"הישרדות": עונה שצריכה לנוח
באופן מוזר, בהישרדות של 2017 - משחק המבוסס על הטעיות ושקרים - אנשים עדיין דורשים כנות, אז אולי במקום להתמרמר, עדיף שמשתתפי העונה יחשבו קצת קדימה. וגם: בכמה דרכים אפשר לאיית טניטה? הגירסה של מועצת השבט ל"עובדות לא חשובות". העיקר שהשחקן האהוב עדיין במשחק
אי אפשר לקבל הכל. אחרי שתי הדחות מספקות אפילו העונה הזאת צריכה לנוח, מה שמשאיר אותנו עם פרק שנכתב על ידי התסריטאים של "עובדות לא חשובות". בוהאיי הפסידו בחסינות, ידה ידה ידה, טניטה הלכה. השבוע הזה, שהתחיל במהלך לא רע של ברית לוגאו המקורית, הלך והתמלמל עד למועצת השבט, שהשאלה הכי בוערת בה הייתה בכמה דרכים אפשר לאיית טניטה. ההידרדרות הסתמנה בעיקר אחרי שהפאוור-קאפל, מעיין ושגיא, הצליחו להתקמבן על שתי שרשראות חסינות וחיסלו את הסיכוי שמישהו מהם יעוף.
בלב כבד נאלצתי להפנים שהסיכוי היחיד שנראה אותם עפים בקרוב זה בטסטמוניות, במסגרתן הם יעופו על עצמם בשידור מחזורי אינסופי. בסדר, הבנו, מהלך נחמד עם בקתת המשא ומתן. הצלחתם לשטות בחבורת אנשים נאיבים שבאו להישרדות כדי - תזכירו לי למה בעצם באתם? להתעלף על מנה חמה? לשקשק מונוסודיום גלוטומט? - ולמכור להם שאתם צ'ילבות והכל. קצת פאסון, קצת מודעות עצמית, קצת פחות לחפור לנו על כמה שאתם מוצלחים בזמן שאתם שרועים על החול ופולים האחד לשני את הכינים, כי כרגע זה ממש עושה חשק שאחד מכם יושלך אל הבור ויקטע את וודסטוק הקומפלימנטים הזה.
בפרקים הקודמים:
מהלך כל כך טיפשי עוד לא ראיתם
לרגע אומנם ניסו לשכנע אותנו בסיכוי שאמיר יעוף הביתה עוד לפני שהוא גילה לכולם שהוא ערבי, וחבל, כי ההפקה כבר הלחינה קטע מוזיקלי במיוחד בשביל זה עם נגיעות מזרחיות ועוגיות עבאדי. אפילו אמיר עצמו קצת נבהל אחרי ששמע את מעיין ושגיא משכנעים את עצמם שבעצם זה בסדר להדיח אותו כי ביקום מקביל הוא לא היה שולף עבורה את הפסלון. אבל כשמסתכלים על זה בצורה מפוכחת, לאף אחד חוץ מטניטה לא היה אינטרס שאמיר הוא זה שילך הביתה הפעם, וטניטה, ובכן, חוץ מלקשור אבנים לרגליים של עצמה ולקפוץ לים היא עשתה הכל כדי לוודא שהיא זאת שתודח. מעיין ושגיא, שטופי התפעלות עצמית ככל שיהיו, עדיין לא משוגעים להדיח את אמיר ולהפקיר את עצמם במיעוט להדחה הבאה, מה שמשאיר אותנו מינימום בתיקו. רז משום מה מסרב לתת לאמיר ללכת ומעדיף במקום זה לחפף שחקנית שבטוח בצד שלו, ענבר עדיין מתלבטת אם היא יותר פתיה או יותר ישרה, ואולי שניהם מקווים שאמיר יתיישר ויחזור הביתה.
מה שחשוב כרגע זה שאמיר, שלגמרי איבד את זה בפרק האחרון אבל הוא עדיין השחקן האהוב עליי, נשאר במשחק. במקומו הלכה האישה הכי קשוחה בעולם, האישה שגידלה חולדה כחיית מחמד ושאני בטוחה שאם הם היו משאירים אותה היא היתה לוכדת להם כמה על החוף ומתקינה מהן לאנצ'ן נחמד ("זה בשר רך!"). טניטה, שעד הרגע האחרון האמינה שפאסיב אגרסיב זה החיים, תתחפף לאי המתים שם תפגוש במנגיסטו שבינתיים פתר את הרעב העולמי, איחה את מיתרי הקול של אדל, שיקם את מפלגת העבודה והחזיר את יאיר לפיד לארץ. וכך מצטמצם המחנה הנכחד - תודה לאל - של העונה הזאת. בכל זאת, בואו, השנה היא 2017 ואנשים עדיין דורשים במפגיע כנות בהישרדות, משחק שמבוסס על הטעיות ושקרים. במקום להתמרמר עדיף שתחשבו קדימה. יש שני פסלונים שם בחוץ, אל תפריעו לעצמכם לחפש אותם.
בפרק הבא: אמיר מספר לכולם שהוא מוסלמי או מה שרז זהבי מכנה - ערב הווי וסאטירה.
בקטנה:
כשל לוגי: "למרות שהמשחק הוא מכור ניצחנו" - יוסי לא מחמיץ הזדמנות לטפיחה עצמית על השכם.
מוקדם מידי: "אני קצת גאון, זה ידוע" - אמיר לוקה ביוסיזם.
בנטון: "חזר לי הצבע" - מנגיסטו. אם אתה אומר.
בנטיזם: "מלחמת קווין וקייל, מהתנ"ך" - מנגיסטו משלב את האחים ואן-אריק במקורות.
