יוסי, חדל פטפטת / מליניאק
אם הלב של בניון תמיד היה בבית"ר, אז למה כשעזב את חיפה הוא העדיף את מכבי ת"א? וגם: הצהובים בכדורסל הולכים על הקטר הלא נכון, והסיבה האמיתית להעדיף את רונאלדו על פני מסי
במסיבת עיתונאים לקראת הפיינל-פור העיר סימונה פיאניג'אני שבארבע שנים ביורוליג ובעשר שנותיו בליגה האיטלקית הוא לא השתתף בכל כך הרבה מסיבות עיתונאים כמו השנה בישראל. תרגום: באימא־שלכם, די עם הפטפטת.
גם בית"ר ירושלים קיימה מסיבת עיתונאים והציגה את יוסי בניון. "זו סגירת מעגל", הכריז בניון, "אני מקווה שאפרוש כאן". סגירת מעגל? מתי ואיפה המעגל נפתח? הרי יוסי מעולם לא שיחק בבית"ר. אולי מדובר במעגל רגשי, כי לדבריו הוא היה תמיד אוהד בית"ר. לא זוכר ששמעתי את זה אי־פעם. בניון פתח את הקריירה בהפועל באר־שבע. גם מכבי חיפה, שבה יוסי לקח אליפויות, יכולה להיות סוג של בית, אבל הלב היה תמיד בית"ר.
אז למה כשיוסי עזב את חיפה הוא העדיף את מכבי ת"א? אל תגידו שהכסף זה העניין. אני לא נכנס לאף אחד לכיס, אבל בשביל השחקן הישראלי המרוויח בכל הזמנים לא שווה לוותר על סכום קטן בשביל להגשים חלום ולשחק בקבוצה שהוא אוהד?
גם כשג'ורדי קרויף הבהיר לבניון שמכבי ת"א לא מעוניינת בשירותיו, הוא לא מיהר לירושלים. בבאר־שבע אין לו מקום, לסמי עופר הוא לא יכול להיכנס אפילו במדי הנבחרת, הפועל ת"א ירדה ליגה, סכנין רחוקה. נשארו רק מכבי פ"ת ובית"ר ירושלים. ועדיין, לפני שהחליט "לסגור מעגל", יוסי הלך לבדוק מה המצב בפתח־תקווה. עכשיו הוא מקווה לפרוש בבית"ר. מקווה? האפשרות היחידה שבניון יפרוש לא בבית"ר היא שהוא ימשיך לשחק לפחות עוד שנה בקבוצה אחרת.
בחייאת יוסי, אתה תעזוב את הקבוצה שאתה אוהד בשביל לסיים את הקריירה ברעננה?
הרכבת הלא נכונה
לפני פתיחת העונה שעברה (2016/17) פגשתי את אמנון אבידן ממכבי ת"א. יש לכם קבוצה לפיינל־פור של היורוליג, אמרתי לו. הסוף ידוע. חלק מהביקורת על הקבוצה הוא חוכמה בדיעבד. אני לא זוכר מישהו שהסתייג מההחתמה של סוני ווימס, כולם הריעו לאנדרו גאודלוק, והבחירה במאיק צירבס וקווינסי מילר, ששיחקו יחד בכוכב האדום בלגרד, הייתה הברקה.
מהסרט ההודי המצוין The Lunchbox לקחתי משפט חזק: הרכבת הלא נכונה יכולה להביא אותך לפעמים למקום הנכון. גם ההפך תופס: הרכבת הנכונה יכולה להוביל אותך להתרסקות. אפשר לעשות את הדברים הנכונים ולהיכשל, ואפשר לעשות שגיאות ולהצליח. הבעיה מתחילה כאשר מישהו עושה טעויות ומצליח, ומתחיל להאמין שהוא פיצח את נוסחת ההצלחה.
דוגמה מצוינת היא הזכייה של מכבי ת"א ביורוליג ב־2014. דייויד בלאט, אלכס טיוס וטייריס רייס, שכבר היו עם רגל בחוץ, אחראים לזכייה בגביע. כולם זוכרים שרייס היה השחקן המצטיין בפיינל־פור ושבלאט המשיך לקליבלנד, איש לא זוכר את שרשרת הנסים שקדמה לזכייה בגביע. מאז מכבי ת"א רק מידרדרת.
סוני ווימס, שגורש ממכבי בבושת פנים, מפלרטט בימים אלה עם ריאל מדריד. האם לא שמעו בספרד מה קרה בישראל? אם יעקוף את מכשול הסמים, ווימס יכול עדיין להביא תועלת לקבוצה שיש לה הנהלה שתחזיק אותו קצר. במועדון רציני, שחקן שמעביר ביקורת על המאמן הולך בעצמו הביתה. הנהלה שנותנת גיבוי לשחקן ומפטרת את המאמן - מפטרת עוד מאמנים ונשארת עם חבורת סמרטוטים.
