רוצה רק את אימא, או אבא
הילד רוצה שרק אימא תקלח, תלביש ותספר לו סיפור? או אולי הוא מעדיף שרק אבא יצחצח לו שיניים? העדפה של אחד ההורים היא תופעה טבעית אבל היא עלולה ליצור קרע בין ההורים ולעורר רגשות של כעס. מדוע זה קורה ואיך עלינו להגיב?
מה לעשות אם הילד מעדיף הורה אחד? צפו:
השעה שבע בערב. ליאור, אביה של מיכאלה, רוצה לאפשר לאשתו דורית, שעבדה כל היום, כמה דקות של מנוחה. כשהוא לוקח את מיכאלה למקלחת היא מתחילה לצרוח: "רק אימא תקלח אותי!". ליאור מנסה לשכנע את מיכאלה שיהיה לה כיף, אבל היא ממשיכה לצרוח, לבכות ולדרוש את אימא.
תופעת ההעדפה לאחד ההורים מעוררת רגשות שונים אצל כל אחד מההורים ומשפיעה על ההתנהלות המשפחתית. ההורה "המועדף" יכול לקבל את התופעה כמחמאה - אולי הילד זקוק לו יותר, ואולי אף אוהב אותו יותר מאשר את ההורה השני? אבל לאורך זמן, ההורה המועדף יתחיל להרגיש עייפות כי מבחינתו כל המטלות הנוגעות לגידול הילדים הן בתחום אחריותו והוא מתחיל להרגיש "לבד במערכה".
במקביל, ההורה "הדחוי" מרגיש שהוא נדחק לפינה. אולי בהתחלה הוא ירגיש שהוא מרוויח, כי בזמן שההורה השני מתנהל עם הילד הוא יכול לנוח, אך לאורך זמן הוא עלול להתחיל לחוש תסכול מכך שהילד מרחיק אותו, ואפילו להיעלב ולהרגיש כעס כלפי הילד.
מדוע הילד מעדיף הורה מסוים?
יש לתופעה הזו כמה סיבות אפשריות:
1. מניפולציות: הילד מנסה לבדוק עד כמה הוא יכול להפעיל את הוריו. בעצם דרישתו להורה מסוים הוא מכתיב את ההתנהלות בבית, דבר שנותן לו תחושת שליטה וכוח.
2. זמן משותף: ילדים, בעיקר צעירים, יעדיפו את ההורה שמבלה איתם ברוב שעות היום. ייתכן שהסיבה לכך היא שהילד רגיל יותר להורה שנמצא במחיצתו זמן רב, ולעיתים הילד מתנהג כך כדי "להעניש" את ההורה שנעדר מהבית.
3. מין ההורה: ילדים קטנים יעדיפו שההורה שמגדרו זהה לשלהם יתנהל איתם - כך בנות יעדיפו את אימא ובנים את אבא. בהמשך זה עשוי להתהפך.
לא משנה מהי הסיבה להתנהגות, מבחינתו, הילד ניצח. ובמקרה כזה לתגובת ההורים יש חשיבות רבה. זו אמנם תופעה טבעית, אך התגובה שלכם תקבע את הכיוון אליו היא תתפתח.
יש הורים שנעלבים מתגובת הילד ומוצאים את עצמם מנסים לשכנע את הילד שיסכים לבלות איתם זמן, שיהיה לו כיף. הורים אחרים בוחרים לכעוס על הילד בתגובה לדחייה שהם חשים מצדו. כעס מאפיין גם את תגובת ההורה המועדף - שלעיתים כועס על בן הזוג על כך שהוא לא מתנהל נכון עם הילד וזאת הסיבה לכך שהילד לא "רוצה" אותו.
אז מה עושים כשהילד רוצה רק את אימא או אבא?
1. זה לא אתם, זה הוא: אל תיעלבו מדרישת הילד ואל תקחו אותה באופן אישי. כשאתם נעלבים אתם מגיבים ממקום רגשי והדבר פוגע בתגובה יעילה.
2. זמן משותף: כשהילד מעדיף באופן מובהק הורה מסוים, על ההורה "הדחוי" לפנות זמן מיוחד ולהקדיש לאותו ילד זמן איכות. הגדילו את החוויות החיוביות המשותפות יחד.
3. חלוקת מטלות: הגדירו ביניכם את חלוקת התפקידים וההתנהלות מול הילדים. ילד לא יכול להחליט מי מההורים יטפל בו. זוהי החלטה שלכם, ולכן לאחר שקבעתם את החלוקה ביניכם - אל תיכנעו לדרישת הילד. כניעה לדרישת הילד משדרת לו מסר שההורה המועדף "מציל" אותו מההורה השני. המסר שאנחנו רוצים לשדר לו הוא הפוך - שני ההורים אוהבים אותו וטובים בשבילו באותה המידה.
ייתכן שבימים הראשונים הילד יבכה חזק יותר, כי הוא יודע שבעבר כשבכה וצרח ההורה השני הגיע להיות איתו כפי שהוא דרש, אך כדי שהילד יבין ששני ההורים טובים עבורו, עליו להתנסות בהתנהלות זהה ושווה מולם. שדרו את המסר בנועם וללא כעס, והילד יתרגל מהר מאוד למצב הנורמלי החדש.
הכותבת
היא מנתחת התנהגות ומדריכת הורים וצוותי חינוך
לפנייה לכתב/ת 
