קו העוני של הקשישים אינו תרגיל בסטטיסטיקה

על פי נתוני דו"ח מ-2015, שהוכן במרכז המחקר והמידע של הכנסת, בפנקס העובדים הסוציאליים רשומים 28600 עובדים כאשר 4850 מהם (17%) מועסקים במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות.

משרד הרווחה הקצה לרשויות המקומיות 4016 תקנים כאשר המשרד מממן 75% משכר העובדים הסוציאליים והרשויות משלמות 25%. חלק משמעותי (49%) מהעובדים שמשרד הרווחה מממן, מועסקים ברבע משרה עד שלוש רבעי משרה ומכאן נגזר שהוצאת השכר אינה גבוהה.

קראו עוד על מצבם של הקשישים:

OECD: ישראל בתחתית הטבלה בהענקת זכויות לקשישים סיעודיים

הקור חוזר - אבל לקשישים אין כסף לחימום

בלי בושה: משפחות מאשפזות הורים מבוגרים לפני החג

לאחרונה, כיוון שהטיפול הסוציאלי בקשישים בישראל סובלת היעדר תקציבים כרוני שנמשך כעשור, החליט משרד הרווחה על כוונתו לפטר 165 עובדים סוציאליים המטפלים בקשישים ברשויות המקומיות. הכוונה גרמה לאיגוד העובדים הסוציאליים בהסתדרות להכריז על סכסוך עבודה.

על פי נתוני האיגוד כל עובד סוציאלי מטפל בממוצע ב-500 קשישים בו זמנית ויכול במקרה הסביר לתת שעת טיפול בודדת לכל זקן. משרד הרווחה מגלגל את הפיטורים לשלטון המקומי ומשם הבעיה עוברת לביטוח הלאומי וכך הלאה. בפועל כל הגורמים יודעים בבירור שהקשישים זקוקים לתוספת של 1,000 עובדים סוציאליים במקום לפיטורים וזאת כדי לתת טיפול סביר לבעיה.

הקשישים זקוקים לתוספת של עזרה, לא לפיטורים(צילום: shutterstock)

עובד סוציאלי רואה קשיש פעם בשנה - לשעה אחת בלבד

לפי מכון ברוקדייל 2015, הזקנים מהווים 11% מהאוכלוסייה והם מונים כ- 900 אלף נפש. הנתונים הכלכליים שלהם עגומים: סך הכנסת זוג קשישים בממוצע עמד על 6,257 שקל וקשיש בודד הסתפק ב- 5,103 שקלים. 100 אלף משפחות של קשישים (65+) נמצאות מתחת לקו העוני וקצבאות הזקנה והשלמת הכנסה מחלצות חלק מהקשישים ממעגל העוני. שיעור הירידה בממדי העוני, בעקבות הקצבאות, עומד על 53% וזהו נתון גבוה בכל קנה מידה שהוא.

27% מהקשישים מתקשים לכסות את הוצאותיהם החודשיות. במכון ברוקדייל התייחסו לתחושת הבדידות המעיקה על הקשישים שאותה, לפחות חלקית, אמורים לסייע העובדים הסוציאליים שכאמור יפוטרו. במקביל לפיטורים, שר העבודה והרווחה, חיים כץ, פרסם תזכיר חוק שנועד להגדיל את קצבת הזקנה לקשישים עניים ב- 300 שקל ליחיד ו-500 שקל לזוג וכך בצורה "חשבונאית" לכאורה קשישים שמתחת לקו העוני יעלו מעליו וטכנית נתוני העוני ירדו.

ברור ש-300 שקל לא יעלימו את העוני וגם המקור התקציבי להעלאת הקצבה אינו ברור מול משרד האוצר. ללא קשר להגדרת העוני ובעיות המחסור בעובדים סוציאליים, תוחלת החיים בעולם המערבי ובישראל עולה וככל שיחלפו השנים מספר הקשישים שמצטרף למעגל העוני יגדל.

העובדים הסוציאליים נדרשים כיום למגוון פתרונות סיוע מהמדינה ומגופים ועמותות פרטיות בעזרה לקשישים. במקרים רבים עמותות פרטיות ונדבנים שונים מהווים תחליף להיעדר תקציבים ויחס מצד משרדי הממשלה.

מרכז אדווה מציין כי "הירידה בהוצאה הציבורית לרווחה בולטת עוד יותר אם נזכור כי בהשוואה בינלאומית, התמיכה בקשישים בישראל נמוכה מזו המקובלת במרבית המדינות המפותחות. בישראל התמיכה לנפש קשישה ביחס לתוצר לנפש נמוכה בהרבה מהממוצע של ארגון הארצות המפותחות (OECD) ונמוכה עוד יותר מהממוצע של האיחוד האירופי".

ברור לפיכך שפיטורי עובדים סוציאליים המטפלים בקשישים היא מהלך שחובה למנוע אותו כי גם כך קשיש לא מקבל שעות טיפול מינימליות. הגדלת הקצבאות לקשישים הם צעד מחויב המציאות, כזה שהאוצר חייב למצוא לו מקור תקציבי, כדי שלא נגלה עוד עניים מרודים ומוזנחים בקרב קשישנו. נדמה שהפסוקים על – והדרת פני הזקן, או הפסוק "כי ארך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך" (משלי) הפכו לדקלום חסר משמעות אצל חלק ממקבלי ההחלטות.