בריטני ספירס בבנגקוק: פיסה ממלכת הפופ
וידאו ארט מושקע, להיטים על גבי להיטים ובריטני ספירס אחת, מפוקסת, סקסית ושולטת מתמיד, שבאה לתת עבודה - והעניקה לקהל עוד פיסה מעצמה. רגע לפני שהיא נוחתת בישראל, קבלו חוויות מהמופע בבנגקוק
כולם רוצים פיסה מבריטני ספירס. המעריצים השרופים, הפפראצי, התקשורת הצמאה. כולם כולל כולם דורשים בשלומה ובשלום גזרתה של מכונת הלהיטים שדוהרת בצמרת עולם הפופ, פעם על ניוטרל, היום בפול גז - כבר כמעט 20 שנה.
בריטני ספירס רוצה לתת לנו פיסה מבריטני ספירס. פיסה מחושבת, מרהיבה, מתוקתקת ובעיקר - בתנאים שלה. הופעתה באימפקט ארנה שבבנגקוק, במסגרת סיבוב ההופעות העולמי "Piece Of Me" שחרג מגבולות הבמה הקבועה בלאס וגאס (ויגיע ב-3 ביולי לראשונה גם לפארק הירקון), הייתה אחת שכזו, והוכיחה פעם נוספת שבשלב זה בקריירה המפוארת שלה, הכוכבת מכירה היטב את הדרישות שלנו - ולא פחות את העבודה.
זו בריטני, ביץ' - בקרוב בישראל:
• בריטני ספירס: "מתרגשת להגיע לישראל, מקווה שתקבלו השראה"
• צפו: בריטני ספירס במסר אישי לישראלים
• רכבת ההרים של בריטני - מאז ועד היום
עם "Work Bitch" בפיה, מהלהיטים האלקטרוניים והמאוחרים יחסית שיצא ב-2013, היא פותחת את הערב בהילוך גבוה. היא חייבת לעבוד, ביץ'. לשלם בזיעה כדי לספק את השואו לשמו התכנסנו, להמשיך להצדיק את מעמד התושבת החוזרת לפסגה אחרי אי אלו קרחות ואשפוזים שכבר שכחנו.
אין דיבורים מיותרים. אין הנחות. יש המון אורות שחגים לכל עבר, עשן לבן ורקדנים חנוטים בחליפות צבאיות שעד לפני רגע צעדו ימין-שמאל בהמתנה לבואה. כעת היא מובילה אותם בבגד גוף חושפני, בהליכת הכוח המוכרת, מטיחה שיער לפנים ולאחור, צועדת לאורכה ולרוחבה של הבמה בשליטה מלאה, משליכה מגבעת לקהל בדיוק על הביט - ועוברת לשיא הבא.
הלאה ל"Womanizer" האלמותי, ומאש-אפ בין "Piece Of Me" ו"Break the Ice" המעט נשכח שממשיכים להעלות את הטמפרטורה. הזיעה היא כבר מצב קיים והווידאו-ארט מציג גוף נשי מעוטר בנקודות אור כחולות, כהומאז' לחליפת היהלומים השקופה שכיכבה בכלל בקליפ של "Toxic".
בריטני מטפסת על גב רקדנים שהספיקו לפשוט חולצה. הם מניפים אותה באוויר, היא מצחקקת וחוגגת את הדימוי שיצרה לעצמה לאורך השנים, בשתי ידיים ונחש פיתון אחד. המיניות הלא מתנצלת היא כלי הנשק של בריטני. הימים בהם נראתה אבודה וחלודה באור הזרקורים, לא יעזרו פלייבק ואוטו-טיון, כבר מזמן מאחוריה. בגיל 35, עם שני ילדים ושגרת חיים מאוזנת יותר (להוציא את חשבון האינסטגרם ההזוי, מְלא החתולים וסרטוני הקאט-ווק), נראה שבריט בריט הגיעה לנחלה והפכה לפרפורמרית מדופלמת ונוטפת כריזמה. וגם סקס.
