כל אחד יכול: לחם תירס
רגע לפני שבאמריקה חוגגים את יום העצמאות - קבלו מתכון אותנטי ללחם תירס שידרוש מכם חמש דקות הכנה ועוד חצי שעה של אפייה
ה-4 ביולי הוא תמיד סיבה טובה למסיבה, בסגנון אמריקני, כמובן. ואין נציג אמריקני אותנטי יותר מאשר לחם התירס, ששורשיו במטבחי הדרום הפשוט והחם של המדינה הפדרלית הענקית. מוצאו העממי, המראה המרהיב והטעם המעודן רק מוסיפים לו אוהדים, ועוד יותר מכל אלה – קלות ההכנה.
פגשתי בו לראשונה במסעדה שמתמחה באוכל אפרו-אמריקני ברובע הארלם בניו יורק. זה היה הדבר הראשון שהוגש לשולחן – בריבועים גדולים, דשנים וחמימים – והמשיך לזרום לכל אורך הארוחה, בכל פעם שהסלסילה הראתה סימנים שהיא עומדת להתרוקן. לצידו הוגשה חמאה צהובה כמעט כמוהו, שנמסה למגעו החמים. לא יכולנו להפסיק לאכול מהלחם המתקתק הזה, כל היתר כאילו חסה בצילו.
גדולתו הנוספת של הלחם הזה היא בגמישות שהוא מגלה גם כלפי הכלי שבו הוא נאפה: אפשר להכינו בתבנית אינגליש קייק מוארכת, בתבנית עוגה רבועה או עגולה או בתבנית מאפינס. מספר לא מבוטל של ניסויים הוליד את המתכון הפשוט לגמרי הזה, שמנפק כיכר לחם בתבנית מוארכת של 25 ס"מ, מעין עוגה בתבנית 20X20 או בקוטר 22 ס"מ, או 12 מאפינס בינוניים. את החמאה שבמתכון המקורי החלפתי בשמן – אבל אתם מוזמנים להחזיר אותה, אם אתם רוצים. גם כמות הסוכר מותנה במקצת. תוכלו להוסיף ולגרוע לפי טעמכם – אופיו הסובלני של הלחם הזה מקבל באהבה גם שינויים ותוספות.
לחם תירס
זהוב ומזמין, מומלץ להגשה בעודו חמים אך נפלא גם יום אחרי האפייה.
המצרכים:
½ 1 כוסות קמח תירס
¾ כוס קמח רגיל
2 כפיות אבקת אפייה
2 כפות סוכר, 3/4 כפית מלח
2 ביצים
1/3 כוס שמן תירס (אפשר גם קנולה) או 50 גרם חמאה מומסת
1 כוס חלב או לבן בחוש (רוויון)
אופן ההכנה:
- מחממים את התנור לחום בינוני-נמוך (170 מעלות). משמנים תבנית רבועה (25X25 ס"מ) או מוארכת (כמו של עוגה אנגלית) או תבנית מאפינס בעלת 12 שקעים.
- בקערה גדולה מערבבים את קמח התירס עם הקמח, אבקת האפייה, הסוכר והמלח.
(צילום: ירון ברנר)
(צילום: ירון ברנר) - בקערה אחרת טורפים את הביצים עם השמן והחלב או הלבן. יוצקים את תערובת הנוזלים לתערובת הקמח ומערבבים היטב.
- מעבירים את התערובת לתבנית ואופים כ-30 דקות (20 דקות למאפינס) או עד שמזהיב וקיסם הננעץ במרכז יוצא יבש. מגישים פושר או קר.
(צילום: ירון ברנר)
אפשר להוסיף גם:
- חופן גרעיני דלעת או חמנייה קלויים, לתוספת פריכות
- למי שאוהב חריף: מעט פתיתי צ'ילי לתוספת גוון ועניין
