סכנות ופיתויים: החופש של המתבגרים
החופש הגדול הוא דבר חיובי וכיפי אבל עבור מתבגרים רבים היציאה מהמסגרת עשויה לייצר מצבי סיכון. מה הורים יכולים לעשות כדי לשמור על בטיחות הילדים ולהפוך את החופשה לתקופה מהנה?
תלמידי חטיבת הביניים והתיכון יצאו לחופש, ובעידן עתיר גירויים בו אנו חיים, עבור מתבגרים רבים היציאה מהמסגרת הבית ספרית והצורך לייצר שגרה חדשה עלול לייצר מצבי סיכון. ריכזתי כמה מהפיתויים היותר מסוכנים שהשימוש בהם עלול להקצין בחופש, וכיצד כהורים ניתן להתמודד איתם, לשמור על בטיחות הילדים ולהפוך את חופשת הקיץ לתקופה מהנה וחיובית.
אלכוהול
שתיית אלכוהול מופרזת הפכה לנורמה מדאיגה בקרב מתבגרים כבר מכיתה ז'. עבור מתבגרים רבים, השתייה היא הבילוי. הלחץ החברתי הוא חזק, המטרה היא "לדפוק את הראש" כדי שתהיה תמונה מוצלחת להעלות לאינסטגרם ואז הסיכוי של המתבגר לשתות שתייה מבוקרת הוא אפסי. בחופש ההזדמנויות לשתייה כזאת הן כמעט יומיומיות ומעבר לסיכון המיידי של מצבי אלימות קשים קיים נזק מצטבר של האלכוהול למוח אשר לא סיים את התפתחותו.
מסכים
מסכים הם "הרואין דיגיטלי". ברגע שהמסך לידינו, קשה מאוד להימנע מלצפות בו. מתבגר ממוצע מבלה 5-7 שעות מאחורי מסכים ביום, כאשר ההמלצה של נוירולוגים היא שעה וחצי עד שעתיים. מסכים פוגעים בהתפתחות המוח - ירידה ביכולת לדמיין, בעיות קשב וריכוז וקושי עצום בדחיית סיפוקים. במסך צופים הילדים בתכנים אלימים וקשים ושותפים למעשי בריונות. אלה שוחקים את מיומנויות החמלה והאמפתיה, מעלים את הסיכוי להתקפי זעם והתקפים פסיכוטיים ופוגעים במיומניות חברתיות ויכולות למידה.
קיים יחס ישר בין משך הגלישה ברשתות חברתיות לבין רמת הבדידות, ריקנות ודיכאון שחווה הגולש. מתבגרים תופסים את החיים של הסובבים אותם כמרגשים ומהנים יותר (כאשר במציאות אין זה כך) וזה דוחף אותם לביצוע מעשים דומים על מנת להוכיח לסביבה שהחיים שלהם לא פחות טובים.
חשיפה לפורנו
פורנו גם כן מוכר היום בעולם המערבי כסם. הוא ממכר, משבש את הציפיות מהמציאות ומחווט את המוח לכך שמין הוא משהו דו ממדי, מאחורי מסך, רווי פטישים וריגושים. החשיפה אליו מתחילה כבר בכיתות ג' ומתבגרים רבים מדווחים שבזמני שיעמום הם יושבים שעות מאחורי המסך וצופים בסרטים פורנוגרפיים.
קנאביס
העיסוק הציבורי בליגליזציה וקלות ההשגה יצרו תחושה של לגיטימיות בקרב ילדים ושיעורי השימוש עולים באופן דרמטי בשנתיים האחרונות. מתבגרים רבים משתמשים בקנאביס לצורך "ריפוי עצמי". בעידן שבו רמת הבדידות, ריקנות ודיכאון שילדים חווים היא כל כך גבוהה, הסם מסייע להם להתרחק מרגשותיהם. אולם, הוא עושה זאת בגיל שהכי קריטי שהתמודדו עם רגשותיהם על מנת להפוך למבוגרים בריאים נפשית.
שימוש בקנאביס לפני גיל 24 (אז מסיים המוח את עיקר התפתחותו) עלול להוריד 8-10 נקודות ב-IQ, מעלה משמעותית את הסיכון להתפרצות של התקפים פסיכוטיים ומחלות נפש, מייצר בעיות למידה וזיכרון וגורר לתלות בסם אשר בהמשך החיים עשוי להוביל לשימוש בסמים קשים יותר.
קראו עוד:
לגור בפריז עם הילדים למשך 3 חודשים
אז מה עושים?
לא קמים אחרי 12:00: עדכנו את הילדים שאם הם לא משכימים עד חצות היום, אתם תשכימו אותם. לא כדי לעשות להם דווקא, אלא כדי לעזור להם לשמור על איזושהי מסגרת.
קובעים שעת שינה: אפשר כמובן לאחר אותה משעת השינה הרגילה, אבל עדיין שמים גבול.
מחליפים בגדים: תחושת הבטלנות בהישארות עם פיג'מה היא לא טובה. לא נשארים בפיג'מה. אף אחד לא מצפה שתלבישו לילד חליפת שלושה חלקים, אבל חשוב להחליף לבגדים אחרים, לפני שמתחילים את היום.
שני ספרים לפחות: בכל גיל על הילד לקרוא ספר אחד בחודש. ניתן להתנות את זה בפעילויות אחרות שהוא יעשה (זמן מסך, בילויים ועוד).
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
תיאום ציפיות: מומלץ גם להעלות את זה על הכתב - מה מותר ומה אסור. המסרים צריכים להיות ברורים. הורים רבים נמנעים מלהעביר את המסר שהם חושבים שנכון שילד שלהם מכיוון שהם טוענים שהמסר לא יעמוד במבחן התוצאה. מסר לא תלוי במבחן התוצאה אלא במה שנכון עבור הילד שלכם.
המסר צריך להיות חזק וברור. לא נכון לומר לילד "אני סומך עליך ותשתה במידה", מכיוון שבמגוון הלחצים שפועלים עליו, קשה לסמוך עליו והוא לא יצליח לשתות במידה. לכן המסר במקרה הזה הוא: "אתה לא שותה!".
הגבלת זמן מסך: עד גיל 12 שעה וחצי ביום מקסימום (כולל טלוויזיה ולא ברצף). עד גיל 18 - עד שעתיים. זה מאבק לא קל אבל הכרחי. חשוב לייצר זמנים קבועים בבית שהם נטולי טכנולוגיה (גם שלכם ההורים) ולהתנות את השימוש במסכים בהשתתפות בפעילויות אחרות (פעילויות משפחתיות, חוגים, תנועות נוער, מפגש עם חברים).
חזרה לשגרה: שבוע לפני סיום החופש מתחילים אט אט לחזור לשגרה רגילה, פחות אטרקציות, שעות שינה וקימה רגילות, ארוחות מסודרות וכו'.
רן בראון הוא מנהל מכון "מתבגרים"
לפנייה לכתב/ת 
