חסן תרם מח עצם והציל חיי תינוק: "הצדקה חשובה לחיים"

היסטוריה במאגר הלאומי לתורמי מח עצם של "עזר מציון": לראשונה – תרומת מח עצם מתורם בדואי. סגן חסן אל-אסלע, קצין קבע בגדוד הסיור הבדואי, תרם בשבוע שעבר מח עצם להצלת חייו של תינוק חולה, בדיוק ביום הראשון של חג עיד אל-פיטר. אל-אסלע, תושב רהט בן 22, הצטרף למאגר הלאומי לתורמי מח עצם של "עזר מציון" במהלך גיוסו לצבא, ונמצא מתאים לתרום. מדובר בתורם מח העצם הראשון מקרב המגזר הבדואי.

אל-אסלע, שהתגייס לצבא לפני כארבע שנים, הגיע השבוע ליחידה להשתלת מח עצם במרכז שניידר לרפואת ילדים כדי לתרום. "לא היה לי חשש מהתרומה, כי הצלת חיים זאת ההצדקה הכי גדולה. אני הראשון מכל החברים שלי שתורם מח עצם, וכולם תמכו בי ובהחלטה שלי לתרום", אמר אל-אסלע.

לא חשש מהתרומה. אל-אסלע(צילום: דוברות מרכז שניידר לרפואת ילדים)

ד"ר ירמיהו שטיין, מנהל היחידה להשתלת מח עצם בבית החולים לילדים "שניידר", הוסיף: "זה נדיר שאנו מקבלים תרומות מהמגזר הבדואי, ומברכים על ההשתתפות של כל אזרחי המדינה במעשה החסד האדיר של תרומת מח עצם. זה לא מובן מאליו שחייל מגיע ביום החופש שלו בעיד אל פיטר ומחליט לתרום מזמנו וגופו לאדם שהוא לא מכיר. בימים של קיטוב גדול בחברה הישראלית, מעשה אצילי זה מחמם את הלב ומשאיר פתח לאופטימיות".

תרומות החיילים מספיקות - אך יש אוכלוסיות שאינן מיוצגות מספיק

המאגר הלאומי לתורמי מח עצם של "עזר מציון" הוקם לפני כעשרים שנה, וכולל היום 856,665 תורמים פוטנציאליים. בזכות המאגר נערכו עד כה 2,491 השתלות מח עצם מצילות חיים במרכזים רפואיים בישראל ובעולם. לפני כעשר שנים הצטרף צה"ל למאגר, וכל חייל שמתגייס יכול להצטרף למאגר התורמים הפוטנציאליים של "עזר מציון" כחלק אינטגרלי משרשרת החיול בבקו"ם. עד כה הצטרפו למאגר 440,012 חיילים, שבזכותם בוצעו 1,330 השתלות מצילות חיים.

במאגר מסבירים כי גיוס תורמים חדשים מקרב החיילים הוא האסטרטגיה הטובה ביותר להצלת חיי אדם. עם זאת, קיים מחסור בתורמים מקרב מגזרים שונים בחברה הישראלית, ביניהם הבדואים והערבים. "התרומה של חסן מחממת את הלב. מאגר תורמי מח העצם של 'עזר מציון' פועל להצלת חיי אדם, ללא קשר למוצאו או דתו", אמרה מנהלת המאגר, ד"ר ברכה זיסר. "אני קוראת לבני המגזר הבדואי להצטרף למאגר כדי להציל חיי אדם".

בחודש שעבר פורסם שמנהלי מחלקות להשתלת מח עצם והמטולוגים בכירים קבעו כי אין הצדקה למבצעי גיוס לתרומת מח עצם, מלבד לחולים ממוצא שאינו מיוצג דיו במאגר הלאומי לתורמי מח עצם — תימני, תוניסאי, אתיופי, קווקזי, דרוזי וערבי. הסיבה: המאגר הלאומי לתורמי מח עצם של עמותת "עזר מציון" נותן מענה למרבית החולים.

כל חייל מצטרף למאגר. בקו"ם(צילום: מוטי קמחי)

בנייר העמדה שהוציאו המומחים נקבע כי שיטת גיוס התורמים למאגר, הנשענת על המתגייסים לצה"ל ולשירות הלאומי והמרחיבה את המאגר ביותר מ־50 אלף תורמים בכל שנה, היא הנכונה והיעילה ביותר. "ההתחדשות הטבעית של המאגר על בסיס החיילים מבטיחה גיוס תורמים צעירים, בריאים ובעלי מגוון אתני המייצג את מרבית האוכלוסייה בישראל", הסביר פרופ' אביחי שמעוני, מנהל מחלקת השתלות מח עצם בשיבא.

פרופ' יצחק יניב, מנהל המחלקה ההמטואונקולוגית בבית־החולים שניידר, הוסיף: "אחד מכל עשרה ישראלים נמצאים במאגר מח העצם, הישג שממקם אותנו במקום החמישי בעולם. יצטרכו לעבור עוד כמה שנים טובות עד שמאגר מח העצם יהיה מלא גם עבור האוכלוסיות הספציפיות, וזאת בזכות מתן הדגימה של החיילים שבאים מכל שכבות האוכלוסייה".

המומחים הדגישו כי יש למצוא דרכים לצרף למאגר תורמים מהאוכלוסיות שאינן מיוצגות בו מספיק, ובין היתר הוחלט להגביר את המודעות בקרב אוכלוסיות אלה באמצעות קמפיינים ייעודיים. לצד זאת קבעו המומחים כאמור כי אין עוד הצדקה לקיים מבצעי גיוס אישיים עבור חולים שלא נמצא להם תורם במאגר ונמנים עם האוכלוסיות בעלי הייצוג ההולם.