מעצמה נולדת: הודו בדרך להובלה - כך תהיו חלק מההצלחה
ביקורו הצפוי של ראש ממשלת הודו בישראל בשבוע הבא כולל בתוכו פוטנציאל לשיתוף פעולה פורה בין שתי מדינות שזקוקות אחת לשנייה - אם בזכות החדשנות והטכנולוגיה ואם בזכות מסה של אוכלוסייה ושוק פנימי אדיר. רוצים להיות חלק מההיסטוריה? כך תשתתפו בהצלחה
בשבוע הבא עתיד להגיע לישראל אורח חשוב שביקורו הוא לא פחות מאשר מ"היסטורי": ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי. אנשים המעורבים בביקור בצד הישראלי יודעים לספר כי ההנחיה שהגיעה מלשכת ראש הממשלה היא לתת לביקור ליווי VIP ברמות הגבוהות ביותר, עם חשיפה ופרופיל שהיו שמורים עד כה לנשיאי סין, ארה"ב ורוסיה - לספק כל מה שנדרש ולגייס כל משאב נדרש על מנת לדאוג להצלחת הביקור.
כתבות נוספות מאת טל רשף
הרקע הבעייתי הביא לכך שזהו ביקורו הראשון של ראש ממשלה הודי בישראל. מהטמה גאנדי, מוביל הקמתה של הודו המודרנית, התנגד בגלוי לעצם קיומה של מדינת ישראל, ועד לפני מספר עשרות שנים, כל הודי שנסע לחו"ל קיבל דרכון שעל כריכתו היה רשום "מורשה בכניסה לכל מדינות העולם מלבד ישראל". עושה רושם שיחסי שתי המדינות עברו שינוי, מהפכה של ממש שרק ממשיכה הלאה.
המאמץ המושקע נובע מפוטנציאל היחסים בין הודו וישראל - האפשרויות של האחת משלימות את הצרכים של האחרת ולהיפך. הודו הגדולה, מדינת ענק בת יותר ממיליארד אנשים, מתקרבת להיות מעצמה עולמית. היא כבר נכללת ברשימת 10 הכלכלות הגדולות בעולם ובשנת 2016 הובילה את רשימת המדינות הצומחות במהירות באסיה. היא הכלכלה הגדולה שצמחה במהירות הגדולה ביותר בעולם, יותר מסין.
כניסתה של הודו לרשימת עשר המובילות בכלכלת העולם היא לא סוף התהליך, ולא ירחק היום שבו תהיה אחת מהשלוש שבראש הרשימה יחד עם ארה"ב וסין. להודו ישנם כלים מסייעים שיסייעו לה להגיע למקומות הראשונים כמו מסה של אוכלוסייה, שוק פנימי אדיר המהווה את מנוע הצמיחה המרכזי שלה ובניגוד למדינות אחרות, דוגמת ישראל שהמנוע שלהן הוא הייצוא, יש להודו מגזר שירותים דינמי וצומח המספק שירותי IT, call center, יעוץ ומיקור חוץ למדינות המובילות בעולם. מה שכן חסר להודו הן טכנולוגיות פורצות דרך.
מעצמה מובילה היא מדינה שעלולה למצוא עצמה במסלול עימות עם מעצמות אחרות, כך שהיא לא יכולה להרשות לעצמה להיות תלויה בטכנולוגיות שלהן. מעצמה מובילה זקוקה ליוקרה ומחוייבת להיות בקו הטכנולוגי הראשון. זו מדינה שצריכה למצות את הפוטנציאל הפנימי שלה, לתת רמה גבוהה של שירותים פנימה והחוצה ולפתח את תושביה והאזורים השונים בה.
מיד עם כניסתו לתפקיד, מודי הכריז על שורה של פרוייקטים שיניעו את כל המטרות שפירטנו מעלה קדימה: פרוייקט Make in India מיועד ליצור שרשראות יצור מתקדמות עתירות טכנולוגיה, פרוייקט Digital India ינגיש לכל תושב בהודו את מרבית השירותים הציבוריים באופן מקוון, יצור דיגיטציה למידע ויאפשר לכל תושב גישה לשירותים בנקאיים מרחוק ומכל כפר.
