10 המניפולציות הגדולות של ילדים
"אותו אתם אוהבים יותר", "אני שונא אותך", "זה לא הוגן" ו"אבא דווקא כן מרשה". לפעמים הילדים אומרים לנו משפטים כדי לשכנע אותנו ולגרום לנו לשנות את דעתנו אבל לא צריך להתרגש מכל אמירה. המדריך להורה המבולבל
הילדים מבקשים משהו, אתם לא מסכימים ואז כדי לשכנע אתכם הם בוחרים באסטרטגיה שאמורה ללחוץ לכם על בלוטות הרגש. בחרנו עשרה משפטים שכיחים שכדאי לדעת איך להגיב להם בצורה נכונה.
ליאת קרן, פסיכותרפיסטית לילדים ונוער ומטפלת משפחתית מוסמכת:
1. אני שונא אותך
ילדים רבים אומרים את מה שהם מרגישים באותו רגע. כשטוב להם או כשמסכימים למה שהם רוצים, הם אוהבים וכשרע להם או כשאומרים להם "לא" הם שונאים. לא צריך להתרגש מזה יותר מדי. הם אומרים את זה מתוך כעס ותסכול. השארו אתם יציבים ואמרו להם: "אני אוהב אותך ואני עדיין לא מסכים ש… כי זה לא בטיחותי. אתה חשוב לי מדי מכדי שאסכים לכך".
2. לא אדבר איתך בחיים
עוד משפט שאין מה להתווכח איתו או להתרגש ממנו. בדקו את עצמכם אם אתם לא אומרים דברים דומים. בדרך כלל הילד ידבר באותה שפה שלמד בבית. בכל מקרה אין אמת במשפט כי אין לדעת את העתיד. כרגע מחליט על "ברוגז"? תנו לו זמן להירגע ורצוי שתוסיפו שכשירצה לדבר תשמחו לשמוע אותו. לא בלגלוג, בכנות. גם אם אתם לא מסכימים עם מה שרצה הוא יקר ללבכם ואין לו תחליף. חשוב שידע זאת. הידיעה שהוא רצוי ואהוב תשאר גם אחרי שהדרמה תסתיים.
3. לכולם יש
המשפט "אבל לכולם יש" נשלף בדרך כלל כששאר משפטי השכנוע לא צלחו, ומטרתו להפעיל עליכם סוג של לחץ חברתי. אתם הרי לא תרצו שילדכם יהיה שונה וחוץ מזה אם כל ההורים הסכימו אז איך אתם לא? בדרך כלל הורים שלא נכנעים למשפט מגיבים ב"לא מעניין אותי מה כולם! אני אמרתי לא". תגובה המתייחסת למילה "כולם" ומשאירה את הילד בתחושה שלא מעניין אתכם מקומו החברתי ולא איכפת לכם שהוא לא יהיה כמו כולם. תגובה פופולרית אחרת היא להתחיל להוכיח לו שזה לא כולם כי אתם במקרה יודעים שיובל לא.
זה לא רלוונטי. התוצאה תהיה הוכחות הדדיות ופספוס המטרה. תגובה עדיפה בהרבה תהיה לחזור על הערך שבגללו סירבתם מלכתחילה ולהדגיש אותו. זה של"כולם יש" עדיין לא הופך את זה להיות במסגרת התקציב, בטיחותי, הוגן, חוקי וכדומה. כשאנחנו נצמדים לערך, זה לא אישי אלא ערכי.
לאה שטרן, מוסמכת מכון אדלר להנחיית קבוצות, מרצה בארגונים ובעלת קליניקה פרטית להדרכת הורים:
4. אם תרשו לי, אז אני אעשה את זה
אנחנו מבקשים מהילד בקשה והוא מתנה את עזרתו בתמורה שיקבל. כך למשל נוכל לבקש שיסדר את חדרו והוא יתנה זאת בהליכה לקניון או לבריכה בתמורה לעזרתו.
חשוב שנבין, על הילד (כמו על כל אחד מבני המשפחה) לסייע במטלות הבית בהתאם לגילו ויכולתו. זוהי תרומתו מעצם היותו בן משפחה המתגורר בבית ואין כאן כלל מקום לניהול משא ומתן בנושא. לילד שלנו לא מגיע פרס על כך שהתנהג כמצופה ממנו. אל לנו להתפתות ולתגמל חומרית את הילד על התנהגותו, אך כמובן שנעודד אותו מילולית על עזרתו ויכולותיו.
