לקבוע הופעה בקיסריה או לא? האסטרטגית הסודית של המפורסמים

שירן רז הייתה בת שש כשאמה וחברתה ניהלו במטבח שיחה על ענייני זוגיות. "הן דיברו, ואני הייתי עסוקה במשחקים. כשהשכנה הלכה, אמרתי לאימא שלי, 'באסה שבעלה בוגד בה'. ואז אימא ענתה, 'זה לא יפה להקשיב', למרות שלא הקשבתי. אמרתי: 'אימא, את יודעת שבעלה מחביא מתחת הכיסא באוטו את כל מספרי הטלפון של הבחורות שהוא הולך איתן?'. החברה הלכה לבדוק, ובאמת היה שם פנקס עם כל מספרי הטלפון של הבחורות".

ההורים לא נדהמו?

"אימא שלי קיבלה את זה כמובן מאליו, חשבה שאני פשוט ילדה חכמה. לא ידעו לשים את זה במשבצת אחרת. היו לי תמיד תחושות לגבי אנשים וזה היה נראה לה טבעי. רק בשלבים מאוד מאוחרים הם הבינו שיש פה משהו חריג".

ליוותה מאות אנשים. שירן רז

35 שנה אחרי, רז כבר מנהלת במשך עשור קריירה עשירה, בינלאומית, כיועצת רגשית, עסקית, פוליטית, כשבבסיס היא נשענת גם על אותן תחושות "אחרות", אינטואיציה, שהיו שם כבר בגיל 6. ספוילר: היא לא קוראת בקפה, לא מתקשרת, וגם לא מתיימרת להתחרות במרים הנביאה, למרות שברוב המכריע של המקרים שבהם טיפלה היא יודעת מה יתרחש בדיוק פנטסטי.

הסיפורים עליה עוברים מפה לאוזן. בשלוש השנים האחרונות מגיעים אליה גם זמרים כדי להתייעץ ברזולוציה של איזה סינגל להוציא לרדיו, מתי, והאם כדאי לקבוע הופעה בקיסריה או לא. מפיקים בתעשיית הבידור הגיעו אליה כדי להתייעץ האם כדאי להביא לארץ אמנים ספציפיים, וכך גם מפיקי קולנוע. אבל הייעוץ הולך הרבה מעבר לאמנות. על המייל של רז מתדפקים זוגות חשוכי ילדים שמחפשים פתרון, פוליטיקאים ישראלים וזרים שמחפשים עצה טובה, לרבות מפלגות, חברות שניצבות בצמתים מכריעים וגם כאלה שנקלעו למשברים אישיים ממגוון סיבות, וכאלה שמתלבטים בענייני זוגיות, משקל, חוסר מימוש, ועוד.

"את בהיריון וזה תקין" 

קצת ביוגרפיה. עד גיל 14 היא גדלה בקריית־חיים, בת בכורה במשפחה של שלושה ילדים. אז עברו לכרכום שבגליל, על צלע הר, הוריה היו המקימים. התחתנה כבר בגיל 18, הפכה לאימא כשהייתה בת 19. התגרשה בגיל 26 אחרי שני ילדים.

"השארתי לו הסכם פתוח, את הבית, קמתי והלכתי. בלי מזונות ובלי כלום, עם שני ילדים. השכרתי בית 50 מ"ר בקיבוץ להבות. בהתחלה ישנו על מזרנים".

עד גיל 30 עבדה בתחום ניהול בכירים ופיננסים, "הייתי מנהלת לקוחות בירחון 'מסע אחר', עבדתי כמה חודשים ובתקופה הזו הכל התפרץ".

כלומר?

"ישבתי עם אנשים בפגישה ותוך כדי אני מרגישה מה קורה איתם ומייעצת. בעיות אישיות, בעיות בעבודה, כל דבר. לפני 10 שנים החלטתי לעשות את הצעד ולפתוח עסק לייעוץ. אמרו לי שאני מטורפת, 'את גרה בכפר־סבא, מפרנסת יחידה עם שני ילדים'. באתי למנכ"ל ואמרתי שאני מתפטרת ושאין לי מושג בדיוק מה אני עושה, אבל אפתח עסק. קמתי בבוקר, לקחתי ציטוט מהנסיך הקטן, 'אין לראות את הדברים היטב אלא בלב בלבד, כי הדבר החשוב באמת סמוי מן העין'. שמתי על הדף, כפרוספקט של העסק, ויצאתי לדרך".

ההתחלה הייתה בהרצאה. "אמרתי לעצמי, על מה אני הכי אוהבת לדבר? על חלומות. ביקשתי מחברה שתארגן שלוש־ארבע חברות שיבואו, 35 שקל לאחת. כשהגעתי, מולי היו 17 בחורות. הכנתי מצגת ל־45 דקות, ההרצאה הייתה שלוש שעות. כולן באו לאחר מכן לפגישות פרטיות. אחרי שלושה חודשים לא היה לי מקום ביומן, אנשים שבאו סיפרו לחברים".

