיבלה את ההחלטה לעזוב הכול ולהגיע עם אחותה התאומה לישראל.

ארגון ידידי צה"ל בארצות-הברית ובפנמה – FIDF – ו"יחד למען החייל" (האגודה למען החייל וקרן לב"י) בשיתוף עם צה"ל ומועדון "יותר" יקיימו ביום חמישי, 29 ביוני, את יום ההצדעה לחייל הבודד – "עולים על כפכפים". האירוע יערך בפארק המים שפיים בהשתתפות כ-5,500 חיילים בודדים המגיעים מכל קצוות העולם, כ-1,000 מש"קיות ת"ש המלוות את החיילים בשירותם הצבאי, קציני ומפקדים, תומכי ארגון FIDF ונציגי FIDF ו"יחד למען החייל".

האירוע נועד לספק לחיילים הפוגה וריענון משגרת היומיום וכן הבעת תודה והערכה על תרומת הייחודית למען המדינה. במסגרת האירוע יגיעו אל הפארק להקת "קפה שחור חזק" להופעה מיוחדת לכבוד החיילים.

בשיתוף ארגון ידידי צה"ל בארצות-הברית ובפנמה - FIDF ו"יחד למען החייל"