אחותו של השוטר שנרצח בבקעה: "לא סגירת מעגל, לא יודעים מה עם שאר המרצחים"
נורית שוורץ, אחותו של דוד רבינוביץ' שנרצח בשנת 2009, מספרת על הגעגועים והפצע הפתוח גם אחרי שמונה שנים. תפיסת הרוצח לא מנחמת אותה: "זה לא יחזיר את דוד, הרוצח לקח גם את החיים שלנו. הוא הרס כמה משפחות בבת אחת"
רמזרקר ורבינוביץ' נרצחו בשנת 2009. שני השוטרים עצרו לעזור ליושבי רכב פלסטיני שלכאורה היה פנצ'ר באחד מגלגליו. עם רדתם מהרכב הם נורו למוות על ידי אחד מחברי החוליה. לפני שלושה חודשים נלכד דרארמה, שמתגורר בכפר טובאס בשומרון. גם לאחר תפיסתו והעמדתו לדין עדיין לא ברור למערכת הביטחון אם מדובר בפיגוע, או ברצח על רקע פלילי. עם זאת, לפי כתב האישום נראה שמדובר בניסיון שוד שהסתבך.
מאז רצח רבינוביץ', בן 42 במותו, משפחתו, כך לפי אחותו, במצב קשה. "דוד היה נשמה טובה, בן אהוב, אבא מקסים", סיפרה אחותו. "חייו נלקחו כך פתאום. זה היה דבר מאוד עצוב לכל המשפחה. עדיין זה משהו שאי אפשר לשכוח, אי אפשר לעבור לסדר יום, אי אפשר להמשיך בחיים כרגיל. מצבם הבריאותי והנפשי של ההורים שלנו מידרדר כל יום בעקבות הרצח הזה. הבן שלו גדל ללא אבא, גם במשפחה השנייה הילדים גדלו ללא אב".
משפחות הנרצחים קיבלו הודעה על תפיסת המחבל לפני כמה ימים. "אני סומכת על המערכת הביטחון, ידעתי שהם לא ינוחו עד שימצאו את הרוצחים", אומרת שוורץ. "אני מודה לשירותי הביטחון והמשטרה, שבאמת עבדו מאוד קשה כדי להגיע לנקודה שבו הם יודעים מה קרה ומי אשם בכך. התמונות מחזירות אותי לאחור, וזה קשה מאוד. אני לא הייתי קוראת לזה סגירת מעגל כי אני לא יודעת מה קרה עם יתר המרצחים. אני מקווה שגם הם ייתנו את הדין".
מבחינת שוורץ, חיי המשפחה נעצרו מאז רצח אחיה. "חיינו נלקחו, בפירוש חיי כולנו נלקחו. החיים מעולם לא יחזרו למסלולם, לא שלי, לא של ההורים שלי, לא של האחים שלי ובטח ובטח לא של הבן שלו", היא אומרת. "אז אני מניחה שבן אדם רוצח כזה לא צריך לחיות, לא הוא ולא המשפחה שלו כאילו שום דבר לא קרה. לאף אחד את הזכות לקחת חיי אדם והוא לקח פה חיי אדם. הוא הרס באותו רגע כמה משפחות בבת אחת. אני לא חושבת שמשהו יספק אותי או ייתן לי להירגע מהעניין. שום דבר לא יחזיר לנו את דוד".
רבינוביץ' הותיר אחריו ילד בן 13, שלומד כיום משפטים. "להגיד לך שהחיים קלים עבורו? לא. לגדול בלי אבא זה באמת עצוב, במיוחד שהיה לו אבא כל כך משמעותי. הוא מילא את חלקו כאב בצורה מדהימה, הוא היה גם אבא טוב, גם חבר טוב, גם דאג תמיד ללמד אותו דברים", מספרת שוורץ. "עצוב לו, עצוב לו מאוד. כל יום אבא שלו חסר לו, אבל הוא יצטרך להמשיך הלאה. דוד היה אדם מאוד משמעותי בחיים שלנו, אין יום שאנחנו לא רוצים לשתף אותו במה שקורה לנו, לראות אותו. אי אפשר לחזור לחיים רגילים אחרי מה שקרה. אני לא מאחלת את זה לאף אחד".
לפנייה לכתב/ת 