מאז פתרה וליוותה מאות מקרים, כמובן תחת חיסיון מלא של זהות, כמקובל בפרקטיקה. אחד המיוחדים בהם היה סיפורה של מ', שבעלה סבל מבעיה גנטית שגרמה לה להפיל, או פוגע בעובר. "הרופאים אמרו שהיא יכולה להיכנס להיריון, אבל לא מבעלה. הם היו אחרי חמש שנים של טיפולים שלא צלחו, היא באה אליי מרוסקת, בכתה ללא הפסקה. בעלה אמר לה שהוא רוצה לראות אותה מאושרת גם אם זה יעלה בפרידה. אני חשתי שהם יוכלו להביא ילדים, רק שמשהו בתפיסה ובהתנהלות שלהם חייב להשתנות. אמרתי לה, 'אני רואה תאומים, בן ובת, ואני רואה את בעלך עושה איתם סקי'. התחלתי לעבוד עם שניהם על שינוי התפיסה של ההיריון כחוויה טראומטית. אחרי כמה חודשים ההיריון נקלט. היינו נפגשות אחת לשבוע, עושות תרגילים לשינוי התודעה. פתאום הגיעה לשבוע 12 והכל היה תקין, אבל הרופאים המשיכו לומר שאין סיכוי שיחזיק מעמד. היא ילדה בשבוע 36 בן ובת בריאים, היום הם בני שלוש".

עורכת דין בת 30 הגיעה לרז עם בעיה של השמנת־יתר, דימוי עצמי נמוך ובעיות במקום העבודה. "היא סבלה מ־OCD, ידעתי שיש לה בעיה של מיקוד. התפיסה שלה, כל התודעה, המחשבות, העשייה, הלכו למקומות לא נכונים. המוח שלה ננעל על מחשבות בלופים והיא לא הצליחה לצאת. היום היא 30 ק"ג פחות, עורכת דין מוערכת ומצליחה".

פשוט.

צוחקת. "לקחתי את המחשבות שלה למקום מפרה, במקום המקום ההרסני. אמרתי לה מראש שהיא תצליח, ההרזיה הייתה חלק מהתהליך. אחת הבעיות ב־OCD היא החזרתיות. בלילה, למשל, הייתה קמה מהמיטה כדי לבדוק עשרות פעמים אם הדלת נעולה. עבדנו בשיטה של כל פעם להוריד בדיקה אחת. עד שנגמר. כשאתה עורך דין שלא יודע מה תהיה התוצאה של התיק, זה שיעור חשוב באיפוק".

לאחד מהלקוחות שלה היה מפעל בדרום, שסבל מבעיות כלכליות. "כשהוא הגיע אלי, הייתה לו גם בעיה בזוגיות. אשתו לא רצתה אותו. זיהינו שיש לו בעיה עם שותפויות ויש לו בעיית תקשורת, מה שהוביל אותי לעבוד על היכולת שלו לנהל משא ומתן. היינו עושים תרחישים לפני כל מכירה גדולה מהמפעל. תוך כמה חודשים הוא שילש את ההכנסות ל־7 מיליון שקל בשנה ולרווח גבוה מאוד".

ואשתו?

"התברר שהיה לה מישהו אחר. אמרתי לו את זה כבר בתחילת הדרך".

על הקו לניו־יורק ולווייטנאם

מפיק סרטים, שעסק גם בנדל"ן, הגיע אליה אחרי שחווה אסון גדול. בנו לקה במחלה קשה. "תקופת הטיפולים הוציאה אותו מעצמו והוא איבד נכסים ואת אשתו. היה לי ברור שהוא הולך לבנות קונספט של נכסים מניבים שנותנים ערך. במהלך פגישות הייעוץ הוא הקים מבנים למטפלים מתחום הרפואה ההוליסטית. התהליך וההצלחה שלצידו החזירו לו את השפיות והכסף".

בשנים האחרונות את נמצאת באופן רצוף על הקו לניו־יורק.

"נכון. לאחת הלקוחות בניו־יורק אמרתי: את לא בנויה להיות אימא, את חייבת להתרכז יותר בקריירה".

זה לא משפט קל לומר.

