בלי ששמתם לב: מחירי המזון במגמת עלייה
בחצי הראשון של 2017 עלו מחירי מוצרי הצריכה בסופרמרקטים ב-0.3%, בניגוד למגמה שנרשמה ב-3 השנים האחרונות - כך עולה מנתוני חברת סטורנקסט. בהתאם, מכירות המזון ברשתות עלו ב-1.8%. חלק מהספקים הגדולים התחזקו: תנובה ושטראוס רשמו עלייה, יוניליוור ואנג'ל ירידה
המחירים בסופרמרקט עלו במחצית הראשונה של השנה - בלי שהרגשנו: בניגוד למגמה שנרשמה בשלוש השנים האחרונות, במהלך התקופה שבין ינואר ליוני 2017 התייקרו המוצרים בסופרמרקטים והמכירות ברשתות המשיכו לעלות, מגמה שכבר החלה מוקדם יותר השנה. כך עולה ממדד המחירים של חברת סטורנקסט. העלייה במכירות הרשתות הורגשה כבר בפסח, אבל אז המחירים עדיין היו במגמת ירידה, בעוד שלאחרונה המגמה התהפכה.
לצפייה בנתונים המלאים
במקביל נרשמה ירידה במכירות של המותג הפרטי, שאמור להוות חלופה למותגים היקרים. בנוסף המשיכה לעלות צריכת מוצרי הפסטרמה והנקניקים, אחרי שספגו מהלומה כשארגון הבריאות העולמי פרסם כי בשר מעובד מסרטן. המכר הכמותי של מוצרים אלה עלה ב-6% למרות שהם התייקרו ב-0.7%.
עלייה של 0.3% במדד המחירים בסופרמרקטים
מדד המחירים של חברת סטורנקסט מראה עלייה של 0.3% במחירי מוצרי הצריכה במחצית הראשונה של השנה, כשאת מגמת העלייה מובילה ההתייקרות במזון. החברה, שמחוברת לקופות של רשתות השיווק הגדולות, מודדת את מחירי כל המוצרים בסופרמרקט וכן את המכר הכספי והכמותי שלהם.
מהשוואה בין המחצית הראשונה של 2017 לעומת המחצית הראשונה של 2016, עולה בתקופה זו נרשמה עלייה של 1.3% במכר הכספי (הכסף שהרשתות והספקים מגלגלים מהמכירות בסופר). מדובר בעלייה של 270 מיליון שקל במכירות. בניכוי מדד המחירים לצרכן מדובר בעלייה של 1%.
עיקר העלייה במכירות נרשמה בתחום המזון - ברמה של 1.8%. זה לא מפליא, כיוון שכשמעלים מחירים גם המכר הכספי עולה בהתאם, אלא אם הצרכנים שמים לב לכך ומצמצמים קנייה.
בהשוואה בין יוני 2016 ליוני 2017, נרשמה ירידה של 2.5% במכירות, אבל ניתן להסביר זאת בכך שבשנה שעברה חל חג השבועות ביוני בעוד שהשנה הוא נחגג בחודש מאי.
סטורנקסט מודדת 2,150 חנויות ולא מודדת את רשתות הפארם ורשתות במגזר הערבי. הנתונים לא כוללים נתוני פירות וירקות, קצביה, מאפייה וסיגריות.
מה התייקר ומה הוזל?
מה התייקר? מחירי השמנים עלו ב-9.8% ושימורי טונה התייקרו ב-6%, והמכר הכספי של שני המוצרים הללו עלה "בזכות" התייקרויות אלה.
תה קר התייקר ב-4.8%, משקאות קולה התייקרו ב-2.5% ודגנים התייקרו ב-2.5%, אבל המכר הכספי שלהם ירד בשל ירידה בצריכה הכמותית. כלומר המוצרים התייקרו והצרכנים קנו פחות, אבל יש סיבות נוספות לירידה הזו במכירות. למשל, משקאות ממותקים מקושרים לצריכת סוכר מוגברת.
בין המוצרים שהוזלו: מחירי הגבינות הצהובות ירדו ב-4.5% (ייתכן שבשל מכרז משרד האוצר שחייב יבואנים למכור במחיר נמוך לצרכן ולא סתם התיר "ייבוא חופשי") והמכר הכספי שלהן עלה בעקבות עלייה בצריכה הכמותית. החיתולים הוזלו ב-4.8%, אבל המכר הכספי שלהם ירד בשל ירידת המחירים בקטגוריה.
תנובה ממשיכה לצמוח
מבין היצרניות הישראליות תנובה הובילה את הצמיחה. החברה הגדילה את נתח השוק שלה ב-2.5% במחצית הנוכחית של השנה. נתח השוק של שטראוס גדל ב-2%, של סנו ב-1.8% ושל זוגלובק ב-1.7%.
ויסוצקי וסוגת שהן יצרניות ויבואניות גדלו בכ-6%. היבואנית שסטוביץ גדלה ב-6.6% ואילו וילי פוד הגדילה את נתח השוק שלה ב-9.6%. היבואנית ליימן שליסל הגדילה את נתח השוק שלה ב-12.3% - למרות שאיבדה את נוטלה היא הגדילה את היצע המותגים שלה ופיצתה על האובדן.
בין החברות שרשמו ירידה, מאפיית אנג'ל שאיבדה 5% מנתח השוק שלה, טמפו שאיבדה 3.7%, יוניליוור שנמצאת בירידה של 2.6% ואסם שנשחקה ב-1.8%. החברה המרכזית למשקאות קלים איבדה 0.2% נתח שוק וחוגלה קימברלי ירדה ב-0.4%.
המותג הפרטי בירידה
אחרי שהגיע לשיא בסוף 2016 ובתחילת 2017, ומתחילת השנה עלה ב-0.2% בנתח השוק שלו, לאחרונה נמצא המותג הפרטי בירידה משיא של 6.4% נתח מכלל השוק ל-5.6% נתח שוק ביוני. זאת למרות ששופרסל ממשיכה לפתח את המותג שלה, רמי לוי עומל על הגדלת המותג הפרטי שלו שמתחרה ראש בראש בשופרסל וגם חצי חינם מרחיבה את המותג שלה.
ייתכן שמגמה זו קשורה להתחזקות של מותגים, לרכישת מגה שהחזיקה מותג פרטי רחב היקף בידי יינות ביתן ששמה פחות דגש על מותג פרטי, וכן לאי השקעה של רשתות אחרות במותג פרטי משלהן, למרות שחלקן מוכרות את מוצרי המותג הפרטי "המותג".
עוד בערוץ הצרכנות: סיוט הדרכון הביומטרי
לפנייה לכתב/ת 