"Me Against the Music", "Gimme More", "Boys" על ספידים, ולפניו דרישת שלום מוויל איי אם, שמבליח בווידאו-ארט עם "Scream and Shout" העכשווי. להיטים, רבותיי, להיטים. המופע ממשיך מפוצץ בכאלה, והקהל, שחלק לא מבוטל ממנו בקושי נולד כשבריטני ביקשה שנכה בה לראשונה - ואז שוב - מצטרף בקולי קולות.
"תאילנד אוהבת את בריטני", מצהירים שלטים שחולקו מראש, וכעת נישאים בידי מעריצים נלהבים. רבים מהם לא הסתפקו בחולצות מודפסות, ועטו, בנים כבנות, תלבושות ממיטב הקליפים של הכוכבת. תלמידת בית הספר, הדיילת הסקסית וגם הדומינטריקס עם חליפת העור האדומה. אחלה חיקויים יש להם פה - ובהתאם, גם בריטני מחזירה אהבה.
ירידה נוספת, לטובת עלייה לעוד שיא בימתי (או שמא שפל מוסרי? את זה יכריעו האימהות של רקדניות הליווי), שמגיע כשבריטני מבצעת את "I'm a Slave 4 U" בגרסה איטית מהרגיל, ועמוד הריקוד בין רגליה. "Make Me" המתפנק מהאלבום האחרון שומר על אווירת חדר המיטות, ובסופו מחליטה הזמרת להלהיט אותה עוד יותר. "מה עניינים, בנגקוק? הגענו לחלק היותר שובב במופע - מי יבוא לשחק איתי?", היא שואלת, ומעלה בחור מהקהל לצלילי השיר "Freakshow". הוא נבחר ככל הנראה מבעוד מועד, אבל ספק אם היה ערוך נפשית לריקוד החושני של בריטני, שגם הוליכה אותו ברצועת סאדו מאזו על הבמה. בסוף הוא קיבל חולצה חתומה ומחיאות כפיים סוערות. גם זו נחמה.
"Do Something" מ-2005 מחזיר את הקצב, " Circus" ו"If U Seek Amy" הופכים הכל לקרנבל, "Touch of My Hand" הרית'ם אנד בלוזי נותן קצת אוויר לנשימה ומוליד קריאות התפעלות מיכולות התנועה של בריטני שנמצאת בכושר שיא.
תחילתו של הגראנד פינאלה מגיעה כשבריטני, הפעם במחוך אדום (חלילה לא ההוא מקודם), שבה לבמה אפופת עשן ומבצעת גרסה מואטת, מלאת מסתורין, ללהיט "Toxic" - שהופך כך להמנון. הקהל שבוי, שר מילה במילה, ומסתגל בשמחה כשהשיר חוזר למקצבו המוכר.
18 שירים מאחורינו אבל בריטני רחוקה מלהיות גמורה. עוברת מ"Stronger" ל"Crazy", עדיין מחייכת, עדיין מישירה מבט, קופצת, זוחלת ומשוחררת עוד יותר מבתחילת המופע. "תודה לך, בנגקוק, על ערב מופלא, אנחנו אוהבים אותך!", היא קוראת, מודה לרקדנים "הכי טובים בעולם" ורצה אל מחוץ לבמה - רק כדי לשוב כעבור כמה רגעים לביצוע אחרון חביב. "אתם ערוכים לעוד אחד?", היא שואלת. כן, בריטני, תכי בנו פעם נוספת, הפעם עם קונפטי ו"Till the World Ends" האולטרה-מסיבתי.
בסופו היא גם מודה לנו. מוחאת לנו כפיים. אנחנו, לא היא, מותשים ומרוצים. עברנו איתה משהו הערב, ממש רכבת הרים. התלהבנו, רקדנו כאילו השנה היא 1998 בלי להתנצל לרגע. יותר מכל, שמחנו לראות איך תלמידת התיכון התמימה עם שתי הצמות גדלה והפכה, פיסה אחרי פיסה, למלכת במה עם רפרטואר מפואר, שיכולה לעשות לכל הנסיכות החדשות והמשוכפלות בית ספר למוזיקת פופ.