ישם פרוייקטים ענקיים נוספים כמו טיהור מי הגנגס, בניית תשתיות תחבורה מהירה מול מדינות דרום מזרח אסיה, העצמת הצבא ההודי ועוד. מבחינה טכנולוגית, יש צורך במערכות תשלום מרחוק, תקשורת פס רחב, מאגרי מידע ביומטרי, רובוטיקה, ניהול יצור, ניהול שינוע והורדת עלויות בעזרת אוטומציה ואופטימיזציה שחיוני לבנות סביבן הגנת סייבר - וכאן נכנסת ישראל לתמונה.
זאת כבר קלישאה חבוטה שישראל היא מדינה של חדשנות. Startup nation שמספקת פריצות דרך טכנולוגיות לעולם כולו - ומודי יודע את זה. הוא ידיד ותיק מאוד של המדינה שלנו עוד מהימים בהם היה מושל מדינת גוג'ראט. הודו כאמור צריכה חדשנות ישראלית, ומן העבר השני ישראל זקוקה לשוק ההודי.
שר הכלכלה והתעשיה אלי כהן ציין השבוע כי מטרת הכלכלה הישראלית היא לעבור את רף 100 מיליארד דולר יצוא במהלך שלוש השנים הקרובות. ישראל היא מדינה מוטת יצוא, והגדלתו היא נשמת אפה הכלכלית. אם מדובר בייצוא טכנולוגי, אזי היעד המתבקש הוא השוק ההודי, שמחד צמא ליכולות שלנו, ומאידך בעל יכולות המימון לכך.
מאז שנת 1992 גדל היקף הסחר בין ישראל והודו מכ-200 מיליון דולר ל-4.17 מיליארד דולר ב-2016. מדובר בנתון מרשים, אך עם זאת יש לקחת בחשבון שבשנת 2016 הייצוא להודו הסתכם ב-1.15 מיליארד דולר בלבד, לא כולל יהלומים - רחוק מהפוטנציאל הגלום. עד כה הקשרים העסקיים בין ישראל להודו שהגיעו לכותרות באו בעיקר מענפי נשק. חברות דוגמת אלביט, רפאל, אלתא ותעשיה אווירית חתמו בשנים האחרונות על חוזים מרשימים מאוד. במקביל, לצד הסקטור הביטחוני, גם לתחומים אחרים יש פוטנציאל עצום, ולישראל יש אינטרס להרחיב את הסל הייצוא למעצמה הזאת.
בימי שהותו של מודי בישראל הוא צפוי לבקר בחברות טכנולוגיה ישראליות, להיחשף לתחומים המובילים במחקר המקומי ולהתארח במוסדות השכלה גבוהה ומחקר אקדמי המהווים חלק בשיתוף הפעולה העסקי-אקדמי שישראל מצטיינת בו. יחד איתו תגיע משלחת בכירי המנהלים ההודיים, שלכל אחד מהם יש עט בכיסו למקרה שהוא יצטרך לחתום על מסמכי הזמנת סחורות ושירותים ושיתופי פעולה.
תוצאות הביקור: כדאי ללמוד מהעבר
בסוף שנות ה-90 הגיע נשיא סין דאז ג'יאנג זה-מין לביקור בישראל ופתח רנסאנס בימים בין המדינות, רנסאנס שעלה על שרטון עם פרשות המזל"טים ומטוסי הבקרה האווירית שישראל ביטלה מול סין בלחצה של ארה"ב. מן העבר השני הגיע בתחילת 2015 ראש ממשלת יפן, שינזו אבה לישראל - ביקור ששידרג את הקשר העסקי-כלכלי בין המדינות מאז ועד עכשיו.
הכותב, יועץ עסקי ובין תרבותי לשוקי מזרח אסיה, מכשיר עובדים ומאמן מנהלים לעסקים בהודו , מאמן מנהלים ומעביר סדנאות לפעילות בשווקים מתעוררים בחברות ישראליות.
לפנייה לכתב/ת 
