המדינה דורשת להחמיר בעונשו של בן גניש שהרג את יפתח גריידי
בחודש שעבר גזר בית המשפט המחוזי בלוד 15 שנות מאסר על בן גניש, שדקר באפריל 2014 למוות את החייל יפתח גריידי ז"ל במועדון ברעננה. המדינה: "היה מקום לגזור עליו את העונש המקסימלי - 20 שנות מאסר"
פרקליטות המדינה ערערה היום (ד') לבית המשפט העליון על קולת עונשו של בן גניש, שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בהריגת החייל יפתח גריידי ז"ל ובשיבוש מהלכי משפט, ונידון ל-15 שנות מאסר. המדינה טוענת כי העונש שהוטל על גניש הוא כבד, אולם נסיבות עבירת ההריגה במקרה זה "הן אך כפסע מנסיבות המצדיקות הרשעה בעבירת רצח", ולכן היה מקום לגזור עליו את העונש המקסימלי הקבוע בגין הריגה - 20 שנות מאסר. עזר גריידי, אביו של המנוח, אמר: "אני שמחה שהפרקליטות הגישה את הערעור. הגיע הזמן שהצדק ייצא לאור".
"אין חולק על כך שהעונש שהוטל על המשיב הוא עונש כבד", נכתב בערעור המדינה. "יחד עם זאת, המערערת תטען שנסיבות עבירת ההריגה במקרה שלפנינו הן אך כפסע מנסיבות המצדיקות הרשעה בעבירת רצח, ועל כן היה מקום לגזור על המשיב את העונש המקסימלי הקבוע בצד עבירת ההריגה, או עונש הקרוב לכך מאוד". לפני כשבועיים הגיש בן גניש ערעור לבית המשפט העליון ומבקש להקל בעונשו. עורך דינו ירום הלוי מסר: "כתב האישום המתוקן בנוסחו הצדיק עונש קל יותר".
לקריאת הערעור המלא - לחצו כאן
הערעור הוגש באמצעות מנהל המחלקה הפלילית, עו"ד ג'ואי אש, ועו"ד הילה גורני, ונכתב בו כי "העונש שנגזר על גניש אינו מבטא די הצורך את ההגנה על הערך המוגן של קדושת החיים". הפרקליטות כותבת בהודעת הערעור שהגישה כי "דומה כי קשה לחלוק על חומרת האירוע, אשר הסתיים במוות סתמי ומיותר של אדם צעיר שכל חייו לפניו".
כמו כן, הפרקליטות ציינה כי גניש הצטייד בסכין אחרי הקטטה כ-'עניין של מה בכך והיה נחוש בדעתו לעשות בה שימוש'. למרות שני ניסיונות לעצור אותו גניש התעלם, המשיך בדרכו והרג את גריידי. על כן, מציינת המדינה, יש צורך להעמיד את עונשו על עונש חמור יותר מזה שנקבע. המדינה מוסיפה ומציינת כי גניש הורשע בעבירת איומים כלפי סוהר בינואר 2016 ונידון למאסר על תנאי. "הרשעה זו, ובפרט תוכן האיום שהשמיע המשיב באירוע זה, מלמדת כי גם לאחר שגרם למותו של אדם והועמד לדין בגין עבירה זו, ממשיך המשיב להחזיק בתפיסות הרואות באלימות קשה כאמצעי לפתרון סכסוכים", נכתב בערעור.
הבילוי שהפך לקטטה ולהריגה
המוות המזעזע של גריידי באפריל 2014 התרחש כאשר חבורה של בני טובים, חיילים וחיילות בחופשת סוף שבוע מגבעתיים, כולם בוגרי שבט הצופים, הגיעה לבילוי במועדון ה"שש" ברעננה. הם לא ידעו שבמועדון, שנחשב למקום מהוגן, מתארחת דרך קבע חבורה של עבריינים מאזור השרון שאף נהנים, כך לפי אחת העדויות בתיק, מקבלת אלכוהול חופשי מאנשי המועדון.
בשלב מסוים נצמד ונטפל שי קלדרון, אחד מחבורת העבריינים של בן גניש ובן דודו מני דבוש, לצעירה מהחבורה שהגיעה מגבעתיים. כאשר הבחורה וחברותיה ביקשו שיפסיק, קלדרון הגיב בזעם ובקללות. ר', חברו של גריידי ושל הצעירה, נעמד בין הבחורה לקלדרון וחצץ ביניהם מבלי לעשות דבר, בניסיון לסייע. גניש, שכלל לא היה מעורב באירוע, מיהר להתערב, תפס את ר' וגרר אותו מהמקום תוך שהוא צועק עליו "למה אתם מתעסקים איתו". קטטה גדולה התפתחה בין חבורת גניש, דבוש וקלדרון לבין הצעירים מגבעתיים, שביקשו להגן על עצמם.
במהלך הקטטה הם היכו אלו את אלו ועפו גם כיסאות. גריידי נפצע באפו ונגרר החוצה על־ידי מאבטחי המועדון. כאשר גריידי ביקש לחזור פנימה הוא נתקל לרוע מזלו בגניש, שהחזיק סכין גדולה באורך 20 ס"מ שלקח ללא רשות ממטבח המועדון. לפי כתב האישום, לאחר שגניש נכשל בניסיון לדקור את ר', הוא ראה את גריידי ודקר אותו למוות. הסכין ננעצה בקדמת הגוף של גריידי באזור הצלע השמינית, ופגעה בעורק ראשי בריאות ובכבד.
"בן גניש קנה צדק בכסף גדול"
בגזר הדין הקדיש השופט מנחם פינקלשטיין הערה למשטרה: "תמה מלאכתנו בפרשה טרגית זו, אולם לא נוכל לסיים דברינו מבלי שנידרש לשתי נקודות מדאיגות של המשטרה: התברר לנו כי צוות החוקרים ערך חקירה לא מתועדת עם עד מרכזי. בסופה שינה העד את עמדתו מגרסתו הראשונה ומסר גרסה שהפלילה את הנאשם מני דבוש - גרסה שהופרכה בסופו של דבר. חקירה זו כונתה בהליך שלפנינו 'חקירה במחשכים'. דרך זו פוגעת באופן מהותי ביכולתו של בית המשפט לדעת כיצד התנהלו חלקים מהותיים בחקירה".
לאחר מתן גזר הדין אמר עזר גריידי, אביו הנסער של יפתח: "העונש הוא לעג לרש. הפשע משתלם. שווה להיות פושע במדינת ישראל. תהיה ישר - ירמסו אותך. בן גניש קנה צדק בכסף גדול. המחסום האחרון של הדמוקרטיה שלנו קרס. זה אדם שזו לא הדקירה הראשונה שלו והיה בכלא. רצחו לנו בן על כלום. אדם אמר 'נכנסתי למטבח, ניסו לעצור אותי, לא עצרתי'. מה צריך עוד? אלו שופטי ישראל. מדינה מסואבת בדרך להפיכה.
"אני מאוד רוצה להאמין במערכת המשפט אבל לא שקונים אותם בכסף. לא רציתי הסדר, הוא נכפה עלינו. אני לא צד, אני קישוט על הקיר. את מי אני מעניין? אנחנו עוד מספר ועוד תיק נסגר בהסדר בבית המשפט בגלל עומסים. אני יושב פה שלוש שנים וכמות הפעמים שהם דחפו להסדר היא מטורפת. לא צריך לרמוס את פשוטי העם בגלל עומסים".
לפנייה לכתב/ת 