החזרה לשמות של פעם - נבן ספאחיה, גיא גודס, טל בורשטיין, טייריס רייס, אלכס טיוס - היא קריצה לבעלי המינויים. ראיתי השנה משחקים של ברצלונה. רייס הרס כל חלקה טובה. המחליף שלו, תומא הורטל, יחזיר את ברצלונה לצמרת. פליימייקרים כמו רייס, אי.ג'יי רולנד וקרטיס ג'רלס גורמים לי לבחילה. אם נשים לרגע בצד את התוצאות, פליימייקר אמור לעשות את השחקנים סביבו טובים יותר, ואילו יותם הלפרין ובר טימור היו טובים פחות. אמארה סטודמאייר וליאור אליהו הציגו את העונה הגרועה בקריירה שלהם. רפי מנקו נשלח לאילת, ג'רום דייסון וטרנס קינזי נתנו פיינל־פור גדול, הכל באחד־על־אחד.
עכשיו בונים את מכבי ת"א סביב רייס. האיש משוחרר משמירות, מכדרר את עצמו לדעת, וספק אם ספאחיה וגודס יוכלו לשנות הרגלים. טיוס אתלט ענק. רוב הסלים שלו באים מריבאונד התקפה ומאלי־אופים, אחרי שהוא חוסם ומתגלגל לסל בפיק־אנד־רול. שומר חכם שולח אותו לקו, שם האחוזים שלו נמוכים. מצד שני, טיוס הוא מה שחסר למכבי - שחקן שחוסם ומשנה זריקות. כל שחקן שעבר העונה את הקו האחורי הגיע לטבעת. טיוס אמור לספק קו הגנה שני, ויש עוד חמישה זרים להחתים. הניסיון לימד אותי לא לעסוק בנבואות.
למה רונאלדו עדיף על מסי
הפגרה היא זמן נפלא לעסוק בעניינים הזויים, כמו האזהרה שפירסם האסטרופיזיקאי סטיבן הוקינג בכינוס מדעי בנורווגיה, לפיה המין האנושי חייב להתחיל לעזוב את כדור הארץ כדי להימנע מהשמדתו עקב פיצוץ אוכלוסין ושינויי אקלים. הוקינג הציע שהאנושות תתחיל ליישב בני אדם על המאדים והירח, בתהליך שמזכיר "תיבת נוח".
איך זה קשור לספורט? בשנים האחרונות מתנהל ויכוח מר בשאלה מיהו הכדורגלן הטוב בעולם - לאו מסי או כריסטיאנו רונאלדו? הדיון הוא תיאורטי, כי יש דברים "שלא מופיעים בסטטיסטיקה". אם תתאמת תחזיתו של הוקינג, אין ברירה אלא לקבל החלטה ולבחור מי יהיה הכדורגלן שיעלה לתיבת נוח.
הייתי בעד מסי עד שצפיתי בקליפ מדהים - Ronaldo scores in the dark. חפשו בגוגל ותראו ניסוי מופלא שערכה רשת SkySport, בו מרימים לכריסטיאנו קרנות באצטדיון חשוך שמואר בזרקורים. כשהכדור באוויר מכבים את האור, הצילום נמשך במצלמות אינפרה אדום ומאפשר לראות איך רונאלדו מצליח לצפות את מעוף הכדורים בחושך, נוגח, בועט ובמקרה אחד מעיף את הכדור לרשת בעזרת הכתף. היכולת להרגיש לאן יעוף הכדור היא סוג של פרמטר שלא מופיע בסטטיסטיקה.
סיפור חיובי בצהוב
מאחר שאני מואשם בשנאת מכבי, אנצל את הפגרה להביא סיפור חיובי בצהוב: מרצ'לו אינצ'ליני, מהספונסרים של מכבי ת"א בכדורסל, נרתם לאחרונה לסיוע בתרומה לאוהד מכבי ת"א בכדורגל שצריך לעבור ניתוח דחוף בחו"ל. אינצ'ליני קיבל כדורי רגל חתומים בידי שחקני מכבי ת"א בכדורגל, לקח את דור מיכה לסיבוב במחלקה האונקולוגית בבית חולים "דנה" באיכילוב, וחילק אותם לילדים.
יש ילדים חולי סרטן שמקבלים טיפול בבית חולים שדה בגן סאקר, ויש שמקבלים כדורי רגל חתומים. המדינה צריכה לדאוג לטיפולים, אבל אפשר לעשות הרבה מעבר. קבוצות וספונסרים מבינים שתרומה לקהילה חשובה לא פחות מעוד ניצחון בליגה. לבריאות.