90% מהעסקים בישראל מקבלים רק 13% מהאשראי הבנקאי

דו"ח בנק ישראל שפורסם לאחרונה הסוקר בין הייתר את האשראי שמעניקה מערכת הבנקאות למגזר העסקי, קובע כי בשנת 2016 חלה עליה של 18% בהיקפי האשראי לעסקים הקטנים והזעירים והם נהנים מכ-43% מסך האשראי, אלא שמסתבר שההגדרה הזו בעייתית.

לטענת התאחדות המלאכה והתעשייה, נתוני בנק ישראל מטעים, שכן הם שמים תחת קטגוריה אחת עסקים זעירים, שהם רוב העסקים בישראל ומחזור העסקאות של כל אחד מהם אינו עולה על מיליון שקל, ביחד עם עסקים שמגלגלים כ-50 מיליון שקל בשנה. זאת כאשר הפרדה של אותם עסקים זעירים ובחינת האשראי שניתן להם מעלה כי לא חל כל שינוי לטובה בהיקפי ההלוואות שניתנו להם.

בנק ישראל מגדיר עסק זעיר כעסק שמחזורו השנתי הוא עד 10 מיליון שקל ועסק קטן כעסק שהמחזור שלו הוא בין 10 מיליון ל-50 מיליון שקל. כך, טוענים בהתאחדות כי בנק ישראל מציג נתונים יפים על עלייה במתן האשראי לעסקים קטנים. "האמת העגומה היא ש-90% מהעסקים הם עד מחזור שנתי של 2 מיליון שקל והאשראי שקיבלו הוא 13% בלבד מסך האשראי. 76% מהעסקים, כלומר הרוב המכריע הם עד מחזור של מיליון, וגם פה בנק ישראל לא מספק נתונים".

ניתוח כלכלי שביצעה התאחדות המלאכה והתעשייה מעלה כי מספר זעום של 0.4% מהעסקים במשק קיבלו 47.65% מהאשראי בעוד 90% מהעסקים (שהם בעלי מחזור של עד 2 מיליון שקל בשנה) קיבלו רק 13% מסך האשראי.

"הבנקים, וגם בנק ישראל, משתמשים בטריק ידוע כדי לשפר נתונים – הגדרות רחבות ככל שניתן", אומרת ליאת גור, מנכ"לית משותפת בהתאחדות המלאכה והתעשייה. "עדיין המאיון העליון של העסקים מקבל מחצית מהאשראי הבנקאי והצהרות על ירידה בריכוזיות האשראי היו מוקדמות מדי. מה גם שעדיין הריביות שמשלמים העסקים הקטנים עבור האשראי כמעט כפולות מאלה של העסקים הגדולים, והם גם צריכים להחזיר אותן".

לדבריה, "העסקים הזעירים והקטנים בישראל, כאלה שהמחזור שלהם הוא מיליון בקושי, מקסימום 5 מיליון, עדיין סובלים מאפליית אשראי, מריכוזיות שוק האשראי ש 95% ממנו נשלטים על ידי הבנקים, וכן מריכוזיות כלי הסיוע הממשלתיים".

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "לצערנו, הצגת הנתונים שהתאחדות המלאכה והתעשיה ביקשה וקיבלה מבנק ישראל מטעה ומסלפת. הנתונים שהועברו מראים שהעסקים הזעירים (מחזור של עד 10 מיליון שקל) מחזיקים בכ-29% מסך יתרת האשראי העסקי (ומזה העסקים הזעירים עם מחזור של עד 2 מיליון שקל - כ-13%), בעוד שהעסקים הגדולים (מחזור של מעל 250 מיליון שקל ) מחזיקים בכ-38% מיתרת האשראי העסקי, ואת השאר מחזיקים העסקים הקטנים והבינוניים. בניגוד לטענה על פיה לא חל כל שינוי, יתרת האשראי לעסקים הזעירים גדלה בשנה האחרונה ב-8%, ולאלו שהמחזור שלהם עד 2 מיליון שקל - ב-29%".

"הנתון אותו ציטטה ההתאחדות של 47% מהאשראי הבנקאי שניתן ל-0.4% מהלווים אינו מתייחס, כפי שנטען בידיעה באופן מטעה, רק ללווים מהמגזר העסקי, אלא לכלל הלווים במשק, כולל משקי בית שיתרת הלוואתם עומדת על אלפי או אפילו על מאות שקלים. ברור שבהסתכלות כזו הלווים הגדולים יחסית מהווים חלק ניכר מיתרת האשראי".

ליאת גור, מנכ"לית התאחדות המלאכה והתעשיה, מסרה בעקבות תגובת בנק ישראל: "סך כל האשראי הבנקאי ב-2016 היה 935 מיליארד , והעסקי 432 מליארד, ממנו קיבלו הגדולים, שהינם בעלי מחזור של 100 מליון ויותר, סך של 206,238 מליארד שקל שהם 48% מהאשראי העסקי. בנק ישראל מסלף וממשיך להתייחס לעסקים בעלי מחזור של עד 10 מליון כ"זעירים", למרות שהם 96.2% מהעסקים".

"בחירה של הגדרות רחבות, שאינן תואמות את המציאות של המשק, אומנם נוחה כדי להציג שוק אשראי פחות ריכוזי, אך אינה תואמת את מצוקת האשראי של העסקים. דו"ח של ה OECD מ 2016 קובע חד משמעית כי : "הקשיים בקבלת מימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל נמשכים על רקע ריכוזיות המערכת הבנקאית המצמצמת את התמריצים של הבנקים לחפש לווים בקרב עסקים קטנים ובינוניים."