נתניהו: "החלטת אונסק"ו הזויה, נמשיך לשמור על מערת המכפלה"
רה"מ תקף בחריפות את החלטת הארגון של האו"ם להכריז על מערת המכפלה ועל חברון כאתר מורשת עולמית פלסטיני: "זה לא אתר יהודי? האבות והאימהות שלנו קבורים שם!". הוא הודיע על קיצוץ מיליון דולר מתשלומי ישראל לאו"ם - והעברתם להקמת מוזיאון יהודי בחברון. הפלסטינים: "כישלון מהדהד לישראל"
ראש הממשלה בנימין נתניהו תקף אחר הצהריים (יום ו') את החלטת אונסק"ו להכריז על מערת המכפלה אתר מורשת עולמית פלסטיני, ואמר כי מדובר בעוד החלטה הזויה של אונסק"ו.
"הפעם הם קבעו שמערת המכפלה בחברון זה אתר פלסטיני, משמע לא יהודי, ושהאתר בסכנה", מסר נתניהו. "לא אתר יהודי?! מי קבור שם? אברהם, יצחק ויעקב. שרה, רבקה ולאה. האבות והאימהות שלנו! והאתר בסכנה? הרי רק במקומות שבהם ישראל נמצאת, כמו חברון, מובטח חופש דת לכולם".
נתניה הוסיף: "במזרח התיכון מפוצצים את המסגדים, הכנסיות, בתי הכנסת, בכל שאר המקומות - במקומות שבהם ישראל לא נמצאת. אז אנחנו נמשיך לשמור על מערת המכפלה, על חופש דת לכולם, ונמשיך לשמור גם על האמת".
ראש הממשלה הודיע כי בעקבות המהלך של אונסק"ו הוא החליט לקצץ עוד מיליון דולר מכספי החברות שישראל מעבירה לאו"ם – ולהעבירם להקמת "מוזיאון למורשת העם היהודי בקריית ארבע ובחברון" ולפרויקטים נוספים בתחום המורשת הקשורים בחברון.
ועידת המורשת של אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות) היא שאישרה בצהריים את ההצעה הפלסטינית להכריז על מערת המכפלה וחברון כאתר מורשת עולמית פלסטיני. ההצעה עברה ברוב של 12 תומכים, לעומת שלושה מתנגדים ושישה נמנעים.
לאחר ההצבעה נשא דברים שגריר ישראל באונסק"ו כרמל שאמה הכהן, ובמהלכם במהלכם צלצל הטלפון הסלולרי שלו פעמים רבות. הדבר היה מכוון, ושאמה הכהן סיים את נאומו בדברים האלה: "אדוני היו"ר, בשל הצורך לענות לאינסטלטור שנמצא אצלי בדירה בפריז לצורך טיפול בבעיה בשירותים, שעם כל הכבוד לאונסק"ו הרבה יותר חשובה ומעניינת מאשר ההחלטה המבישה שקיבלתם לפני כמה דקות, אני נאלץ להפסיק ולעזוב".
קודם לכן "בירך" שאמה הכהן את ראש עיריית חברון תייסיר אבו סנינה שהיה באולם, והזכיר את העובדה שהוא מחבל שרצח ישראלים בשנות ה-80. השגריר הישראלי אף תקף בחריפות את שגרירת קובה על כך שסירבה לעמוד דקת דומייה לזכר קורבנות השואה וביקשה במקום זאת לעמוד דקת דומייה לזכר הקורבנות הפלסטינים.
שאמה הכהן גם תקף בחריפות את שגריר גרמניה שלא גינה את התנהגותה של שגרירת קובה. "האם במעשה המביש שלך אתה מייצג את ממשלת גרמניה?", הטיח בו שאמה הכהן בהתרגשות. "האם אין הבדל בין אנה פרנק לבין פלסטינית שדוקרת ישראלים חפים מפשע בסכין? אני מבקש ממך להבהיר את המעשה המביש שלך ואתה מתעקש שלא לעשות את זה. איך יכולת להרשות את ביזוי השואה".
נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין אמר: "ההחלטה של אונסק"ו מוכיחה שוב כי מדובר בגוף הנחוש להמשיך ולהפיץ שקרים אנטי-יהודיים בעודו דבק בשתיקתו בשעה שהמורשת האזורית נמחקת על ידי קיצוניים ברוטאליים".
שר החוץ הפלסטיני ריאד אל-מאלכי בירך על החלטת אונסק"ו, ואמר: "ההחלטה הזאת היא הצלחה למערכה הדיפלומטית שניהלנו בכל החזיתות נוכח הלחץ הישראלי והאמריקני על המדינות החברות וניצחון על הפצת השקרים והשמועות. זהו כישלון מהדהד לישראל ולבעלות בריתה וכן למנגנון שלה אל מול ההיסטוריה והאותנטיות של העיר חברון הפלסטינית, הנחשבת לאחת הערים העתיקות ביותר בעולם ומאוכלסת על ידי פלסטינים יותר מארבעת אלפים שנה".
יו"ר הבית היהודי, שר החינוך נפתלי בנט, המשמש גם יו"ר הוועד הישראלי לאונסק"ו, אמר כי הצבעת אונסק"ו מבישה, וכי הקשר היהודי לחברון חזק מכל הצבעה. בנט הוסיף כי הקשר היהודי לחברון קיים זה אלפי שנים. "יש לדחות בבוז את ההחלטה", אמר בנט, "ולפעול ביתר שאת לחיזוקה של עיר האבות".
נוסח הודעת אונסק"ו:
ועדת המורשת העולמית שהתכנסה בקראקוב צירפה בישיבתה הבוקר את חברון / העיר העתיקה אל-חליל (פלסטין) ואת מתחם וו-ארלי פנדג'רי (בנין, בורקינה פאסו) לרשימת אתרי המורשת העולמיים. בד בבד, הוועדה הוסיפה את האתר בחברון / אל חליל לרשימת אתרי המורשת העולמיים המצויים בסכנה.
השימוש באבן סיד מקומית עיצב את יסודותיה של העיר העתיקה של חברון / אל-חליל בתקופה הממלוכּית בין 1250 לבין 1517. מרכז העניין בעיר היה אתר מסגד איברהים / קבר האבות. הבניינים שבהם שכנו נמצאים במתחם שנבנה במאה הראשונה לספירה, כדי להגן על קברי האב אברהם / איברהים ומשפחתו. המקום הפך לאתר עלייה לרגל לשלוש הדתות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואיסלאם. העיר ניצבה בצומת דרכי מסחר של שיירות שנעו בין דרום פלסטין, סיני, מזרח ירדן וצפון חצי האי ערב. אף שבתקופה העות'מאנית שבאה אחריה (1917-1517) הוכרז על הרחבת העיר לאזורים הסמוכים, ובה נרשמו שורת תוספות ארכיטקטוניות, במיוחד הגבהת הגג בבתים כדי לאפשר עוד קומות עליונות, נראה שהתצורה הממלוכּית הכללית של העיר נמשכה - עם ההיררכיה בין האזורים שאפיינה אותה, רובעים שמבוססים על חלוקה אתנית, דתית או מקצועית, ובתים עם קבוצות חדרים שאורגנו במערכת בצורה דמוית-עץ.
לפנייה לכתב/ת 
