המסע של שי מיקנעם עילית למקום השלישי במר יוניברס
כבוד ישראלי: מר ישראל, שי בוביס קטף השבוע את המקום השלישי בתחרות מר יוניברס העולמית בברזיל. ל-ynet הוא מספר שלתחרויות בכלל הגיע רק כדי להוכיח למתאמניו שתמיד אפשר להשיג יותר
פיתוח גוף תחרותי הוא ענף תובעני במיוחד. בעולם בו הכול מתמצה בסופו של דבר בכמה שניות בודדות של מפגן תכליתי על במה, עובדים הספורטאים לילות כימים, שבועות וחודשים, לעתים אף שנים - על מנת להגיע לרגע כשידם על העליונה.
כתבות נוספות:
נא להכיר: גורו היוגה הלוהט שמגיע לישראל
מסוכרת נעורים ל-100 ק"ג שרירים: יובל לא ויתר למחלה
הכירו: התרגיל הטוב ביותר לפיסול שרירי הבטן
שי בוביס מעולם לא תכנן להיות מתחרה מקצועי. הבעלים בן ה-33 של סטודיו לאימוני כושר אישיים וחנות לתוספי תזונה וביגוד ספורט מיקנעם עילית היה עד לפני שנה עדיין שקוע בשגרת היום העמוסה של העסק שלו, בטח שלא חשב על להגיע להישגים כלשהם.
אבל הרצון להוות דוגמה למתאמנים שלו גבר על הכול והביא אותו בגיל 33 לבחון מחדש את הגבולות של עצמו. בחודש מאי האחרון זכה שי בתחרות מר ישראל, ואם זה לא הספיק – הזכייה שלו השבוע במקום השלישי בתחרות מר יוניברס העולמית הוכיחה לכולם שהוא קצת יותר מרק "כוח שיש להכיר בו".
ללכת עד הסוף
הכושר לא היה זר מעולם לשי בוביס, כמי שגילה אותו כבר בגיל 13 כשהחל להתאמן בהתעמלות קרקע ומכשירים. "עזבתי אחרי 4 שנים את הענף כי לא היה כל כך איפה להתפתח בארץ. חיפשתי מקום מפלט אז הלכתי לחדר הכושר", הוא נזכר. "שם התחלתי את הדרך שלי עם משקולות קלות ולאט לאט עליתי".
במהלך השנים שלאחר מכן המשיך שי להתמיד בשגרת הכושר כאשר במקביל ניהל את העסק שלו לאימוני כושר אישיים. עם הזמן הוא הבין שעל מנת להוכיח למתאמנים שלו עד כמה הוא מאמין בכוח הרצון, עליו להוות להם דוגמה בעצמו. "המוטו שלי בתור מאמן אישי זה לדחוף את המתאמן קדימה כמה שיותר", הוא מסביר. "הבנתי שכל זה שאני נראה טוב ורודה בהם ומשמש להם כדמות גורם להישגים שלי להיראות מובנים מאליהם, אז פשוט נתתי להם לראות אותי בפרספקטיבה אחרת. אמרתי להם שאני הולך להתחרות כדי להראות להם שגם מהמקום שלי יש לאן לשאוף ולהמשיך לעבוד קשה".
כך נראה אימון:
כחובב אתגרים התמסר שי במהרה לשגרת ההכנה לתחרות. "אני בא מעולם של כושר ואימונים ולא בקטע של פיתוח גוף, לא משהו תחרותי. זה תהליך שפתח לי דלת לעולם שלא הכרתי לפני זה וככל שעברו הימים פשוט נשאבתי לבפנים".
הוא מספר על שגרת אימונים ספרטנית במיוחד. "זה לקפוץ בבוקר ישר מהמיטה ותוך 40 שניות עד דקה להיות בחוץ על קיבה ריקה כשלא הספקת להבין אפילו מה קורה איתך ולעשות סיבובים סביב המושב בקצב מהיר. זה לחזור לבית, לסדר את הארוחות, להתקלח זריז, ללכת לעבודה, לעשות עוד אימוני כוח, לחזור הביתה מאוחר, לשקול במדויק את כל האוכל ליום שלמחרת - וכל זה כשהגוף בסטרס של דיאטה קשוחה מאוד".
ואם מדברים על דיאטה, גם התזונה זכתה ליחס משמעתי נוקשה. שי מדבר על 6-7 ארוחות ביום, לפעמים אפילו 8, כאשר כל ארוחה נשקלה עד רמת הגרם. צריכת החלבון שלו נעה סביב ה-200 גרם ביום. אם תרצו, זה משהו כמו גביע קוטג', קופסת טונה, 2 מנות מדידה של שייק חלבון, 350 גרם חזה עוף, 2 ביצים ו-2 גביעי יוגורט.
"אף פעם לא האמנתי"
לאחר שנה של הכנה ניגש שי להתחרות בתחרות מר ישראל של איגוד נאבא וקטף את המקום הראשון בקטגוריית "Men Physique" ואת תואר "אלוף האלופים". אנשים רבים הבינו שזהו לא סתם מזל של מתחילים. גם התגובות - החלו להגיע. "אנשים החמיאו, באמת באמת פרגנו, ואמרו לי שאני לא ברמה של הארץ", הוא מספר. הוא החליט ללכת על כל הקופה: התחרות בתחרות העלית של ענף פיתוח הגוף בעולם: מר יוניברס.
"תמיד הייתי בנוי. זו עבודה של שנים, לא יום יומיים", הוא אומר. "גם העובדה שבאתי מרקע של התעמלות מכשירים פעלה לטובתי ועזרה לי להיות מוכן לקטגוריה בה אני נמצא מבחינת הצורה של הגוף, והאסתטיקה והאיכות של השריר". שי כאמור, לקח את המקום השלישי בתחרות העולמית. זאת לאחר שנה בלבד של הכנה.
"אף פעם לא האמנתי", הוא מספר."רק כשהגעתי לתחרות וסיפרתי לכמה מהמתחרים שאני איתם באותם קטגוריה וראיתי שהם נבהלים וצוחקים הבנתי שיש בי איזשהו פוטנציאל שבכלל לא היה מתוכנן"".
הדרך לא הייתה קלה אך הרצון ללמד את המתאמנים שלו שיעור לחיים היה חזק יותר. "אני לא מכונה. אנחנו בני אדם וכולנו עוברים משברים, אבל לאט לאט אתה סוחף אחריך כל כך הרבה אנשים שאתה לא מרשה לעצמך להישבר. אתה לא יכול להרשות לעצמך לעשות את זה".
לא רק השינויים בכוחו וגודלו של שי ניכרים לעין, אלא גם הפנימיים יותר. "אני מתרגש מהמעמד" הוא מספר. "לא הייתי מעלה תמונות לפייסבוק אף פעם, רק תמונות שקשורות לסטודיו ולחנות וכולם היו אומרים לי 'למה אתה לא בפרונט'. התחרות הוציאה אותי החוצה קצת. גיליתי שהמטרה שלי בגדול זה לעשות טוב".
ומה באשר לחלום הזכייה במקום הראשון? כרגע הוא מעדיף לנוח ולאגור כוחות. "אני הולך לנוח במהלך השנה הזאת ובשנה הבאה אצא לדרך ואביא אותו. אני צריך לחזור לדאוג למתאמנים ולעסקים שלי. הם חשובים יותר מהכול".
לפנייה לכתב/ת 
