בעקבות חקירת רשות ניירות ערך: שתי בקשות לתביעות ייצוגיות נגד בזק
על פי חוות דעת שצורפה לתביעה הראשונה, הנזק למחזיקי מניות בזק מגילוי המידע שהוסתר מוערך בכ- 1.3 מיליארד שקל. על פי התביעה השנייה, תזרים המזומנים החופשי של yes בין 2015-2016 הוא תוצאה של תנועות חד פעמיות בהון החוזר בהשקעות שנעשו כדי להטות מעלה את תזרים המזומנים
בעקבות חקירת הרשות לניירות ערך לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשו היום (ג') שתי בקשות לתביעות ייצוגיות נגד בזק. האחת הוגשה על ידי שלומי טלמור, בעל מניות בבזק באמצעות משרד עוה"ד עמית מנור-יוקי שמש כנגד בזק, שאול אלוביץ', רון אילון, מיכאל ניימן, סטלה הנדלר וחברי דירקטוריון בבזק.
"בעקבות המידע שנודע לציבור המשקיעים, ירד שער מניית החברה במהלך הימים שלאחר גילויו של המידע החדש", נכתב בכתב התביעה. על פי חוות דעת של ד"ר כורש גליל שצורפה לתביעה, הנזק למחזיקי מניות בזק מגילוי המידע שהוסתר מוערך בכ-1.3 מיליארד שקל.
"הנתבעים פעלו בניגוד להוראות חוק ניירות ערך ובניגוד להוראות דין נוספות, וגרמו למחזיקי ניירות הערך של החברה נזקים כספיים כבדים המסתכמים במאות מיליוני שקלים אל לא למעלה מכך", נכתב.
על פי חקירת רשות ניירות ערך, בעסקת רכישת מניות yes מידי בעל השליטה בבזק אלוביץ', היו מעורבים מצגי שווא רבים בנוגע לשוויה של yes ולתזרים המזומנים שלה. אותם מצגי שווא נועדו להביא להשאת רווחיו של אלוביץ'.
"כתוצאה מהפרטים המטעים שנכללו בדו"חות החברה, מאות אלפי משקיעים רכשו את מניות בזק על יסוד מידע מטעה. אילו הייתה החברה מפרסמת דו"חות כספיים ודו"חות מיידיים שלא כוללים פרטים מטעים, לא היו חברי הקבוצה המיוצגת רוכשים את מניות החברה במחיר המנופח בו היא נסחרה, אלא במחיר נמוך יותר", נכתב בכתב התביעה.
בכתב הבקשה לא ננקב סכום מסויים עליו מבקשים להעמיד את התביעה, אך כן נכתב כי היקפה הכספי המלא יתברר בהתאם למידע המצוי בידי הנתבעים בשלב בירור התובענה.
תנועות חד פעמיות בהון החוזר ובהשקעות
התביעה השנייה, אשר הוגשה כנגד בזק, בי קומיוניקיישנס, קווי זהב, שאול אלוביץ', אור אלוביץ', אורנה אלוביץ' ודירקטורים בבזק הוגשה על ידי בעל המניות בבזק עדי שפרעם באמצעות משרד עוה"ד איידן תירוש ושות'.
אל הבקשה צורפה חוות דעתו של רו"ח סלע קולקר, ממנה עולה כי תזרים המזומנים החופשי של yes בטווח השנים 2015-2016 הוא תוצאה של תנועות חד פעמיות בהון החוזר ובהשקעות, אשר חורגות ממהלך העסקים הרגיל של החברה ונעשו במטרה להטות כלפי מעלה את תזרים המזומנים החופשי לצורך עמידה ברף שנקבע לתשלום התמורה המותנית השנייה לאלוביץ' בסך 170 מיליון שקל.
"בכך יש להטעות את המשקיע הסביר, שכן גילוי מלא בנוגע למהות האמיתית של תזרים המזומנים החופשי של yes בתקופה הקובעת ולגבי הפעולות המלאכותיות שבוצעו על מנת לנפח אותן באופן משמעותי היה מאפשר לתקנן את ההון החוזר וההשקעות של החברה לרמתם הנורמלית", נכתב.
על פי הבקשה הזו הקבוצה הוגדרה ככל מי שרכש מניות בזק, בי קום או אינטרנט זהב בין מאי 2015 ליוני 2016. עוד על פי הבקשה, הנזקים שנגרמו לרוכשי מניות בזק נאמדים בסך של 568 מיליון שקל, הנזקים שנגרמו לרוכשי מניות בי קום נאמדים בסך של 76 מיליון שקל והנזקים שנגרמו לרוכשי מניות אינרטנט זהב נאמדים בסך של 43 מיליון שקל.
לפנייה לכתב/ת 
