החיילים שהפתיעו את ההורים: "לא ראיתי את אמא שנה"
מאות חיילים בודדים מקבלים כרטיסי טיסה כדי שיוכלו לבקר את הוריהם בחו"ל, שאותם לא ראו זמן רב. חיילת, שהוריה מתגוררים בארצות-הברית, סיפרה על ההפתעה: "לאמא שלי לקח כמה שניות להבין שזאת אני. ממש התרגשתי לפגוש אותם". צפו בסרטונים המרגשים מהמפגשים
בשיתוף ארגון ידידי צה"ל בארצות-הברית ובפנמה - FIDF ו"יחד למען החייל"
הם נמצאים רחוק מאוד מהבית, שאותו עזבו על מנת לשרת בצה"ל, לרוב ביחידות קרביות. אבל הגעגועים למשפחה לא פוסחים אפילו על הלוחמים הקשוחים ביותר. בדיוק למטרה הזו נכנסים לפעולה ארגון ידידי צה"ל בארצות הברית ובפנמה (FIDF) ו"יחד למען החייל", הדואגים שחיילים ייפגשו עם בני משפחותיהם שנותרו בחו"ל.
למעשה, כ-80% מתוכנית הטסת החיילים הבודדים לביקור משפחותיהם בארץ המוצא ממונים על-ידי ארגון ידידי צה"ל בארצות-הברית ובפנמה ((FIDF. התוכנית מבוצעת על-ידי "יחד למען החייל". במהלך השנה שעברה ממונו 917 טיסות לחיילים בודדים שביקרו את בני משפחותיהם בחו"ל.
דוד קראוויעק, לוחם בפלוגה המבצעית של גדוד רותם בחטיבת גבעתי, עלה לישראל מצרפת לפני שנתיים יחד עם שישה חברים שאיתם למד בבית הספר. "בשנה הראשונה למדנו בישיבה בכוכב יעקב ובאוגוסט 2016 התגייסנו לחטיבת גבעתי", הוא מספר. " היום כולנו משרתים באותה מחלקה בגדוד רותם".
אבל בזמן שהחברים היו יחד עם דוד, המשפחה נותרה בפריז והגעגועים גברו. "אמא שלי ביקשה ממני להגיע הביתה לפריז כי לא ראיתי את המשפחה כמעט שנה", הוא משחזר. "לקראת שבועות היא ממש ביקשה שאגיע. בסרטון אני מפתיע את אמא שלי לאחר שלא נפגשנו כמעט שנה". לרגל המפגש המרגש קיבל דוד חופשה מיוחדת של חודש מהצבא. " הגעתי במיוחד לארוחת השבועות שחשובה מאוד למשפחתי - כולם נמצאים בארוחה זו", הוא אומר.
דוד מצהיר כי אחרי השחרור הוא מתכוון להישאר בישראל. "ברור שנשאר בארץ", הוא אומר. "אני רוצה ללמוד פה ולגור פה. אני מאד אוהב את הארץ וחונכתי על ציונות".
אריאל צוקרמן (20) עלתה לארץ מניו ג'רסי יחד עם גרעין צבר. בצה"ל היא משרתת כבר שנה וחצי כמדריכה בפיקוד העורף. "עליתי לארץ בשביל עצמי, אבל בעיקר בגלל סבא שלי. סבא שלי הוא ניצול שואה והיה לי חשוב לעלות ארצה ולשרת במקום שבו היהודים בשואה חלמו לגור. סבא שלי מאוד גאה בי ואני שמחה על כך. עליתי עם עוד חברה מבית הספר שלי. אנחנו היחידות מכל הבית ספר והמחזורים שעלו לארץ והתגייסו".
על ההפתעה המשמחת בבית הוריה, היא סיפרה: " רציתי לטוס כדי להפתיע את ההורים בפסח והם סיפרו לי שהם באים לארץ בפסח, אז החלטתי להפתיע אותם בתאריך אחר. דיברתי עם אח שלי והוא אמר שהוא מסיים לימודי רפואה בחודש מאי. אז סיפרתי לו שאני מתכננת לבוא לטקס הסיום שלו בלי לספר להורים. הלכתי לבית החיל וסגרתי כרטיס טיסה. ארבעה ימים אחרי כבר הייתי על טיסה לניו יורק. המסלול הביתה היה ארוך. לקחתי מונית מתחנת הרכבת הביתה ואמרתי לנהג לעצור כמה בתים לפני הבית שלי. ראיתי שהבית היה חשוך לגמרי וחשבתי שהם כבר הלכו לישון כי השעה 22:00".
ואז הגיעה ההפתעה. אריאל משחזרת: "דפקתי בדלת ושמעתי את אמא שלי אומרת לאבא שלי שלא יפתח את הדלת ושיבדוק מי זה. הוא פתח את החלון של הדלת וראה שזאת אני. הוא לא הבין מה אני עושה שם פתאום ב-22:00 בלילה! לאמא שלי לקח כמה שניות להבין שזאת אני. ממש התרגשתי לפגוש אותם". בבית הוריה נשארה אריאל במשך חודש, לפני ששבה לארץ. "המשפחה שלי ממש שמחה שהגעתי לטקס סיום של אח שלי", היא אמרה בחיוך. "היה אז יום הזיכרון בארה"ב ויש מסורת לעשות על האש עם כל החברים והמשפחה. ביקרתי גם חברה שלי באוניברסיטה".