5. אותו אתם אוהבים יותר
התחרות בין אחים היא טבעית ומתקיימת בכל משפחה. עם זאת, יכול הילד שלנו לטעון מולנו שהוא מקופח לעומת אחיו, שממנו אתם דורשים יותר מאחיו וכו' ומכאן הדרך לאמירה שהוא הילד הפחות אהוב בבית קצרה. כשאנחנו שומעים זאת, אנו חשים כמו סכין המפלחת את ליבנו.
זאת סיטואציה לא פשוטה המעמתת אותנו בצורה כואבת עם תפיסת ההורות שלנו. אבל לאחר שננשום רגע, נבין כי זאת אמירה המבטאת תסכול רגעי ולא מעבר לכך. לא נתרגש, לא ננסה לשכנע אותו שהוא טועה ובוודאי שלא נפצה אותו לאור תחושתו, כי כך הוא יאמין שהיא נכונה. נגיב בקור רוח, נאמר כי זכותו להרגיש ככה ואנחנו אוהבים אותו הכי בעולם. ברגע שאמירה זו לא תפעיל אותנו יותר, סביר שהיא תיעלם כלעומת שבאה.
6. אני מבטיח לא לעשות את זה יותר
כולנו מכירים את הסיטואציה בה הילד שלנו מתנהג בצורה שאינה מקובלת עלינו ואז אנו מיידעים אותו מה יקרה אם ימשיך להתנהג כך. כשהילד מבין שאנחנו רציניים ועומדים ליישם את שאמרנו, הוא כמובן ינסה לשנות את החלטתנו. סביר שיציג את הפרצוף המתוק ביותר שלו, ייפער את עיניו היפות וכמובן יבטיח כי הוא מתחייב לא לחזור שוב על ההתנהגות המפריעה. אנחנו כמעט נשברים ומוותרים, אבל חשוב שניצמד לסמכות ההורית שלנו. אם אמרנו שננהג בצורה מסויימת, כך נעשה בפועל. הרי אם נוותר ונשנה את החלטתנו, יבין הילד כי אנחנו אומרים אך לא באמת מתכוונים, ומכאן הדרך לחזרה על התנהגות מפריעה מצידו של הילד סלולה.
קראו עוד:
הקשר המפתיע בין אוצר המילים לאיורים בספרי ילדים
חופש במידה: ההסכם שכדאי לעשות עם הילדים
הורים מגלים: השיטה שבזכותה הילדים עוזרים בבית
ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה, וטל רחמים בירן, מנהל היחידה לטיפול בגיל הרך במרכז ד"ר טל:
7. אני מפחד לבד
זו אמירה שלהורים רבים קשה מאוד לעמוד מולה, ומיד נענים לילד. הרי אם הילד שלי מפחד, תפקידי לשמור עליו ולתת לו ביטחון. עמדה זו לא כל כך חד משמעית, למעשה, מעבר לביטחון מיידי, תפקיד ההורה הוא ללמד את הילד להתמודד עם פחדיו. הבעייתיות המרכזית סביב היענות למניפולציה זו היא שהילד לומד שיש לו דרך מצוינת לקרב את אמא או אבא אליו, דרך פחדים. הילד מבין שבעת קושי ההורים מתייצבים לצידו ומתמקדים בהרגעתו והדבר עשוי להוביל לחיזוק הפחדים ולשימוש בהם על מנת לקרב את ההורים.
במקום מתן מענה מוחלט רצוי לאתגר את הילד ולתמוך בו, למשל כאשר ילד שבשל לחזור הביתה לבד מחוג חושש מכך, נבקש ממנו שיילך מחצית מהדרך ונפגוש אותו. כך הוא יקבל תמיכה אך גם יתמודד עם הקושי ויצמצם אותו בהדרגה.
8. לכולם מרשים ורק לי לא
ראשית בדקו האם גם אתם משתמשים במניפולציה זו, למשל האם ילדכם שומע את המשפטים: "עכשיו לא רואים טלוויזיה" או "לא חולצים נעליים בגינה, הנה תראה כולם נועלים" וכו'. במידה וכן, טבעי מאוד שהוא ישתמש בשיטת ה"כולם" כדי להשיג את מבוקשו. בנוסף, חלק מהותי בהורות הוא התנסות ולמידה ולכן חשוב לבחון את אמירתו של הילד ולא להתייחס אליה בביטול.
