חצי שנת עבודות שירות לרופא שפרסם חומר פדופילי: "אכזריות נוראית למצולמים"
בית המשפט העליון דחה את בקשתו של הרופא לערעור, אחרי שהורשע ונגזרה עליו חצי שנת עבודות שירות. השופט: "מדובר באדם שאסף ושיתף כ-150 אלף קבצים שונים של תועבה, אני כותב את הדברים והיד רועדת על המקלדת". השופט הסביר שהחליט להקל עמו בגלל "סיפור אישי עם רקע קשה"
רופא שעבד בבית חולים גדול במרכז הארץ הורשע בהחזקת חומר פדופילי בהיקפים גדולים, ונידון למאסר בפועל של חצי שנה שירוצה בעבודות שירות. לפני כמה ימים דחה בית המשפט העליון את בקשת הערעור שהגיש סנגורו של הרופא על עצם ההרשעה שלו. בכך הוא הורשע סופית ולא יוכל לערער על עונשו.
גזר הדין שלו נקבע בבית משפט השלום בנובמבר 2016 ולפני כשלושה חודשים נדחה הערעור בבית המשפט המחוזי. לפי כתב האישום שבו הודה והורשע, במשך כמה שנים הנאשם החזיק במחשבו ובהתקנים שונים כ-150 אלף קבצים שהכילו עשרות אלפי תמונות של ילדים בעירום, של ניצול מיני של קטינים בידי מבוגרים, וכן אלימות נגד קטינים וחומר שבו נראים ילדים כפותים. הוא אף השתמש בתוכנות שיתוף שאיפשרו גישה למשתמשים שונים.
הרופא הודה בעבירות של פרסום והצגת תועבה ושל החזקה, צריכה ופרסום. הפרקליטות ביקשה עונש במתחם ענישה של חצי שנה עד שנה וחצי מאסר, אך גם ביקשה למקם הענישה ברף התחתון. לבסוף גזר השופט על הרופא חצי שנת מאסר בפועל, שאותה הוא יירצה בעבודות שירות.
"אנשים זדוניים, מפלצות של ממש"
שמאי בקר, השופט שהרשיע את הרופא בבית משפט השלום בתל אביב, כתב עליו בגזר הדין מילים קשות: "לא מדובר באדם מבולבל מבחינה מינית שסקרנותו גברה עליו להרף עין והשיג בדרך לא דרך תמונה או שתיים. מדובר באדם שאסף, אגר, קיבץ, הוריד, שמר, ושיתף כ-150 אלף קבצים שונים של תועבה, תמונות ייעודיות, נוראיות, פוגעניות. אני כותב את הדברים והיד רועדת על המקלדת.
"צריך להיות אדם ערל לב, עיוור ממש רגשית לכאב של זולתו, במיוחד כאשר הזולת אינם אלא ילדים רכים בשנים אשר אנשים זדוניים, מפלצות של ממש, עושים בהם שימוש נוראי כל כך לספק את יצריהם האפלים", הוסיף השופט בקר. "אין לי ספק שאדם כמו הנאשם, רופא מצטיין, לא יכול היה שלא לדעת ולהבין את הקשר הטבעי והבסיסי בין סיבה ומסובב, בין צילום או סרט לבין האכזריות הנוראית שנגרמה למצולמים".
למרות הדברים הללו הסביר השופט מדוע הוא הקל בעונש. "לנאשם רקע אישי קשה, הוא הודה והביע חרטה, הסביר שלא רצה לפגוע באיש וביקש 'הזדמנות שנייה כדי שיוכל להמשיך לעבוד כרופא', תוך שהוא מגולל סיפור אישי עם רקע קשה. נכתב שהוא עבר הליך שיקום ארוך 'יוצא מן הכלל'". השופט לא קיבל את בקשת סנגורו של הנאשם שלא להרשיע אותו, למרות חוות הדעת החיוביות של השיקום. השופט החליט שהוא אף מתיר לפרסם את שם הרופא, אלא שזה פנה לבית המשפט העליון בבקשה למנוע החלטה זו.
עורך דינו של הנאשם, לירן זילברמן, מסר בתגובה: "כל גורמי המקצוע, משירות המבחן ועד גורמי הערכת המסוכנות, קבעו חד משמעית שהלקוח שלי הוא לא פדופיל. המקרה שלו חריג לקולא מהפן הזה והדברים עמדו לנגד עיני בתי המשפט ומשתקפים גם בענישה. להבנייה החברתית שכל תמונה של קטין עירום משמעה כי מהצד השני יושב פדופיל - אין אחיזה בפסיכולוגיה. נכון, התכנים אינם הולמים ואינם ראויים ואפשר לחבר להם סופרלטיבים שליליים נוספים, אבל בתי המשפט וגם הפרקליטות בהגינותה הסכימו כי המקרה חריג, לא בגלל התכנים אלא בגלל האיש. הלקוח שלי עבר שיקום ארוך, הוא השעה את עצמו ביוזמתו מעיסוק ברפואה למרות שנכונו לו גדולות ונצורות. אני מבין שברמה הציבורית הסיפור הזה נראה לא טוב. 'רופא' ו'פדופיליה' אלה צמד מילים שלא נשמעות טוב ביחד, אבל תמיד יש סיפור שהוא מעבר".