על החיים בישראל, רחוק מבני המשפחה, היא אמרה: "זה קשה להיות חייל בארץ בלי המשפחה, אבל אני מרגישה שהאנשים פה הם המשפחה שלי וזה יותר קל להתמודד עם כל הדברים שחסרים לי או מטרידים אותי. אני שמחה על ההחלטה שלי ואני מרגישה שיש למי לפנות".
דניאל מישלר (24) הגיע לארץ מטקסס. הוא היחיד מאחיו שהתגייס לצה"ל. "הייתי בתוכנית 'מרווה' ואחרי שחזרתי לארה"ב רציתי להיות חייל", הוא משחזר. "דיברתי על זה עם אמא שלי. שבוע אחרי שדיברתי איתה, קניתי כרטיס. התגייסתי לפלס"ר גבעתי ועכשיו אני נמצא בשירות שנתיים ותשעה חודשים".
בזמן השירות הוא הפתיע את הוריו, שאותם ביקר: "ההורים שלי לא ידעו שאני מגיע", הוא מספר. "ידעתי שאמא שלי והאחים שלי נסעו לניו יורק לבקר בני משפחה. דיברתי עם ידידה של אמא שלי בפייסבוק והיא עזרה לי להפתיע אותם. היא אמרה לי באיזה בית המשפחה ישנה. סיכמתי איתה שאני אגיע לבית כמה שעות לפני שהם יגיעו הביתה".
דניאל הוסיף: "הלכתי ליד החדר שינה שלהם ואמרו לי שאמא שלי והאח הקטן שלי מגיעים עוד חמש דקות. אמא שלי לא הבינה מה אני עושה שם ועוד בבית שהוא לא שלנו. לא ראיתי אותם כמעט שנה לפני שהגעתי להפתיע אותם. הייתי איתם במשך חודש. נשארנו בניו יורק לכמה ימים ואז חזרנו לטקסס. ראיתי את כל המשפחה והחברים שלי שמאוד התגעגעתי אליהם. עברנו לראות את הבית איפה שגרתי בילדות וזה היה כיף, קצת נוסטלגיה".
על החיים בישראל כחייל בודד, הוא סיפר: "זה קשה להיות בארץ לבד, אבל כולם פה ממש חמים ואוהבים. אני לא יכול לספור על עשר אצבעות את כמות הפעמים שאנשים הזמינו אותי אליהם הביתה. אני מתגעגע למשפחה שלי, אבל האנשים בארץ ממלאים את החסר. זה באמת עוזר".
משה סבח (21) הגיע לארץ מניו-יורק. משה, ששני הוריו ישראלים שירדו לארצות-הברית, משרת בגדוד 12 של גולני כבר שמונה חודשים. בניגוד לדוד, אריאל ודניאל, משה לא טס לחו"ל, אלא הוריו הגיעו לארץ. "חברה שלי יצרה קשר עם אמא שלי שרצתה לבוא לבקר אותי בארץ ועזרה לה לבוא להפתיע אותי במסע כומתה", הוא סיפר. "סגרנו שבועיים או שלושה לפני המסע. זה היה ממש קשה וכלכך שמחתי והתרגשתי לראות בקילומטרים האחרונים של המסע את אמא שלי ואחותי. זה מילא אותי! הן נשארו פה שבועיים וטיילנו הרבה ביחד".
משה רואה את עתידו בארץ. "לפני הצבא טסתי לטיול בהודו לחצי שנה, שם הכרתי את חברה שלי שהייתה בטיול אחרי השחרור שלה", הוא אומר. "היא אחת הסיבות העיקריות שרציתי לעלות לארץ ולהתגייס. גם כדי לגור איתה". אמנם השחרור נראה רחוק, אבל למשה יש תוכניות והן קשורות בישראל. "אחרי השחרור אני רוצה ללמוד פה בארץ, אולי משהו בהיי-טק. אני רוצה לגור פה ולהקים משפחה", הוא אומר.
על החיים רחוק מהמשפחה, הוא מפרט: "זה לא פשוט בכלל להיות חייל בודד, אבל לאן שאני לא אלך אנשים יפתחו את הידיים שלהם ואת הבתים שלהם בשבילי. כל הקצינים שלי מזמינים אותי לארוחות חג ושישי אצלם. אין דבר כזה שאני לבד. אני חייל בודד, אבל לא כל כך בודד...".
ארגון ידידי צה"ל בארצות-הברית ובפנמה – FIDF – ו"יחד למען החייל" (האגודה למען החייל וקרן לב"י) בשיתוף עם צה"ל ומועדון "יותר" יקיימו ביום חמישי, 29 ביוני, את יום ההצדעה לחייל הבודד – "עולים על כפכפים". האירוע יערך בפארק המים שפיים בהשתתפות כ-5,500 חיילים בודדים המגיעים מכל קצוות העולם, כ-1,000 מש"קיות ת"ש המלוות את החיילים בשירותם הצבאי, קציני ומפקדים, תומכי ארגון FIDF ונציגי FIDF ו"יחד למען החייל".
האירוע נועד לספק לחיילים הפוגה וריענון משגרת היומיום וכן הבעת תודה והערכה על תרומת הייחודית למען המדינה. במסגרת האירוע יגיעו אל הפארק להקת "קפה שחור חזק" להופעה מיוחדת לכבוד החיילים.
בשיתוף ארגון ידידי צה"ל בארצות-הברית ובפנמה - FIDF ו"יחד למען החייל"
.
לפנייה לכתב/ת 