אם אמירה זו חוזרת חשוב לבחון האם ילדינו מתמודד עם דרישות, גבולות ואיסורים דומים לאלו שעימם מתמודדים בני גילו. אחרי בדיקה ניתן יותר בקלות לבחון מה מתאים לילד ולא להחליט לפי מה שמתאים לכלל, הרי אם לילד מסוים מותר לצפות בטלוויזיה שעה וחצי בכל יום אין זה אומר שזה נכון עבור כל ילדי הבית, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במשפחות שונות.
תמר כהן לביא, מנתחת התנהגות ומדריכת הורים:
9. זה לא הוגן
אנו מנסים לחנך מתוך מערכת ערכים ועקרונות המנחים אותנו והילד שמרגיש ש"נגרם לו עוול" יודע שאם הוא ישתמש במשפט מתאים הוא יגרום לנו יסורי מצפון על כך שאנחנו לא הוגנים. לעיתים אנו נעמדים חסרי אונים מול המשפט של הילד "זה לא הוגן" או "זה לא פייר!". לפעמים המשפט הזה גורם לנו לשנות את הבקשה או ההחלטה שלנו כדי שהילד ירגיש שהוא כמו כולם.
אנחנו צריכים להראות לילד שאם יש לנו ערך שעומד מאחורי ההחלטה שלנו אנחנו צריכים לדבוק בו, גם אם הוא מפעיל עלינו מניפולציה. למשל אם הילד רוצה לישון בשעה מאוחרת כי כל חבריו ישנים בשעה 23:00 ואנחנו חושבים שעליו לישון בשעה מוקדמת, עלינו להסביר זאת לילד ולנמק מדוע זה חשוב לנו. הסבר שכזה יסייע לילד להבין ובעיקר יחזק אותנו לעמוד מאחורי ההחלטה.
10. אבל אבא כן מרשה לי
הילד רוצה לאכול בסלון. אימא מבקשת ממנו לאכול רק בפינת האוכל ואז הוא שולף את משפט המחץ " אבל אבא מרשה לי". הילד מבין שיש דברים שאחד ההורים מסכים והשני חולק על דעתו. ילדים הם גאונים קטנים ומבינים זאת מגיל צעיר. הם מתחילים לעשות מניפולציות ויודעים מאיזה הורה לבקש דברים כי אותו הורה יסכים לבקשתם ומאיזה הורה להימנע מלבקש.
ההורים מגלים אחר כך שההורה השני הסכים והדבר גורם למריבה ביניהם, לעיתים אפילו בנוכחות הילד. כדאי לכם לקבוע יחד מדיניות לגבי כללים בבית כמו למשל איפה אוכלים וכמה מתוק הילד יאכל ביום. נסו לשדר חזית אחידה מול הילד ולגבות זה את זו בנוכחותו. במידה ויש חילוקי דעות, קבלו החלטה משותפת. קחו בחשבון שזה ידרוש גם מכם ויתורים מדי פעם.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
תמיד מניפולציה היא דבר רע?
"למילה מניפולציה יש קונוטציות שליליות המתייחסות להשגת דבר במרמה, להונאה ולחוסר יושר. יחד עם זאת חשוב להתייחס למניפולציות של ילדים בהקשר אחר, המנותק מהרצון לפגוע או לרמות את האחר", מסבירים ד"ר טל ורחמים בירן.
"ילדים עושים מניפולציה על מנת להשיג את מבוקשם. המניפולציה לרוב מתקיימת כי הילד רוצה להשיג דבר מה, הוא נעשה מתוסכל מכך שאינו מצליח ואז פונה למניפולציה כפתרון וכניסיון להקל על התסכול שלו ולהעניק לעצמו תחושת הצלחה והשפעה.
"כאשר אנו מזהים מניפולציה חשוב לזכור כי מאחורי ההתנהגות המניפולטיבית קיים תסכול וקושי, ולשקול את תגובתינו. התעלמות 'כי זאת מניפולציה' עשויה להותיר את הילד מתוסכל וחסר אונים, ויש צורך להתייחס גם למניפוציה בשיקול דעת".
לפנייה לכתב/ת 
