נחשף סוד ההישרדות של המזחים מהתקופה הרומית
חוקרים אמריקנים מצאו כי מהנדסים רומיים יצרו בטון על ידי ערבוב של אפר וולקני יחד עם סיד ומי ים כדי לייצר מלט, ואז הוסיפו חתיכות סלע וולקני
קיימת תעלומה שמטרידה מהנדסים כבר שנים ארוכות - איך ייתכן שמזחים רומיים בני 2,000 שנה שורדים עד היום, בעוד קירות ים מודרניים שעשויים מבטון ופלדה מתפוררים תוך עשרות שנים? כעת טוענים מדענים אמריקנים שיש להם תשובה, שעשויה סוף כל סוף להוביל לבניית קירות ים בטוחים ואיתנים שיוכלו לעמוד במבחן הזמן והגאות.
לפי המחקר החדש, שפורסם בכתב העת American Mineralogist, כאשר מערבבים מים מלוחים עם אפר וולקני ועם הסיד שבו השתמשו הבונים הרומאים, התהליך מוביל להתפתחות של מינרלים משולבים שמתלכדים לכדי בטון כמעט בלתי חדיר.
"אנחנו מסתכלים על מערכת שמנוגדת לכל מה שהיית רוצה מבטון שמבוסס צמנט", הסבירה פרופסור מארי ג'קסון מאוניברסיטת יוטה, מעורכות המחקר. "אנחנו מסתכלים על מערכת שמשגשגת מחילוף כימי פתוח עם מי ים".
ברשת BBC דווח כי מהנדסים רומיים יצרו בטון על ידי ערבוב של אפר וולקני יחד עם סיד ומי ים כדי לייצר מלט, ואז הוסיפו חתיכות סלע וולקני. השילוב שבין אפר, מים וסיד מייצר "תגובה פוצולנית" - שקרויה על שם העיר הרומית פוצואלי שבאזור נאפולי - שבמסגרתו מתגבשים גבישים בחריצי התערובת. תגובה דומה מתרחשת גם בטבע, וניתן למשל למצוא פיסות של בטון טבעי שנקרא טוף בקרבת אזורים געשיים, מה שככל הנראה הצית את הרעיון במוחם של הרומאים.
מבנים כמו הפנתיאון לדוגמה הם עדות לכוח של מינרליזציה בבטון, אבל עד כה עדיין לא היה ברור איך המבנים שבמים מצליחים לשרוד עם התקפה מתמדת של גלים מלוחים. החוקרים בחנו חתיכות בטון ממזח רומי עתיק בעזרת קרני רנטגן וגילו שהמינרלים צמחו לתוך הסדקים שנוצרו משחיקה (כתוצאה מפגיעת הגלים), וכך הבינו שהמים המלוחים ממשיכים "לפעול" גם אחרי שהבטון התייבש והתקשה לגמרי.
ב"טלגרף" הסבירו כי רוב הבטון המודרני היום מורכב מגורמים שונים ורבים (אבן גיר, אבן חול, אפר, ברזל וחימר, בין היתר) שמותכים יחד ואז מוסיפים אליהם חול או אבנים כתושות שמטרתם לא לייתר תגובה כימית, וכך אין מינרליזציה במגע עם מי ים.
המתכון המדויק של הבטון הרומי אמנם אבוד, אבל החוקרים עובדים יחד עם מהנדסים גיאולוגים כדי למצוא חלופה מודרנית, בין היתר בעזרת מי ים ממפרץ סן פרנסיסקו וסלע וולקני ממערב ארה"ב. אם יצליחו במשימתם, הם יוכלו לאפשר בניית קירות ים שישרדו מאות שנים ולא יפגעו בסביבה.
למחקר: https://web.uvic.ca/~jpoleson/Harbour%20Concrete/HarbourConcrete.html
לפנייה לכתב/ת 
