גינויים והצהרות מתריסות: ההיסטוריה של אונסק"ו נגד ישראל
ישראל חברה באונסק"ו כבר 68 שנה עם הפסקה של 5 שנים לאחר שהורחקה בעקבות חפירות שביצעה בהר הבית. ההחלטה אתמול של ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם, להכריז על מערת המכפלה כאתר מורשת פלסטיני, היא אחת מיני רבות נגד ישראל. הסקירה לפניכם
ההחלטה האחרונה של אונסק"ו להכריז על מערת המכפלה כאתר מורשת עולמי פלסטיני היא רק אחת משורת החלטות מעוררות מחלוקת שלקח הארגון נגד ישראל ב-72 שנות קיומו.
באונסק"ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם, חברות 195 מדינות. תחת הכותרת "בונים שלום במחשבתם של גברים ונשים מוביל הארגון שיתוף פעולה בינלאומי בתחומים של חינוך, מדע ותרבות. המטרה המוצהרת של הארגון הוא לתרום לשלום לביטחון.
לאונסק"ו היסטוריה ארוכת שנים עם ישראל, שהצטרפה באופן רשמי לארגון בשנת 1949 והורחקה ממנו בשנת 1974 בשל חפירות ארכיאולוגיות שביצעה בהר הבית ולא התקבלו בעין יפה בארגון האו"ם. כעבור חמש שנים שבה ישראל להיות חברה באונסק"ו לאחר שארה"ב איימה להפסיק את העברת הכספים מצידה למימון הפעילות.
היסטורית העימותים
בשנת 2010 קבע הארגון כי קבר רחל הוא מסגד וקרא לממשלת ישראל להסיר את האתר יחד עם מערת המכפלה מרשימת אתרי המורשת הלאומיים. ראש הממשלה נתניהו אמר אז: "הניסיון לנתק בין עם ישראל למורשתו הוא אבסורדי. אם המקומות שבהם קבורים האבות והאמהות של העם היהודי מלפני אלפי שנים אינם חלק ממורשת העם היהודי, אז מהו אתר מורשת?". בעקבות החלטת אונסק"ו הודיעה ישראל על ניתוק קשרים עם הארגון.
באוקטובר 2011 נרשם שיא בעימות בין הצדדים כשהרשות הפלסטינית התקבלה כחברה מלאה באונסק"ו ברוב של 107 מדינות מול 14 מתנגדות בלבד. עוד 52 מדינות נמנעו. ישראל מיהרה להודיע שוב כי תשקול את המשך הפעילות בארגון וארה"ב הודיעה על הפסקת העברת המימון. ישראל נקטה בפעולה של האצת בנייה בירושלים, אך כל זה לא מנע את הנפת הדגל הפלסטיני במטה אונסק"ו בפריז חודשיים מאוחר יותר.
ההחלטה אתמול על מערת המכפלה לא הייתה הראשונה שהתקבלה באונסק"ו בנושא האתר הקדוש. באוקטובר 2015 גינה הוועד המנהל של הארגון את מה שהוא הגדיר "התוקפנות הישראלית" ו"הצעדים הלא-חוקיים נגד חופש דת וגישת מוסלמים למסגד אל-אקצה". בנוסף, קרא הארגון להכיר בקבר רחל ובמערת המכפלה כחלק מפלסטין וכאתרים מקודשים לאיסלאם.
עוד שנה חלפה ועוד עימות חזיתי. הוועד המנהל בפריז אימץ הצעה פלסטינית המטילה ספק בזיקה היהודית להר הבית ולכותל המערבי בירושלים. 24 מדינות תמכו בהחלטה, שבה אין אזכור לקשר היהודי לאתרים הקדושים שאותם מכנים בשם "מסגד אל-אקצה" ו"חראם אל-שריף". שש מדינות התנגדו, 26 נמנעו ושני נציגים נעדרו. ישראל הוגדרה בהחלטה 15 פעמים כ"כוח הכובש".
למרות ההחלטה, מזכ"לית אונסק"ו אירינה בוקובה וגם מזכ"ל האו"ם דאז באן קי מון ניסו להנמיך את הלהבות והבהירו כי הר הבית הוא אתר קדוש גם ליהודים.
באוקטובר 2016 אישרה ועדת המורשת של הארגון הצעה דומה כמו זו שהתקבלה שנה קודם לכן והובילה שוב לזעם בישראל. השגריר באונסק"ו כרמל שאמה הכהן הושב להתייעצויות. "תיאטרון האבסורד נמשך, ואני החלטתי להזמין לארץ להתייעצויות את השגריר שלנו באונסק"ו ואנחנו נחליט מה לעשות, ומה יהיו צעדי ההמשך מול הארגון הזה", אמר אז נתניהו.
ביום העצמאות האחרון הגיע המשבר בין ישראל לארגון לשיא כשדווקא ביום שבו המדינה חוגגת, עברה הצבעה הקוראת לשלילת ריבונות ישראלית בכל ירושלים. ההחלטה עברה ברוב של 22 מדינות שתמכו מול 10 שהתנגדו, 22 שנמנעו ושלוש שנעדרו. לפני ההצבעה ניסתה ישראל לשכנע כמה שיותר מדינות להתנגד, אך כאמור ללא הצלחה.
למרות ההחלטה המקוממת, בישראל הכריזו על הישג דיפלומטי. נתניהו דיבר עם הסגל הדיפלומטי בישראל ואמר: "קיימתי שיחות רבות עם מנהיגי המדינות שלכם, ראשי המדינה, שרי החוץ, וכך עשו גם אנשי משרד החוץ, ביחס להצבעה האבסורדית באו"ם. התוצאה היא שמספר המדינות שתומכות בהצעה הולך ומצטמצם. לפני שנה זה היה 32 מדינות, לפני חצי שנה זה ירד ל-26, עכשיו זה ירד ל-22".
ההחלטה אתמול על מערת המכפלה כבר עוררה סערה וארה"ב, בראשות השגרירה באו"ם ניקי היילי, הכריזה כי תשקול את המשך העברת כספי המימון לארגון.
לפנייה לכתב/ת 
