בלי תירוצים
גיא לוזון לא הצליח לשדרג את מכבי חיפה בעונה שעברה, אבל זו לא הייתה קבוצה שהוא בנה. עכשיו, בלי מנהל מקצועי על הראש ועם שחקנים שהוא בחר, כל האחריות תהיה עליו
אם שואלים את גיא לוזון מה לא עבד בחודשים הבודדים בהם הוא מאמן את מכבי חיפה, חלק מהתשובה יכלול האשמות, גם מוצדקות יש לומר, כלפי טור קרלסן, זה שבנה את הקבוצה שקיבל.
לא מזמן, באחד הנאומים שלו, אמר לוזון: "הגעתי לקבוצה שאין בה מגן ימני, אין שחקני כנף, אין בלם מהיר, אין קשר אחורי טוב. אני והמנהל המקצועי החדש נבחר את השחקנים שאנחנו חושבים שצריכים להיות פה, ואם אחרי תקופה מסוימת לא תראו שינוי - תבואו אליי בטענות". לוזון, בפומבי, העמיד עצמו למבחן, שמתחיל ממש עכשיו.
מנהל מקצועי חדש אין, גם בגלל לוזון עצמו, ולכן כל האחריות למצבה המקצועי של מכבי חיפה - מבניית הסגל כרגע, דרך האימונים ועד הצבת השחקנים על המגרש בפתיחת העונה בעוד פחות מחודשיים - היא על לוזון ורק עליו. רמון פלאנס, מי שהיה בראש הרשימה של יעקב שחר לתפקיד המנהל המקצועי, לא הגיע כי רצה לבחור צוות מקצועי משלו תחתיו, אבל הירוקים רצו להשאיר את לוזון בתפקיד. המנהל המקצועי השני, טוני מוניוס, ביטל הגעתו. לוזון לבד, וכל העיניים נשואות אליו.
רוב אוהדי מכבי חיפה לא אופטימים מהמצב. בשלושה-ומשהו החודשים שלו בקבוצה, עד תום העונה, חיפה הידרדרה לשפל מקצועי נמוך עוד יותר מזה שהייתה בו קודם לכן. משחקי הפלייאוף היו מבישים עבור האוהדים, והכרטיס לאירופה, מטרה מינימלית עבור האימפריה הישראלית, לא הושג. והיכולת, בעיקר היכולת, הייתה רעה.
לוזון עבד עם מנהלים מקצועיים בחו"ל, אבל מערכת היחסים שלו עם קרלסן נראתה רע מהרגע הראשון. השניים שידרו על גלים נפרדים ולוזון מתח ביקורת על השחקנים הזרים החדשים שהגיעו, איולפסון ואזמי, והושיב אותם על הספסל. הנתק בין לוזון לקרלסן היה מוחלט, ללא פגישות עבודה. אנשים בקבוצה אוהבים לספר שלוזון, ואפשר להתרשם מכך בקלות, אוהב להיות האדם שאומר את המילה האחרונה. הוא שונא להיות מספר 2, או לפחות להרגיש כך.
לוזון נפגש עם מוניוס, אבל אחרי שהתברר שהספרדי לא יגיע, המאמן הישראלי בעצם מקבל משחר יד חופשית. את כל הסמכויות המקצועיות וצ'ק פתוח להביא כמעט כל שחקן שהוא רוצה. הוא החליט לשחרר את כל השחקנים הזרים של הקבוצה מלבד קגלמאכר, והחדשים הם בחירה שלו. אין תירוצים.
אביחי ידין: "הוא גבר שבגברים"
תשאלו אוהד כדורגל אקראי ברחוב מה מסמל בשבילו גיא לוזון, ורוב התשובות שתקבלו יכללו את המילים "מוטיבציה", "משתולל", או "חי את המשחק". בחודשים האחרונים, מאז שמונה למאמן מכבי חיפה, נוספה מילה שמופיעה כמעט בכל אייטם חדשותי על המאמן, "מטריף", שמטרתה להסביר את כוחו העיקרי של לוזון - להחדיר בשחקנים שלו רצון לרוץ ולהילחם.
המילה החדשה והמטריפה הזו נאמרת היום דווקא בעיקר בפן השלילי. כלומר, לציין שלוזון הוא אולי מוטיבטור, אדם מלא תשוקה שמועברת גם לשחקנים שלו, אבל לוקה בהיבטים אחרים של תורת האימון, או יותר נכון - אפשר לומר שאותם היבטים אינם מאפיינים בולטים שלו כמו זה האחר. נוהגים להזכיר, למשל, דברים שאמר לוזון כשהיה מאמן הנבחרת הצעירה על כך שאינו עושה סקאוטינג על קבוצות יריבות, אבל רוב השחקנים שהתאמנו אצל לוזון דווקא משבחים את עבודתו.
"גיא מאמן ענק ויסודי", אומר אביחי ידין, ששיחק בעונה החולפת אצל לוזון בהפועל תל אביב. "הוא גבר שבגברים, וזה הדבר הכי חשוב שיש. כל אימון, כל דקה, הוא מכניס אותך לשיגעון חיובי. אם ייתנו לו לעבוד בחיפה, אני בטוח שהוא יצליח".
אז הנה, נראה שלוזון מקבל את האפשרות לעבוד בחיפה כפי שהוא רוצה, בלי אף גורם מתווך או משפיע. "גיא לא חושב שהוא צריך אף אחד לידו", מספר אחד משחקני חיפה הנוכחיים. "לפעמים כשהוא צועק ומשתולל אנשים רואים את זה בעין לא יפה, אבל הוא אחד שחי את האימון והמשחק. אם יש משחק בטלוויזיה, הוא שולח לך הודעה 'תראה את השחקן הזה והזה ותלמד איך להשתפר'. דברים כאלה".
את תנועות הידיים המפורסמות שלו על הקווים לוזון הראה לא מעט גם בחיפה, אבל במשחקים רבים, בעיקר האחרונים של העונה, הוא גם נראה חסר אונים, יושב על הדשא דקות ארוכות ומנסה להבין עם עצמו מה הוא יכול לעשות כדי להוציא את העגלה מהבוץ. האפשרויות לשינוי לא היו גדולות מדי, אבל עכשיו, כשהוא מתחיל מאפס ובעצמו, כל האשמה, אם תהיה כזו, תוטל עליו.
לוזון עצמו מבין שמכאן אין דרך חזרה וזו אולי האפשרות האחרונה שלו לעמוד על הקווים ליד ספסל של קבוצה גדולה בישראל. אם מוניוס היה מגיע כמנהל מקצועי, תמיד היה אפשר להשתמש בתירוצים כמו "שחקן איקס לא בחירה שלי", או "שחקן וואי הגיע ללא רצוני", אבל עכשיו רק לוזון יהיה זה שייבחן בזכוכית מגדלת. אוהדים יחפשו את הראש שלו מהר מאוד אם דברים לא יסתדרו.
שחר מעמיד תקציב של כ-80 מיליון שקל, וחובת ההוכחה רק על לוזון. זו, ללא ספק, שנת המבחן הגדולה שלו. אם גם הפעם חיפה לא תפתח טוב את העונה, יהיה מדובר בכישלון אישי שלו. בשנים האחרונות, הרעות, מכבי חיפה הפכה לבית קברות למאמנים. כולם נכשלים, בכולם דבקה תווית שחורה. לוזון לא רוצה להיות הבא ברשימה.
לפנייה לכתב/ת 