"נכון, אבל היא הייתה בקונפליקט בין האימהות לבין הקריירה, וכיועצת שלה אני חייבת לפעמים לשים את הדברים על השולחן ברמה הכי נחרצת, כדי שיהיה שינוי. היא הלכה ליועצים שהיו מאלצים אותה לעשות דברים שהיא לא באמת רצתה, למשל לקחת את הבן שלה לבית הספר כל יום. ברגע שהיא הבינה שזה באמת בסדר להיות קרייריסטית, היא גם הפכה לאימא יותר טובה. נתתי לה עוד עצה אחת. אמרתי לה על בעלה, מנהל פיננסים, שהוא קצת פנטזיונר, שהיא חייבת לקחת את הכלכלה של הבית עליה. באותו רגע נפלו לה כל האסימונים, היא לקחה את המושכות בבית ואז גם הזוגיות השתפרה".

בניו־יורק היא ליוותה גם חברת סטארט־אפ של ארבעה שותפים ישראלים. "אחד מהם הגיע אליי וסיפר שהחברה תיפול ושלא מצליחים לעשות גיוס ולפתח את המוצר שרצו. היה לי ברור שהמוצר יהיה להיט, ושזה נופל על זה שאחד השותפים נמצא במצוקה אישית, לא משתף את חבריו, ואז נוצרת דינמיקה שלילית בעסק. הרגעתי אותם שהמוצר טוב, שצריך להתחיל לדבר ביניהם, ועשיתי איתו סימולציות לתיקון התקשורת בין השותפים. היום הם אחרי גיוס בפיתוח בשלב מתקדם".

ולמה רק ניו־יורק אם אפשר לקפוץ גם למזרח, שם יעצה לחברה וייטנאמית בבעלות ישראלי לשעבר. "החברה, בתחום הבריאות, הייתה בצמיחה והיה צורך להכשיר 40 מנהלים שיתמודדו עם קצב הגדילה, עם הלחץ, התחרותיות, ניהול ופיתוח צוות עובדים ומנהלים. הייתי איתם שנה על הקו, נפגשתי עם המנהלים והצוותים, ועברנו את התהליך".

במה את שונה מכל מי שמגדיר עצמו כמתקשר עם יכולות על־חושיות?

"לפני הכל, אני לא מגדירה את עצמי כמתקשרת, אלא כבעלת יכולת ניתוח אנליטית בשילוב עם אינטואיציה. אני לא מתיימרת לחזות עתידות, למרות שיש לי יכולת לראות מגמות. אני יודעת איך להפוך לאנשים את החשיבה ולהביא אותם לאן שהם רוצים, ולפעמים להציע אלטרנטיבות טובות יותר שהם בכלל לא לקחו בחשבון".

נניח שמישהו חולה בא אלייך ואת מרגישה שהוא ימות, מה תעשי?

"זה לא משהו שאני מתעסקת איתו כמעט. אני יכולה לזהות לפעמים שיטות טיפול שהן לא מתאימות ולהציע דרכי טיפול שאולי כן מתאימות. אני לא רופאה, לא מתיימרת להיות רופאה, וגם לא פסיכולוגית או קואצ'רית. אני מלווה".

ואם צריך לשים את האצבע על מה שמנחה אותך?

"פיתחתי שיטה שנקראת ספירל. אחד הדברים שהבנתי הוא שיש לוגיקה גם לרגשות וגם להתפתחות האישית. אתה לא יכול להתחיל משלב ראשון ולקפוץ לשלב 5. הכי חשוב לי, אם זה לקוח פרטי או ארגון, שאנשים יחוו משמעות. השיטה אומרת שכדי להתקדם ליעד, אם זו חברה מצליחה, ואם זה להיט ברדיו, ואם זה משפחה, אני קודם כל בודקת אם אתה חושב נכון. ברוב המקרים התשובה היא לא, אחרת לא היו מגיעים אליי. ברגע שזיהיתי את הנקודה הזו, אני יכולה להדריך איך לחשוב ולתת כלים פרקטיים כדי לחתור אל היעד, בשילוב של מה שאני רואה מעבר".

בשנים האחרונות רז ממעיטה במפגשים אישיים בשל היומן העמוס ומעבירה סדנאות והרצאות, "המותאמות לתמהיל הקבוצה כך שכל אחד מקבל כלים אישיים. אבל אני חייבת להדגיש שאין פה קסמים או לחיצה על כפתור. אני כתובת לאבחון הבעיה, פרקטיקה, תהליך, פתרון".

גם לפוליטיקה נכנסה בשנים האחרונות. "הייתי מעורבת בבחירות באחת ממדינות מרכז אמריקה. בניתי תוכנית אסטרטגית למפלגה מסוימת כדי להחליש מפלגה מתחרה ומובילה, שהיה ברור שהיא תזכה. בסופו של דבר המפלגה שלה יעצתי זכתה. הם בקשר איתי גם היום".

וסיפורים מעניינים על פוליטיקאים ישראלים שמגיעים אלייך?

"איך הם בדרך כלל אוהבים לענות: אין תגובה".

הכתבה פורסמה במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות".