"פרוצות": כשאמא מוכרת את בנותיה ומתגאה בכך
הדרמה התקופתית "פרוצות" מציגה סיטואציות קשות בלי לנסות ולייפות את המציאות, והשחקניות מצוינות ונוטעות עומק בדמויות. רק חבל שהעלילה נופלת לקלישאות מעט סבוניות
בלונדון, 1763, אחת מכל חמש נשים מתפרנסת מזנות. כך, עם תחילתה, מכריזה "פרוצות" (משודרת ב-yes) - הדרמה התקופתית העסיסית של רשת ITV שעוסקת במאבק הניטש בין שני בתי בושת מצליחים. האחד, ממוקם ברובע קובנט גארדן הנאלח, מנוהל ע"י מרגרט וולס (סמנת'ה מורטון) הקשוחה-אך-הוגנת, שמנסה נואשות לקדם את עצמה ואת הנערות העובדות שלה לשלב הבא באמצעות מעבר לרחוב גריק היוקרתי. המאדאם השנייה, יריבתה המושבעת, היא לידיה קוויגלי קרת-הלב (לסלי מנוויל) שמסוגלת ל(וגם מבצעת) מעשים די נוראיים, כבר ביססה בית בושת מפואר ברחוב גריק, ועושה כל אשר ביכולתה לשבש את עסקי היריבה. במקביל, הסדרה עוקבת גם אחרי שתי בנותיה של וולס - שרלוט (ג'סיקה בראון פינדלי מ"דאונטון אבי") הבוגרת שכבר זכתה בגביע הקדוש של המקצוע וגרה בבית מפואר כפילגשו של אציל רכרוכי, ולוסי (אלואיז סמיית') הצעירה שבצמד הפרקים הראשונים מתמודדת עם ממכר בתוליה למרבה במחיר.
כן, האם מוכרת את הבתולין של בנותיה, ועוד מתגאה בכך שחיכתה עד שיהיו בשנות העשרה שלהן כדי לעשות זאת, מאחר והיא נמכרה לזנות כשהייתה בת 10 בלבד. לזכות יוצרותיה של "פרוצות", אליסון ניומן ומוירה בופיני, עומדת העובדה שהן מציגות סיטואציה כזאת בלי לנסות לייפות את המציאות המזעזעת של התקופה, ומלהקות שחקניות מצוינות כמו מורטון המשופשפת על מנת לנטוע בדמות הללו עומק ומורכבות. מערכות היחסים של וולס עם בנותיה המרדניות מעניקות נפח דרמטי ראוי לסדרה, והמלחמה העקובה מדם בין שני בתי הבושת - שיותר מכל מזכירה סכסוך בין מאפיונרים, כי בסופו של דבר, מה הן צמד המאדאמיות האלו אם לא ראשי משפחות פשע? - לא חדלה מלרתק. גם השחזור התקופתי מרשים למדי, בין הדקדנטיות הסליזית של הבורדלו המפואר של קוויגלי לבין החדרים האפלים ב"אכסניה" המרופטת של וולס.
חבל שהעלילה שרקחו ניומן ובופיני, עם זאת, נופלת לקלישאות המעט סבוניות בהן לוקות לעיתים קרובות יצירות מזן זה, כמו העובדה שצמד הבנות מתאהבות בגברים הלא נכונים (עניים) למורת רוחה של האם. כי ברור שזו תלך על ג'יגולו צעיר וההיא על נער אורווה כשכל עשירי לונדון כרוכים אחריהן. אבל במשך רוב הזמן, זה לא ממש יפריע לכם ליהנות מהסדרה הקצבית הזאת, שרצה קדימה בכל העת וכמתבקש, פשוט מלאה בסקס. גם אם היא צפויה כמו צפדינה וגם אם נדמה לעיתים שהיא מטשטשת את הקו הדק שבין ניצול הנסיבות העגומות של גיבורותיה ובין העצמתן כמי שהשליטה בגורלן בעצם בידיהם, קשה יהיה לכם לשמור על מרחק ממנה.
הכתבה התפרסמה במגזין "פנאי פלוס"